קונצרט, סימפוזיון בינלאומי וכתות אמן במחווה לספרו פורץ הדרך של וולטר רייטר A FIFTY - LESSON COURSE & THE BAROQUE VIOLIN - VIOLA
השבוע נערך קונצרט און ליין של התזמורת הבארוק הירושלמית בניצוחו של דוד שמר על הצ'מבלו. המנגנים אחזו בכלי התקופה והרעידו בהתלהבותם את המוסיקה הנפלאה שנוצרה בתקופה המכונה "בארוק" בשנים 1600-1750.
בין הקטעים עלו לשידור כמה מחברות התזמורת כמו ליליה סלבני, קתי דברצני,נעה שוס, כולן מנגנות בכינור בארוק,פנו אל
רייטר באנגלית, כמורה שלהן, ידיד וקולגה בדברי שבח. יש לומר שוולטר הינו כנר בארוקי, מראשוני העוסקים בכלי זה.
בשנות ה-80-70 הגיע לישראל חי בה ולימד והיה מרכיב חשוב בהקמת תזמורת הבארוק הירושלמית. תלמידיו היום ממובילי סוגה זו. התזמורת הירושלמית מוכרת כ"אם כל הרכבי הבארוק בישראל".
רייטר מוכר בעולם והינו פרופ' לכינור בארוק בקונסבטוריון המלכותי בהאג ובמכללת טריניטי-לבן בלונדון.
בקונצרט הערב ניגן בעצמו 2 קטעים של ג'ובני בסאנו מ-1558- 1617 וכן של יוהן סבסטיאן באך בלרגו מתוך סונטה לכינור סולו.
ואיזה יצירות שמענו ? "יונה בחגוי הסלע" של מלחין אנונימי. ליליה סלבני -כינור, טל ארבל בוילה דה גמבה ואופירה זכאי
בתאורבו,השמיעו יצירה משל ז'אן מארי לקלייר 1697-1794, מי שנחשב כמייסד הכינור הצרפתי. הוא מלחין שנולד ופעל בצרפת בעוד שאר המושמעים הערב היו ילידי גרמניה ובוהמיה.
קטע יוצא דופן שהושמע סולו מכינורה של קתי דברצני,היה מאת היינריך איגנץ ביבר שנשמע באוזני (ויסלחו לי השומעים שסימסו תוך כדי שידור את התפעלותם)אני הרגשתי שדברצני נתנה כאן קטע המזכיר תרגילים של ילד המעצבן את שכניו. ביבר נחשב כיוצר סגנון משלו שלא תואם את הסגנון הצרפתי-איטלקי, ושימש השראה לפגניני וכינורו.
דיטריך בוקסטהודה,גרמני אף הוא 1637-1707, השתלב בין שאר המלחינים המושמעים.
האחרון חביב היה גאורג פיליפ טלמן, אף הוא גרמני שחי בין 1681-1767, כולם כמעט בני אותו דור, וכך גם נשמעות
יצירותיהם.
כל הצילומים מהשידור החי נעשו מתוך שני אתרים: האחד במשכנות שאננים בירושלים והשני בבית החולים העתיק של ביה"ח "שערי צדק" צילומי הקשתות הפנימיות הקרינו מסתורין כיאה למוסיקת עבר מפואר,מוסיקת בארוק.
לפרופ' שמר מנהל ומנצח התזמורת מחכה עבודה לעוד מאה, שהרי מרבית יותר מ-130 מלחיני בארוק לא מוכרים לנו ומחכים לתורם כדי שהמוסיקה שלהם תצא לאור.