מס' צפיות - 691
דירוג ממוצע -
הסלונים של המאות 18-19 אינם רהיטים המוצבים בסלון
בעקבות הסלונים (התכנסות) הספרותיים והמוזיקליים של המאות 18 -19מקורות:1.תערוכה שהתקיימה בשנת 2007 במוזיאון היהודי בניו יורק "כוחה של שיחה" 2. סיפרה של אדית זק " אהבת הסירנות"
מאת: מובי דיק 19/02/22 (18:58)

   בערי הבירה   האירופית של המאה ה-18-19 התפתחה תרבות עוקפת אוניברסיטאות ואקדמיות. נשים יוצרות לא הורשו להכנס  בשעריהן. כבר בילדותן  החדירו בהן שהן נועדו לקישוט לצד בעליהן. הן טובות ללדת ולגדל ילדים, לעסוק ברקמה או בסידורי פרחים.  כלים מוסיקליים ככלי קשת וכלי נשיפה  לא ראויים לנגינת נשים בפומבי.

   מי היו הנשים  הסלונייריות שפתחו את ביתן  לסלוני ספרות ומוזיקה בהם התכנסו   פעם בשבוע או יותר כל המי ומי של העיר שהגיעו לשמוע ולהשמיע את היצירות החדשות של בעלת הבית או של אישיות אחרת. סופרים,פילוסופים, מוסיקאים, הגיעו לסלון משוחררים ונינוחים, ארוחה קלה,שיחות  ורכילויות  היו מצע להחלפת מידע והשמעת חומרים חדשים.

   כבר במאה ה-17 יש לנו  עדויות מצוירות  אודות סלונים באנגליה, כמו  עבודתו של הצייר ריצרד  סמואל בו   ניראת חבורה של נשים אינטלגנטיות  כמו אליזבט מונטגיו מ"מעגל  הבלוסטוקינג" (כחולות הפוזמק)  שהקימו רשת קשרים חברתיים. ובתקופת הבידמרמאייר  בגרמניה הוקמו סלונים כפטריות לאחר הגשם.

   הרשימה הראשונה שנביא כאן  היא  של נשים יהודיות כפי שתוארו וצולמו בתערוכה  "כוחה של  שיחה" בניו יורק 2007.

1.    שרה קופיו-סולם 1592-1641  משוררת וסופרת שנולדה בגטו וונציה

2.    פאני פון  ארנשטיין 1758-1818 פטרונית של סלון ספרותי  בשנברון. היא ואחותה קסילי היו מעורבות בפעולות צדקה. 

        קרובות למשפחת מנדלסון .

3.    סיסיליה ואן  אסקלס  1760-1836 ניהלה סלון בוינה לאחר נשואיה  לבנקאי וינאי.

4.     הנרייטה הרץ  1764-1847  סופרת בעלת סלון ספרותי בתקופת "הסער והפרץ " של גתה. בביתם הגדול בעלה  ארח

        אנשי פוליטיקה והיא  בחדר אחר הקימה רשת חברתית.

5.     אמיליה בר (מאיירבר)  1767-1854  עובדת  קהילתית בברלין בעלת סלון ספרותי. חברה פעילה  לעזרת נשים וחיילים          פצועים.   אמם של מייקל - אסטרונום וג'קומו מאיירבר- מלחין.

6.     רחל  ורנהגן פון  אנזה (לוין)  1771-1833  סופרת גרמניה מברלין מהזרם הרומנטי. מילאה תפקיד חשוב בתנועת

         הנאורות,תמכה בשיווין זכויות לנשים יהודיות. ניהלה סלון ספרותי. בין באי ביתה :לודויג טיק,פרידריך שלגל והאחים 

         פון הומולדט. 

7.     פאני  מנלדסון הנזל  ברתולדי 1805-1847  שלוש  פעמים חוותה פאני   סלונים. כאחותו של פליקס היה הבית רווי 

        מוסיקה וכלים   מוסיקליים. הסלון של הוריה הפך למרכז תרבותי נחשב בברלין. בימי  א' פקדו  את הסלון מיטב אישי

        התרבות מגתה,לודויג טיק א .ת.הופמן.  אחרי נשואיה ב-1830 ביתם פעל במסגרת מטינה. עם  מות אמה לאה, הזוג              עבר  להתגורר בבית הגדול שהכיל עשרות מקומות והיא יכלה להניע מחדש את הקונצרטים, מוסיקה קאמרית ואף                    מקהלה.         הסלון הוכר כמוסד מוזיאקלי בינלאומי.

 8.    זאנבייב הלוי 1849-1926 פריז. אשתו של   זו'רז' ביזה. בתו הצעירה של המלחין ז'אק הלוי פרומנטל. פתחה סלון עם 

        דודה לאון. אחרי שנים פתחה סלון משלה. כשנישאה לעורך הדין אמיל שטראוס הפך הסלון להיות אופנתי שמיגנט אליו

        את  החברה הגבוהה : רוברט מונטסקיו, מרסל פרוסט, דרייפוס,אלפונס  דה רוטשילד, גאי דה מופסן.

  9.   אנה  קולישוף  1854-1925   נולדה ברוסיה , בעקבות אהבתה לאנרכיסט איטלקי הגיעה  למילנו. אנה סוציאליסטית            פמניסטית נלחמה למען   זכויותיהם של עניים ונשים. הסלון  שלה נחשב  לפוליטי חתרני.

