כל המרכיבים טובים ובכל זאת...הצגה על זוג מוזר שני גברים המחפשים את דרכם מחדש בחיים לאחר אשפוז ממושך.
זוג גברים הגרים בחדר משותף אחד ללא כל כוונות של סטיה האם זוג כזה הוא מוזר ,רגיל או חריג. עצם העובדה שהסופר האמריקאי והמעבדים לבמה הלסטניוס ונאס מיקמו את העלילה בדירה שניתנה לזוג כשיקום לאחר אשפוז ממושך מראה על כוונה מסוימת ונותנת תשובה חלקית לשאלה.
הזוג המבולבל משהו מנסה לחיות חיים נורמליים לאחר צאתם ממוסד האשפוז בו שהו תקופה ממושכת ומתחילים את דרכם העצמאית בעולם שהיה זר להם תקופה ממושכת.כל רצונם ומרצם מושקע בלשכנע את העובד הסוציאלי שהם מוכנים לחיים שמחוץ למוסד, לשכנעו שהם השתקמו ומקומם בחברה שבחוץ. כל זה בהצגה החדשה של הבימה "אלינג" זאת קומדיה אנושית כמוגדר בתכניה והיא מלאת קטעי הומור, דו שיח בין השניים ונסיון לצאת מהבדידות וליצור קשר עם מישהו שיעזור להם להשתקם בחייהם.
ביארן-אורי הוכמן עושה זאת עם קארין אופיר-שכנתו בהריון ואלינג-דב נבון עם אלפונס-אהרון אלמוג משורר מבוגר. העובד הסוציאלי הוא פרנק -שמעון כהן. כולם מגלמים טיפוסים שונים מאוד אחד מהשני ועושים זאת בצורה מעולה. משחקם של נבון והוכמן רגוע,שלו,מחושב ואיטי.הוא מלא הומור מרומז והתנהגות מוזרה. אלמוג, כהן ואופיר משתלבים היטב במשחק הטוב מאוד של שתי הדמויות הראשיות.
ההצגה טובה,הנושא מענין ,אנושי ומוגש היטב אך נראה לי כי הוא יעניין רק חוג מצומצם של צופים הקשורים קשר כל שהוא עם הבעיה המועלת במחזה. הנושא והמשחק בהחלט אנושיים מאוד אך הצופה הישראלי לא ימצא בו ענין רב. הטיפול בו יותר מדי אקדמי, חד גווני. הספר ובעקבותיו גם המחזה והסרט זכו להצלחה גדולה בארצות הסקנדינביות .כאן חוששני שהקור הנורבגי-מקום העלילה יעבור מהבמה אל האולם.
אין הרבה התרחשויות בהצגה. יש הרבה דיבורים,הרבה ויכוחים אך מעט הומור מובן למרות שזו מוגדרת כקומדיה. דב נבון הקשור לאימו והלא רגיל לחיים עצמאיים מוצא בסופו של דבר את חברו- מבוגר שיכול היה להיות אבא שלו. משחקו טוב מאוד יש בו הרבה רגעי רגש ודברים המעוררים למחשבה. חברו אורי הוכמן הבתול המת לסקס שלא התנסה בקשרים עם אישה מוצא את האישה בהריון. גם משחקו טוב מאוד וגם אצלו רבים הם הקטעים הנוגעים ללב.
ההצגה בוימה ע"י רמי הויברגר והוא הצליח ליצור הצגה מתקבלת על הדעת בהתחשב בעלילת המחזה אם כי אם היה מקצר אותה הדבר היה רק מועיל לה. התפאורה -לילי בן נחשון פשוטה, מינימליסטית כאשר במרכזה שתי מיטות ברזל הנהוגות במוסדות אשפוז.
לראות או לא לראות: כל המרכיבים טובים ובכל זאת ...