מס' צפיות - 152
דירוג ממוצע -
פרשת הרצח הראשון התנכ"י שהולחן ע" סקרלטי במאה ה-17 והומחז במאה ה-21
עונת הקונצרטים של תזמורת הבארוק ירושלים מסתיימת באורטוריה "קין"של אלסנדרו סקרלטי.
מאת: מובי דיק 24/06/22 (13:23)

    שושלת משפחת סקרלטי במאה ה-17  המונה  5 מלחינים היא השושלת הרחבה והידועה ביותר מתקופת הבארוק, אבל אינה היחידה בקבוצת מלחינים ש"הורישו" את התכונות המוזקליות לצאצאיהם. בדרך כלל קריירות כאלה הוכתבו והוכתרו  למען   בנים זכרים , אלא שיש גם יוצאים מהכלל באותה תקופה : ג'וליו קציני ששרת בחצר המדיצ'י בפירנצה "הוריש את המקצוע לבתו, פרנצ'סקה קציני, זמרת ומלחינה. כמו"כ  אליזבט קלוד ז'אקה דה לה גר מצרפת היא ממשיכתו של אביה קלוד בונה רפסיקורדים ונגן   עוגב בכנסית סן לואי און-איל. ברשימה זו יש להוסיף את אנטוניו וויאלד,שקבל את הכשרתו  המוזיקלית  מאביו בוונציה. אביו של הנרי פרסל מוזיקאי בחצר המלך   וכנסית מנזר וסט מניסטר, טיפח את הנרי ואחיו דניאל   שהיה  מלחין פורה. את מוצרט  ואחותו ננרל  ליווה אביהם במשך שנים. שושלת באך  עם מסורת של  250 שנים הניבה  יוצרים ובני  משפחה מדרגות שונות שפיתחו קריירות מוזיקאליות  בשרות דוכסים, כנסיות מזרמים  שונים של הנצרות, משרות  של קנטורים,קפלמייסטרים  ומוזיקאי חצר.

   למרות שהתקופה  בה יצרו   היתה  חסרת אמצעים   תקשורתיים, מלחינים  נדדו מעיר לארץ לחפש  משרות מתאימות הושפעו והשפיעו בו זמנית על סוגות שונות בלי קשר למרחקים הפיזיים.

    כאן  באורטוריה הזו פעלה   הבימאית  שירית לי וייס למזג את המוזיקה  המנוגנת  על כלי התקופה למתואר על  הבמה, בצורה ויזואלית , איך  המשפחה הראשונה עלי היקום פועלת  אחרי טראומת גירוש מגן  העדן  כשהרצח הראשון מתרחש  בתוכה, כשאין להם ממי ללמוד ואיך לטפל  בחסמים  ובעיות . המראה  היחידה  שמשקפת אותם,היא  הם עצמם, ראשוניים, להרגיש קנאה ראשונה, טראומת רצח ראשון.

  שירית :"הטיפול ביצירה  לדעתי הוא טיפול פסיכולוגי, מצאתי אותם כיחידה הנמצאת  במצב טראומתי, מתייסרת מהמעשה  של הוריהם בגן עדן. בחרתי  לעצב אותם כמשפחה עשירה,אפורה ריקה מתוכן. הם לכודים זה בזה    בחלל האפור ומנסים לנרמל את  המסגרת המשפחתית, דמותם המוקפדת  בחליפות אפורות מתנפצת  לעיתים  ומביאה אותם להתנהגות חייתית בעודם נאחזים   בטקסים ופולחנים.  אדם: "בני האומללים אינני מסוגל  להגן עליכם. חווה: "בעלי  היקר ילדי האהובים נקבל עלינו את  העונש הצודק ". בינתיים   בתיאום עם המוסיקה הם עוברים לפנטומימה, עסוקים  בסידור שולחן האוכל,  שותים מכוסות בדולח יין, חווה מנגבת באובססיות  את השולחן. הבל מחדד  סכין תוך שהוא  מתפאר שיקח שה   טהור  ויפה מעדרו ולעלותו קורבן.

אבל   מאחר ולא מצליח לחתוך את הבשר עם סכין, הוא  מפריד בגסות  ובכוח את הבשר בידיו. 

  קין :"גידלתי  את  פרי האדמה  והשקיתיו בזיעת אפי". תוך כדי כך  מפזר פרחים  מסביב  "אותם במיטבם אביא קורבן לאל עליון".  דמותו של אלוהים נכנסת  וכשירית מציגה כאן   דמות אשה אלגנטית  בבגד לבן  ומעיל  בצוארון  פרווה לבנה. אלוהים יושבת לשולחן  בעוד הבל מתחנף ומגיש לה חתיכת בשר נא   בעוד קין  בצניעות מנסה לענין אותה בפרח  אלוהים: קורבן העולה של הבל הגיע לשמים,נכנס  ללבי ועבר את הכוכבים".

  קין מסתלק בכעס מהשולחן אבל אדם מושך אותו בגסות  חזרה לכסא. ברגע  זה בו  קין מתוסכל מבולבל מקנא  וכועס

נכנס השטן-לוציפר,הוא המייצג את המחשבות העוברות  במוחו של קין הנדחה. "האם אתה חושב שנשמתך בזויה? אותם שמים בחרו גם בך, בוז להם,הרוג את הבל וכי מה  יעשו לך הכוכבים?"   קין מנסה  לדחות את המחשבות הנוראיות להרוג את  אחיו, אבל לוציפר לא מרפה עד שהמשפט הגורלי  נפלט   מפיו ובעוד המוזיקה  סוערת במיוחד הוא שותה  מאותו בקבוק  ששתה לוציפר

"גמרתי אומר להרוג אותו". 

     רגעים   מיוחדים  ומרגשים  עוברים   בין הקהל כשקין   הורג  את  אחיו   בהטחת  אבנים בגולגולתו  של הבל בעודו  ממלמל. :"למה מפכפך הפלג, למה מרשרשת העלווה".

     הדו שיח הקשה  שנאמר בין קין לאלוהים  עם סיום הסצנה  לקוחים מילה במילה  מספר  בראשית מפסוק  ט'-טו' :,איי הבל   אחיך " קין "השומר אחי אנוכי ?". אלוהים :"ראה מה עשית קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה". והעונש   לא מאחר  להגיע :"כל אדם יברח מפניך כמו ממפלצת מחרידה. לך מכאן אל תפחד,במצחך טבועה  הפקודה שלי מי שיעז לפגוע בך שבעתיים יוקם".

   כך מסתיימת הדרמה הטראגית של המשפחה הראשונה  שמעתה  והלאה תהיה קשורה  ברצח הראשון. וקין נפרד מעליהם :

"שלום הורי לא אשוב לראותכם,  אתם  מהיום   מבכים  2 בנים".

   קבלנו כאן אורטוריה מרגשת ומותחת עם מוזיקת בארוק במיטבה  ובבצוע של   זמרי "מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית " ובשילוב  התזמורת ומנצחה דוד  שמר, הפגינו שליטה ווקאלית ומשחק  מאופק התואם את   רוח היצירה.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר