ההכנות לבחירות 2026 בישראל מצביעות על תמונה פוליטית מבלבלת ומורכבת . מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצייר מפת שיקולים המפוצלתץ לפי מחנות פוליטיים , כאשר הציבור החי בתוך תחושת חוסר ייצוג ומתח פנימי , מנסה לנווט בין נושאים שהפכו לחשובים יותר מאי-פעם. נשאלת השאלה: האם אנחנו עומדים בפני שינוי אמיתי בסדר העדיפות של הציבור, או שמא מדובר בשחזור של פיצול עמוק המסכל את הלעידות החברתית?

               תחושת אי הייצוג : שפל היסטורי או שלב טבעי בקוטביות

אם יש משהו שמאפיין את המדד ,זהו חוסר היכולת של הציבור למצוא את עצמו במפלגות השונות. כך למשל, 26% מהציבור היהודי משיב כי יש מפלגה שמייצגת אותו באופן מלא שזהו הנתוך הנמוך ביותר מאז שנת 2003. תחושת הייצוג הנמוכה היא אחת הסיבות העמוקות למתח הקיים בין המחנות ,ולתחושת חוסר הוודאות המשפיעה על ההצבעות.

ההבדלים המובהקים בין השמאל הימין והמרכז הם כבר לא רק אידיאולוגים ,אלא נוגעים בעדיפויות מאוד ספציפיות שצצות בכל מערכות הבחירות . בשמאל מדובר בנושאי דת ומדינה לצד שובם של החטופים, ברכז מדובר בנושאי חברה וכלכלה, ובימין מדובר בנושאים בטחוניים.

                          כלכלה או ביטחון האמת היא שההכרעה הושגה

גם לתחום הכלכלה יש משקל בבחירות.

יוקר המחיה הפך לנושא מרכזי בקרב הציבור.

העובדה שחלק גדול מהישראלים מצוי בקשיים כלכליים חא נעלמת מעיניהם של הפוליטיקאים.

הפער בין היהודים לערבים סביב נושא זה משקף את הקיטוב המעמיק במדינה. בעוד שהערבים רואים בכלכלה את הבעיה המרכזית, הציבור היהודי מחולק לפי מחנות: מרכז, ימין, ושמאל, כאשר כל אחד מהם מתמודד עם סדר עדיפויות שונה , לא פלא שהתחושה הכללית היא שהמדינה לא דואגת לאזרחים.

                   בית המשפט מושא לביקורת ציבורית

בעוד שהשיח הציבורי על מערכת המשפט סוער מאי-פעם ,נתוני מדד הדמוקרטיה מצביעים על תמונה שווה ממה ששמענו בכותרות .

למרות התוקפנות כלפי מערכת המשפט,  הציבור שומר על אמון גבוה בבית-המשפט.

כאן ניתן לשאול: האם הציבור באמת מאמין למערכת המשפט? הדינמיקה הזאת משפיעה גם על תמונת המצב הכללית של ישראל, שמצד אחד מתארת שיפור במצב, אך מצד שני הדבר מבטא את תחושת החרדה המתמדת בקרב האזרחים.

                             סיכום

הפיצול הפוליטי בארץ לא ייעלם בקרוב , עם תחושת אי-ייצוג ,קיטוב עמוק והפערים הכלכליים הולכים ומתרקמים ,הבחירות הקרובות עשויות להיות יותר קריטיות מאי-פעם. השאלה הגדולה היא לא רק אילו נושאים יכריעו את הבחירות, אלא אם יש אפשרות אמיתית לשקם את האמון הציבורי במערכת הפוליטית ,ולתת לכל אזרח תחושת שייכות במערכת הפוליטית . אם לא יתכן ונמצא את עצמנו במערכת פוליטית שבורה ,שבה לא רק הנושאים המרכזיים עולים ובאים לידי ביטוי ,אלא גם תחושת הייצוג של הציבור עכריעו את הבחירות.