"הרחובות בערים התיירותיות וגם בלבוב שבדרך כלל מלאים בתיירים ריקים כמעט לחלוטין" משיב טרוסטיאניצין, המכונה טרוסט, לשאלתי למצב התיירות בעיר לבוב בה הוא מתגורר. "התחושות קשות ואין איש היודע מה מתחולל בראשו של פוטין. לא נראה כי הוא יודע מה מתחולל בראשו".

טרוסט המדבר עברית רהוטה מבקש להדגיש כי הוא יהודי משני הצדדים של הוריו. הוא עלה ארצה בהיותו ילד, שירת בצה"ל בגבעתי אך עם השנים נאלץ לשוב ללבוב בגלל סיבות משפחתיות.

את טרוסט פגשתי בשנת 2017 בלבוב בעת ששימש כמדריך טיולים לקבוצת עיתונאיים של "האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית" שהוזמנו על ידי איגוד העיתונאים של קייב לסיור מקצועי ביוזמתו של איש העסקים מיכאל כספי, ששימש בעברו כקונסול ישראל בקייב. טרוסט: "היום בגלל הקורונה אני עוסק גם בתחומים אחרים שאינם קשורים לתיירות".

בשיחתי הטלפונית עם טרוסט הוא נשמע נינוח, אך היטב לתאר את המצב הכאוטי באוקראינה ואת החשש מפלישת הרוסים לארצו. "אם אכן תתבצע פלישה, הקרקע מתחת לרגלי החיילים הרוסיים תבער, והלחימה הפרטיזנית מולם תסב להם אבדות כבדות".

לטרוסט יש דעה מוצקה לסיבות הדוחקות את נשיא רוסיה לפלוש לאוקראינה. "מה שמניע אותו הוא הרצון לחבר את ברית המועצות מחדש. לא פעם בנאומים שלו הוא ציין כי פירוק ברית המועצות הייתה טעות ועכשיו צריך לעשות צדק באיחודה מחדש". אתה מאמין כי יש היתכנות לצעד שכזה, אני שואל. "לגבי רפובליקות אחרות של ברית המועצות איני יודע, אבל בעניין אוקראינה אם תעשה משאל, 70% מהאזרחים לא יסכימו לאיחוד מחדש של ברית המועצות. עדיף מדינה עצמאית מאשר להיות תלוי בפסיכופט".

אני שואל לתחושתו האישית וטרוסט משיב: "מהבחינה האישית-יש קצת פחד בגלל האי ודאות. ברחובות, ובאופן פומבי לא מדברים על כך, אך בשיחות פרטיות זה בא לידי ביטוי ועולה כמובן. הסיטואציה מאד מדאיגה את אזרחי המדינה כי איש לא יודע מה ילד יום". מדוע אינך נענה לקריאתו של משרד החוץ הישראלי ליהודים ולישראלים השוהים באוקראינה לעזוב ולהגיע לישראל, אני שואל. אומר טרוסט, "אני שוקל. אמא שלי פה. יש לי משפחה כאן. אני לא מקבל החלטות לבד. יש פה אנשים שיש להם עסקים וזה לא קל ולא פשוט לאף אחד. לכל מקרה, כל המסמכים שלי בהישג יד במידה ואאלץ להתפנות, אבל אני חי בתקווה שיהיה איזה כוח שיעצור את הסאגה המטורפת הזאת".