פרשת נח – מאת: אהובה קליין.
פרשת נח – ארץ ישראל ודור הפלגה - הקשר?
מאת: אהובה קליין .
לקראת סוף פרשת נח, התורה מתארת: את תכניתם של אנשי דור הפלגה:
"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. [בראשית פרק: י"א, א- י]
השאלות הן.
א] מי היו אנשי דור הפלגה ומה הייתה מטרתם?
ב] מה היה סופם?
תשובות.
אנשי דור הפלגה וזהותם.
על פי משנתו של הרב אביגדור הלוי נבנצל: משפסק המבול והתיבה חנתה על הרי אררט, היו שם כל האנושות ששרדו מן המבול - ומאותו זמן הם מתחילים להקים משפחות חדשות לקראת עולם חדש. עתה משהיו צריכים לרדת מהר אררט למקום מתאים לבנות חיים חדשים - אותם דורות ידעו מה שלא כולם יודעים היום - את סוד עליונותה של ארץ ישראל - לעומת כל הארצות , דבר זה עבר במסורת כבר מהאדם הראשון שבחר להקריב קורבן דווקא בירושלים, ומנוח אביהם שגם הוא הקריב באותו מקום [בר"ר ל"ד, ט] הם מתחילים ללכת אל כיוון ארץ ישראל - "מקדם" מהרי אררט שהם במזרחה של ארץ ישראל.
מן הראוי לציין שבאותה תקופה לא הייתה חלוקה של יהודים ואומות העולם - כי זו הייתה בתקופה מאוחרת יותר. באותו זמן כל בני העולם הצטוו על שבע מצוות בני נח בלבד, כולם היו אמורים להיות עבדי ה' ובאופן זה הם צועדים לכיוון הארץ היעודה - ששם היה מעוניין ה' שתתפתח האנושות, אלא :
"וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם".
באמצע הדרך נמרוד מסית אותם להתיישב במקום שדווקא מצאו בדרכם. ובה לבנות את העיר ואת המגדל. לכן נאמר:
"וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹות אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם". כי עצם בניית המגדל בעיר בבל- היא החטא הראשון של האנושות המתחדשת.
כדברי המדרש:"... ומאסו בארץ חמדה שנאמר: "וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם......"
כמו שנאמר: "וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה; לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ".[תהלים ק"ו, כ"ד] המילה: "מִקֶּדֶם" מזכירה לנו גם את האמור על לוט: " וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם " [בראשית, י"ג, י"א] וכשם שדרשו שם דרשו כאן - שהנסיעה הייתה התרחקות מ"קדמונו של עולם" ואכן, ההחלטה זו לא להמשיך לנוע קדימה, אלא להישאר באזור בבל הרחיקו שבעים אומות העולם ממי - שקדם לבריאת העולם.[זהר ,א', ע"ו]
מכאן שבני דור הפלגה חוטאים לשהות בחוץ לארץ - מאשר להשתקע בארץ הקודש.
חשוב לדעת - כי רק משפחה אחת עוזבת את בבל והולכת לכיוון ארץ ישראל וזו משפחת תרח כפי שנאמר:
"וִּיקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן"[ בראשית י"א, ל"א]
רש"י סובר: שדור הפלגה דברו בשפה אחת - והיא שפת הקודש.
במה חטאו? על פי ב"ר שני פירושים:
א] הם תכננו -בעקבות מחשבתם- שה' ברא לו את העליונים ולהם רק – את התחתונים , לכן החליטו לבנות מגדל ובראשו תכננו להציב עבודת כוכבים ועליה חרב הנראית כאילו - היא נלחמת נגד אלוקים.
ב] תנחומא מסביר :כי הם אמרו דברים חדים: שאחת לאלף ותרנ"ו שנה: הרקיע מתמוטט,[זו התקופה מבריאת העולם ועד דור המבול] לכן רצו להקים מגדל תומך בשמים - אחד בצפון והשני בדרום ואחד במערב ואחד בצד מזרח - המגדל שבנו היה בצד המזרחי ועל זה נאמר: " וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם"
למטרה זו מצאו בקעה שתכיל את כולם - זו הייתה שינער.
חששם היה ממכה שתבוא עליהם והם יתפזרו.
יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם- היות ובחר בו הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.
הרמב"ן הולך בעקבות הזוהר ובעלי הקבלה, כוונתם בדבריהם הייתה: וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ, שֵׁם"- לקחת את תפקיד האלוקות על עצמם.
ספורנו סבור: הם רצו לעשות את נמרוד – אלוקים, להושיבו בעליונים כדי שישגיח משם על כל העולם.
בעל הכתב והקבלה מסביר את דבריהם: "הָבָה נִבְנֶה - לָּנוּ עִיר"- בואו נעמיד לנו שומר, שישמור עלינו ויגן עלינו., בעצם כוונתם הייתה להעמיד אליל על מנת שיגן עליהם מפני כל פגעי הטבע.
רבינו בחיי מביא הסבר מעניין במיוחד: לדעתו, נועד המגדל לשמש מכשיר טכני למניעת מכת אש מהשמים כמתכונת -קולטת ברק בתקופתנו. זו הייתה המצאה מציאותית ושכלית - מצד גדולי המדע בזמנם - מפני החשש שמא יבוא אלוקים שוב במבול אש - כשם שבא עליהם במבול של מים , בנוסף התכוננו לעלות לשמים למעלה - מהטעם שיתכן שהמוות אינו שולט שם ואז יזכו לחיות לנצח.
מדברי חז"ל במדרש: ניתן להבין את רוע אנשים אלה: אם נפל אדם ומת לא היו שמים לב אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אימתי תעלה [לבנה] אחרת תחתיה"
סופם של דור הפלגה:
נאמר: "וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל"
רש"י מסביר: לא הוצרך ה' לרדת למטה שהרי הכול גלוי לפניו אלא כאן בא הקב"ה ללמד את הדיינים: שלא ימהרו להרשיע את החשודים בעבירות עד שיבדקו היטב את כל הפרטים.
במדרש, רבי תנחומא שואל מדוע נאמר: "אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם" ? הרי הם לא היו בני חמורים וגמלים - אלא בני אדם הראשון, התשובה: כשם שהאדם הראשון היה כפוי טובה ואמר:" הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל" כך גם בני דור הפלגה כפו בטובת ה' שהצילם מן המבול ונתן להם שפע של טובה.
עונשם היה- שה' בלבל את שפתם ופיזר אותם בעולם הזה!
לסיכום, לאור האמור לעיל: מתגלה קשר מדהים בין דור הפלגה לארץ ישראל בכך שחטאו בחטא ראשון עקב כך שלא הגיעו ליעדם המקורי = ארץ ישראל . דור של רשעים כפויי טובה אשר מרדו כנגד אלוקים , לא העריכו את כל הטוב שהעניק להם ומאותה רעה שחששו שמא תבוא עליהם- דווקא היא באה עליהם כדברי שלמה המלך:"
"מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ..," [משלי י', כ"ד]