מס' צפיות - 383
דירוג ממוצע -
הנה תמו יום קרב וערבו
חמישים שנה אחרי מלחמת יום-הכיפורים שהייתה אחת המלחמות הקשות שידעה מדינת-ישראל קמנו בחג שמחת תורה שבו שמחים על סיום קריאת חמשת חומשי התורה וההתחלה מחדש, לאירוע טרור קשה הכולל הרוגים, פצועים, וחטופים. כדי להבין את התמונה צריך לספר אותה מנקודת המבט של שלושה גורמים: הצבא הישראלי, חמאס, ומשרד הביטחון.
מאת: רועי אורן 09/10/23 (02:17)

חמישים שנה אחרי מלחמת יום-הכיפורים שהייתה אחת המלחמות הקשות שידעה מדינת-ישראל קמנו בחג שמחת תורה שבו שמחים על סיום קריאת חמשת חומשי התורה וההתחלה מחדש, לאירוע טרור קשה הכולל הרוגים, פצועים, וחטופים.

כדי להבין את התמונה צריך לספר אותה מנקודת המבט של שלושה גורמים: הצבא הישראלי, חמאס, ומשרד הביטחון.

                      הצבא הישראלי

מאז שנת 2015 הצבא מתקשה להכריע קרבות ולא מתקיימים דיונים סביב החלת מכה משתקת (מת"ם) על האויב כך שהוא יתקשה להרים ראש.

אנו נעים מסבב לסבב (כשבכול סבב יש מטרה אחרת, קונים מעט שקט וחוזר חלילה).

הצבא היה צריך מזמן לעשות רפורמה בסדרי הכוחות לברר כמה חיילים יש בכל פלוגה וכמה צריך שיהיו (מה שעשוי לייתר את חוק הגיוס), במקביל היה צריך למנות ראש מערך צבאי שבצוותא עם המחלקה המדינית-ביטחונית במשרד הביטחון כדי להחיל תפיסת ביטחון על כוחות היבשה.

לא שמעתי את שר הביטחון גלנט וקודמו גנץ הרמטכ"ל הקודם והנוכחי מובילים מהלך חשוב זה .

דבר זה לא נעשה עד לכתיבת שורות אלו, ויהיה מעניין לראות איך הצבא יתפקד במלחמה זו.

                   חמאס

חמאס שולט ברצועת עזה מאז שנת 2007 והתפיסה של ראש-הממשלה נתניהו הייתה לחזק אותו על חשבון הרשות הפלסטינית (תפיסה זו התגלתה כשגוייה מאחר והוא האויב ולא הגורם הממתן).

ההנחה הייתה שעצם השליטה ברצועה יהפוך אותו לגורם ממתן ,יהיה אפשר לעשות אתו עסקים ולקנות זמן עד שיוחלט מה עושים עם הרצועה.

היום ברור שצריך שכוח רב-לאומי או המצרים ישלטו ברצועת עזה ולא החמאס.

                  משרד הביטחון

משרד הביטחון לא הורה לצבא במהלך השנים להגיש תכנית לרפורמה בצבא היבשה ולהחלת תפיסת ביטחון.

שר הביטחון גלנט וקודמו גנץ עסקו בבניית הכוח ובחיזוקם של חיל האוויר וחיל הים והזניחו את צבא היבשה שלא נראה טוב ב8-7 השנים האחרונות ,אף פרשן צבאי לא צעק למען עשיית רפורמה אלא כולם התעסקו באיראן ובקרבות רב-זירתיים שאלו נושאים שכיף לעסוק בהם אבל לא המהות הצבאית ושינוי מודל "צבא העם".

כפי שטוען נדב אייל במלחמת יום-כיפור היה מחדל מודיעיני שנגרם כתוצאה מיריבות שהייתה בין הגנרלים, גם באירוע הנוכחי היה מחדל של המודיעין רק כאן לא היה ויכוח על המידע שחמאס והג'יהאד האיסלאמי עורכים תרגילים סמוך לגדר וגם כאשר תושבי עוטף עזה התריעו בפני כוחות הביטחון על התרגילים שמבצע האויב, הצבא לא התייחס לזה ברצינות ולא פעל בעניין.

חשוב להגדיר מראש מהן מטרות המלחמה איך ניתן להשיג אותם בזמן הקצר ביותר ולמנות ראש מערך צבאי שיתכנן את תפיסת הביטחון אחרת המחדל יהיה גרוע יותר מכפי שהתחילה זירת הקרב.

בנוסף, חשוב להקים ממשלת חירום לאומית שתנהל בצורה מיטבית הן את החזית והן את העורף בצורה שווה.

לבי עם המשפחות השכולות ומאחל החלמה מהירה לפצועים ומחזק את הממשלה בתנאי שתעשה את הצעדים הנכונים.

הכותב הוא אני כרגע סטודנט לתקשורת אשר כותב בנושאים שונים מספורט ועד רווחה ואקטואליה . כרגע אני לומד באוניברסיטה הפתוחה (אולי זה ישתנה בעתיד)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר