בתום מלחמת העולם השנייה חולקה אירופה למערב ומזרח, במזרח שלטה ברה"מ (רוסיה היום) שדגלה במשטר קומוניסטי טוטליטארי ובמערב היתה דמוקרטיה עם מטרייה של ארה"ב מנהיגת העולם החופשי. מסך ברזל נפל וחצה את אירופה לשתיים.

ב-1989 התחילו סדקים להיפער באותו מסך ברזל וגרורותיה של ברה"מ התחילו להשתחרר מלפיתת הברזל של רוסיה, וכך צצו להן עשרות מדינות חדשות ישנות ממדינות הבלטיות בצפון ועד קזחסטן וטורקמניסטן בדרום. במהלך אותן שנים בין מלחמת העולם השנייה ועד תחילת שנות ה90, אופיינה אותה תקופה כמלחמה הקרה בין שתי המעצמות ברה"מ וארה"ב, כאשר שתיהן ידעו שאם תתחולל מלחמה היא תתקיים על יבשת אירופה והן תשארנה חסינות ממראם של חיילי אוייב, ומאידך כל אחת תזכה למנת טילים גרעינים על רעותה.

בשנת 2000 נבחר לעמוד בראש רוסיה ולאדימיר ולאדימירוביץ` פוטין שהחליף את בוריס ילצין שהוביל את הדמוקרטיזציה ברוסיה. נשיא שהיה חבר בקגב הידוע לשימצה ושירת מספר שנים במזרח גרמניה ז"ל. תקופת שלטונו מאופיינת בחזרה זוחלת לעבר משטר טוטליטארי בתקופתו נעשו רפורמות נחוצות רבות ברוסיה שנדחו במשך השנים עקב התנגדות חוסר תפקודו של קודמו בתפקיד, בוריס ילצין.

בין הרפורמות שנעשו תחתיו היו רפורמה בחוקי מיסוי, חוק האדמה המייסד את שוק קניית ומכירת אדמה בערים, חוק מלחמה בהלבנת כספים, תוכנית פנסיה, שינויים במערכת המשפטית, הקמת קרן רזרבות, רפורמה בתעשיית החשמל והאנרגיה הגרעינית, הלאמה של תעשיות אסטרטגיות, רפורמה של תעשיית האווירו-חלל והגנה, מפקד אוכלוסין ראשון מאז התפרקות ברית המועצות. נחשב לנשיא כוחני וריכוזי מאוד שפועל בהדרגה לכינון משטר אוטוקרטי. בתקופת שלטונו ביטל את בחירת מושלי המחוזות, שממונים כיום על פי רצונו. כל שלושת ערוצי הטלוויזיה הרוסיים נשלטים בידי אנשיו מהקרמלין ונאכפים בהם חוקי צנזורה  מחמירים.

באפריל 2007 התקשורת קיבלה הוראה לשדר ב-50% מזמן השידור רק "חדשות חיוביות", ולדווח על הבורסה רק כאשר יש עליות. פוטין העביר חברות מסוימות, בתחום הנפט, שהיו בבעלות אוליגרכים רוסים לבעלות המדינה או לבעלות מקורביו. הכריז מלחמה על האוליגרכים הרוסים כאשר הם מואשמים בהאשמות שונות, החל מאי תשלום מיסים וכלה בניסיון להדיח אותו. בתקופתו נרצחו כמה ממתנגדיו ומבקריו באופן מסתורי ובהם עיתונאים ואנשי שירות חשאי לשעבר.

בתחילת 2008 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מיכאיל קסיאנוב, מתנגד חריף של פוטין, מהשתתפות בבחירות לנשיאות המדינה, בטענה כי החתימות בטופס ההתמודדות היו מזויפות. אך תקופתו מאופיינת כרגרסיה מהדמוקרטיה שרוסיה צעדה לעברה בתקופת שלטונו של בוריס ילצין, ובניסיון לכונן את מעמדה של רוסיה בעולם שוב כמעצמת על בסגנון הישן, תוך שהיא משתמשת באספקת אנרגיה (בעיקר גז) ובמכירת נשק, ככלים ראשיים כדי להשיג יעד זה.

והנה היום עם חתימת ההסכם בין ארה"ב לצ`כיה על הקמת תחנת מכ"ם שתתריע על מתקפת טילים, הסכם שעתיד להיחתם גם עם פולין ואוקראינה, הודיעה רוסייה שאם אכן ימוקם המכ"מ בצ`כיה רוסיה תפעל באמצעים צבאיים למנוע זאת, משמע הכרזת מלחמה על ארה"ב.

ראוי לציין שאותה מערכת אמורה להגן על אירופה ממתקפת טילי גרעין איראנים, אותה מערכת שאימפריית הרשע בראשותו של פוטין מסייעת בהקמתה ומונעת כל מהלך להפסקת התגרענותה של איראן. האם אחרי שני עשורים של ירידת המתח בין מזרח למערב אנחנו עומדים על סיפה של מלחמה קרה נוספת? כאשר מנגד עומדת אימפריה בהתהוות בדמותה של סין שכנראה תקופת ברה"מ תיראה כאביב לעומתה, איך היא תפעל? או שמא תתן לשני הענקים להתקוטט בינהם ולבסוף תבוא ותאסוף את השאריות לשליטתה המוחלטת והבלעדית בעולם.