מס' צפיות - 399
דירוג ממוצע -
פרשת כי תישא/ מאת: אהובה קליין.
הקשר בין מעשה הקטורת - לאחדות העם.
מאת: אהובה קליין 09/03/23 (12:36)

פרשת כי תישא - הקשר בין  מעשה הקטורת לאחדות העם.

מאת: אהובה קליין.

בפרשת כי תישא - אחד הנושאים : הכנת הקטורת בידי משה כפי שהכתוב מתאר:  "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:  בַּד בְּבַד, יִהְיֶה.  לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ.  לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם.  וְהַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ, לַיהוָה.  אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו" [שמות  ל', ל"ד- ל"ח]

השאלות הן:

א] אילו חומרים הוצרך משה – להכנת  הקטורת?

ב] מה הייתה מטרת  הקטורת - למה נועדה?

ג] ממה  הוזהרו  עם ישראל?

תשובות

החומרים להכנת הקטורת.

על פי רש"י:  נָטָף - הוא צרי - כלומר שרף הנוטף מהעצים.

ר' שמעון אומר: הצרי הוא נוזל שרף הנוטף מ"עצי הקטף" [כריתות ו']

לדעת הרמב"ם: "נטף" הוא: "אילן  אפרסמון הנקרא בלסם" [שביעית פ"ז, מ"ז]

ּ"שְׁחֵלֶת"- ציפורן.

"ְחֶלְבְּנָה": על פי רש"י: הוא בעל ריח רע ונקרא: גלבנא , הוא נמנה עם  סממני הקטורת, ללמדנו: שלא יהיה לנו קל בעינינו לצרף  עמנו בקבוצת תעניותינו ותפילותינו – גם את פושעי ישראל שיהיו נמנים עמנו.

"ר' חנא בר ביזנא, א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה  מפושעי ישראל, אינה תענית, שהרי חלבנה - ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטורת" [כריתות ו']

רבינו בחיי סבור: "כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנין בכלל הצדיקים" - כלומר: שם שמים מתעלה ומתקדש כאשר גם הרשעים החוזרים בתשובה - נכללים בתוך הצדיקים.

"ּלְבֹנָה זַכָּה"

רש"ר מסביר: "סַמִּים" הוא נאמר באופן כללי לפי שמייצג את כל הבשמים.

ישנו צד שווה בתכונות של הסמים: : נָטָף, "שְׁחֵלֶת"-"וְחֶלְבְּנָה": כאשר מקטירים                                   אותם הם מעלים עשן כבד העולה  באופן  ישיר ומפיצים ריח ולמרות זאת לכל אחד מהם יש משהו מיוחד.

נָטָף - הוא מן אילן ולעומתו "שְׁחֵלֶת"- שייכת לגידולי  קרקע.

"חֶלְבְּנָה": מאופיינת בריח רע ולכן לא הייתה נכללת בין סממני הקטורת - לולא הייתה מוזכרת בפירוש.

ללבונה - חסרה אחת התכונות העיקריות – העשן שלה אינו עולה למעלה באופן ישיר. הוא אינו "מקטר ועולה" [כריתות ו']

על פי ההלכה אנו לומדים: שהקטורת עשויה מאחד עשר  סימנים: צרי, [נטף] ציפורן [שחלת],חלבנה, לבונה,, מור קציעה [קדה]שיבולת, נרד, כרכום, קושט. קילופה וקינמון. הסממנים האלה אינם מופיעים  בחלקים שווים, אלא  בכמויות שונות בשיעור קבוע כל אחד - ובנוסף על סמים אלה – נוהגים לקחת עשב "מעלה עשן " בורית כרשינה ויין קפריסין לצרכי ההכנה, מלח סדומית, שיש ספק אם הוא בא מצד דין "ממלח" המילה: "מְמֻלָּח" מתייחס  להוספת המלח סדומית, אך ישנם מפרשים  הסוברים: שהמילה "מְמֻלָּח"- מתייחס לאופן הכנת הקטורת - ערבוב הסמים..

תחילה יש לכתוש כל סממן בנפרד ולאחר מכן  יש לערבב את הסממנים באופן מאד יסודי עד שיערבבו ויתמזגו כל הסממנים יחדיו.

מטרת הקטורת

על פי רש"י – המטרה: להקטיר קטורת על מזבח הזהב שעמד באוהל מועד לפני הפרוכת-  אשר על ארון העדות ועל מזבח הזהב היה אהרון הכהן מקטיר את קטורת הסמים בבוקר ובערב.

רש"ר מסביר: גם שמן המשחה שרקח משה ונועד למשוח  על כלי המשכן וגם  קטורת הסמים מכריזים - על ייעוד עם ישראל המקדש וכליו - להיות  מופרשים ומיוחדים כסמל של תשוקה למצוא חן בעיני ה'. הקטורת מבטאת את ריח הניחוח כמטרה העליונה של כל המקדש בקיומה הטהור והמושלם ביותר. יש לשמור על חזון האומה הבא לידי ביטוי בקטורת.