  10. הדה  לבירסון 1862-1933 נולדה בלונדון כאסתר בדינגטון. סופרת ,דמות בולטת בחוגים הספרותיים והאמנותיים של            שנות   העשרים. העריצה את אוסקר ויילד  והיתה בקשר עם  הצייר אוברי בירדסלי.

 11.  ברטה   צוקרקנדל 1864-1945  מבקרת אמנות,עיתונאית אוסטרית. בעלת הסלון  החשוב ביותר עד האנשלוס. עם      מות  בעלה              פרופסור לרפואה ואנטומיה בוינה עברה לארמון ברינגשטראסה. בביתה  נפגשו לראשונה גוסטב מאהלר ואלמה.   עם  הכיבוש  הגיעה לאלג'יר וברדיו שהפעילו  בנות הברית קראה לאוסטרים להתנגד  לכיבוש הגרמני.

 12.   פלורין סטטהיימר  1871-1944  נולדה בגרמניה,ציירת אוונגרדסיטית. אחר מלחמת  העולם הראשונה  עברה לניו-

         יורק. בסלון שלה ארחה אמנים גולים כמו מרסל דושאן, גו'רגיה אוקיף,פרנסיס פיקביה. הרכב  האורחים היה ממגדרים

         שונים כולם הרגישו  נפלא  בביתה מבלי להסתתר או להתבייש בנטיתם המינית.

13.    גרטוד שטיין  1874-1946  סופרת יהודיה אמריקאית. רוב ימיה חיתה בפריז. אספנית  אמנות שניהל יחד עם אחיה             סלון אמנות וספרות. גדולי האמנים  והסופרים  כמו: פיקאסו, המנגווי, סקוט פיצג'רלד  נהנו מארוחת ערב בערבי שבת,

         אבן  שואבן במיוחד לאמנים העניים  שהשאירו אצלה ציורים מפרי מכחולם ,כך נולד האוסף הגדול  של היצירות                       שהתווספו  לאלה  שהעין  הביקורתית  שלה קלטה  אותם.

14.   מרגריטה צרפתי 1880-1961  בת למשפחה אריסטוקרטית יהודיה מוונציה. עיתונאית, פטרונית אמנות סופרת                     סוציאליסטית וידועה כפלגשו של בניטו  מוסוליני במשך  כ-20 שנה. 

15.   סלקה וירטל 1889-1978  נולדה באוקראינה, שחקנית בתיאטרון של מקס  ריינהרט. נישאה לבמאי והסופר ברטולד              וירטל. עם  כניסת הנאצים  לאירופה  עברו מברלין להוליווד. היא כתבה תסריטים  בעלה ביים  סרטים. הסלון שלהם

        בסנטה  מוניקה הפך למקום מפגש של כל האינטלגנציה ההוליוודית. סלקה סייעה לאמנים שנלכדו באירופה היא גרמה 

        לכך  שהאולפנים הגדולים  יעסיקו אמנים  אלה  ויקבלו אשרות כניסה לארה"ב.

        ספרה של אדית זק "אהבת הסירנות"  מביא לנו תמונה  נרחבת ומעמיקה  אודות  מלחינות החל מהמאה  ה-12 עד ימינו .  מתוך  20 שצויינו        בספר  מצאנו   10  שפתחו בביתן סלון מהסיבות שנשים יוצרות   לא התקבלו, לא התיחסו אליהן,  הן  לא עמדו בתחרות  פרסים במוסדות שקבלו גברים   מלחינים.  מי מהן  שנישאה לבעל עשיר, או  זכתה  להיות בת של משפחה עשירה, מצאה   בסלון הביתי שלה  במה להשמעת  המוסיקה שיצרה  ותוך כדי כך  קבלה  חיזוק  ועידוד ממלחינים  ידועים של התקופה שהתארחו  בביתה. 

   כאן  אציין רק את שמות הנשים "הסירנות "    שפתחו סלונים להעלות למודעות ולהכרה  בכשרונן  ומקצוען שהתמידו והתעקשו ורובן אכן    התפרסמו  .   

   פרנצ'סקה  קצ'יני, ברברה סטרוצי, אליזבט קליר ז'אקה  דה לה-גר.  מאריה  אגאתה שימנובסקה-  וולובסקה.  מאריאנה מרטינז    קלרה זו'זפין שומן. פאולין ויארדו גארסיה. אוגוסטה מאריאן  הולמס. ז'רמן  טאייפר.   סופיה גוביידולינה.

    עם כניסת המאה ה-20  והתקדמות החברה ויחסה לנשים יוצרות,הלכו והתמעטו הסלונים. מלחינות כ-דיים אתל סמית, אימי 

מרס, צ'ייני ביץ, פלורנס ביאטריצה פרייס מלחינה אפרו-אמריקאית, לא נזקקו כבר לעזרת הקביים הסלוניים.

    אם נשווה את הסולניירות היהודיות לקבוצה השניה, אפשר לעמוד על ההבדל ביניהם. 10 מתוך 15 הנשים היהודיות שפתחו סלונים היו נשים  שעסקו פרט למקצועות שלהן , בפילנטרופיה, עזרה  הדדית, מלחמה נגד  קיפוח   נשים . קלטו  גולים  

שברחו מאירופה, עזרו להם   ביצירת קשרים חברתיים, דאגו  שימצאו  עבורה וכן  שיקבלו אשרות כניסה לארצות חוץ אירופאיות.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 2 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
הסלונים של המאה ה18 וה-19
זיתי הדה 05.03.22 (13:45)
2.
התודה להדה ל"ת
מובי דיק 09.03.22 (07:36)