בכתבי האר"י מובא: כי בזמן מגפה  סגולה להגיד את פרשת הקטורת.

כאשר עם ישראל נמצאים במצב של פירוד, באה עליהם מגפה, חלילה, וכנגד זה נוהגים להגיד את פרשת הקטורת שהיא משמרת אחדות - לשון: קיטרא"- קשר וחיבור.

הקטורת גם  מכפרת על לשון הרע [זבחים פ"ח, ע"ב] לשון הרע גורם לפירוד ומחלוקת כפי שנאמר: "לְתַאֲווָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד " [משלי י"ח, א] לפי שההולך רכיל גורם לפירוד הלבבות. והפירוד עשוי להביא למגפה-וכנגד זה תפקידה של הקטורת לחבר ולקשר את הפרודים.

כאשר אדם רואה בזולת חסרונות ומרכל עליו לשון הרע - הוא גורם לפירוד, אך כאשר כל אדם רואה רק את המעלות של רעהו - נעשה קשר וחיבור ונוצר "ציבור" - ראשי תיבות: צדיקים, בינוניים, רשעים.

הרמב"ם סבור: שבכל קהל בישראל יש מיעוט הפרוצים בעריות ורובם בגזל - וזה מהותו של ציבור - שהוא כלול מכל חלקי העם- צדיקים, בינוניים,  ורשעים.

לכן זו תכלית הקטורת שתכלול בתוכה חלבנה שמפיצה ריח לא נעים - מסמלת את החוטאים , אל נחשוב כלל שעדיף לערבב רק את כל הסימנים בעלי הניחוח הנפלא ללא חלבנה , היות  שהמגפה  נעצרת על ידי האחדות – של כל סוגי האנשים - רק כך יש ביכולתה לאחד  את כולם.

"בספרי  ה"בעל שם טוב" מסופר: כי ניתן להמתיק את הדין על ידי שינוי מקום האותיות בתוך המילה, כגון: להפוך- נגע - לעונג המילה: "צרה" למילה: 'רצה' כך ניתן להפוך –'נגף' ל'גפן'.

עם ישראל נמשל  לגפן: בגמרא [מסכת חולין צ"ב, ע"א] מובא: אשכולות מסמל: את תלמידי  החכמים ואילו הזמורות- אלו בעלי  בתים, העלים- אלו הם עמי הארץ, קונקנות - אלו אנשים ריקנים - אך כאשר כולם מתאחדים יחד - הגפן נהיה שלם ,אך מנגד כאשר  נוצר בין הקבוצות השונות פירוד, אין גפן כלל, הגפן במראהו עץ נאה למראה - אך כאשר חלקיו נפרדים זה מזה ה'גפן' נהפך ל'נגף'

גם עניין מחצית השקל – מטרתו - אחדות, כל ישראל מתאחדים לתכלית אחת לכן נאמר: "וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם" [שמות ל', י"ב]

ה"כלי יקר", מבאר: אף כאשר המניין הוא עניין של פירוד והפירוד מביא לנגף, מנגד כאשר כל אחד מביא  מחצית השקל- כך מתאחד עם  חברו ומשלים את החצי השני שלו. ועל ידי האחדות ביניהם ניצולים מפני ה'נגף' והנגף נהפך ל'גפן'.

הנה מסר יפה ומעניין:  בזמן שנכנס יעקב עם בגד העיזים לגופו וניגש אל יצחק אביו, אמר לו יצחק:

"וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה" [בראשית כ"ז, כ"ז]

תירגם יונתן בארמית - ראה ריח בני כריח קטורת הבשמים שעתידה להיות מוקרבת בהר הבית.

אזהרת התורה.

יש לציין כי התורה מזהירה:  "וְהַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם; קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ, לַיהוָה". 

על פי רש"י : לא לעשות קטורת לשמכם אלא רק לשם ה'!

עוד נאמר:" אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו"!

עוד יש לדעת - כי לגבי תקופתנו, כל עוד לא הוקם בית המקדש השלישי - ניתן לקיים את נושא הקטורת על ידי תפילת "פיטום הקטורת"

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק : כי משה היה מנהיג משכמו ומעלה וברוך כישרונות והיה מסוגל לרקוח -על פי ציווי ה' – הן את שמן המשחה שנועד למשוח בו את כלי המשכן והן לרקוח את קטורת השמים שנועד להקטרת קטורת הכהן הגדול בקודש הקדושים. תפקיד נוסף יש לקטורת להביא לאחדות הלבבות  לו אנו זקוקים במיוחד בתקופה זו-

הקטורת מבטאת את ריח הניחוח כמטרה העליונה של כלי המקדש בקיומה הטהור והמושלם ביותר וכך גם האומה צריכה לשאוף להיות טהורה - מאוחדת ולהפיץ  ריח ניחוח בעיני ה' ולשמש אור לגויים. כדברי ה':

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ  וְשָׁכַנְתִּ֖י  בְּתוֹכָֽם" [שמות כ"ה, ח]

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר