מס' צפיות - 474
דירוג ממוצע -
המסע אחר כותרת שירו של ארקדי דוכין "חופשי אבל בודד"
האם האימרה הזו המשויכת לזרם הרומנטיקה הגרמנית של המאה ה-19 יכול היה להיוולד בעידן הקורונה ?
מאת: מובי דיק 12/04/20 (18:51)

   בימים  אלה,ימי מצור וסגר,המשאירים   את כל תושבי כדור הארץ  סופנים בביתם,חשבתי על המשפט  "חופשי אבל בודד" כשהמילה "בודד" על כל מגזרותיה תמיד היתה חומר המזין משוררים,סופרים ואמנים. המשפט הזה החזיר אותי שנים אחורה כששמעתי ב"קול המוסיקה"  באחת התוכניות את האימרה הזו בהקשר  ליצירה מוסיקלית.

   נכנסתי לגוגל כדי להתחקות אחריה,אבל היא לא היתה שם ורק ארקדי דוכין,להקתו ושירו קבלו את מלוא תשומת הלב.

   את המילה "בדידות" על כל גווניה קבלתי במינעד רחב של יוצרים : ביאליק,נעמי שמר,לאה גולדברג, שלמה ארצי,וודי אלן,זורז' מוסטקי,סטנלי רבין . ובמקורות היהודיים כמו "מגילת איכה" "במדבר" ו"דברים".

  החיפוש הזה  לא ענה על ציפיותי ופניתי לגיסתי היודעת רבות על עולם  המוסיקה והספרות והיא מצאה  שהמשורר הפורטוגזי פרננדו פסואה התיחס לנושא ואף אוסיף "מי שאינו  יכול להיות לבד הוא  עבד". בצר לי פניתי לדורי פרנס,איש רנסנס,כותב,שחקן,מתרגם  ועוד  וממנו הגיעה הישועה.    בתחילה  הוא הזכיר ציטוט מתוך שירו של  ו.ה. אודן "לזכר פרויד" :

"להיות חופשי זה לעיתים להיות בודד". אולם בד בבד עם אודן הגיעה התשובה המפורטת והקולעת  התואמת את מה שאני  

זכרתי במעומעם " הסונטה  לפסנתר ולכינור  F-A-E   שחוברה  בעיר  דיסילדורף בשנת 1853. יצירה משותפת לרוברט שומן,יוהנס ברהמס ותלמידו של שומן אלברט דיטריך שהיה בוטנאי גרמני ומו"ל של עתון  המוקדש לגינון. הרעיון היה של שומן

שכל אחד מהם  יחבר חלק  בסונטה והוא  יקח שני חלקים. הסונטה הוקדשה לכנר יוסף יוהכין שאימץ לעצמו כמוטו אישי

את האימרה המשויכת לזרם ה"רומנטיקה הגרמנית"   Frei  Aber  Einsam.

   בערב הבכורה נוגנה היצירה ע"י יוהכין  וליד הפסנתר ליוותה אותו קלרה שומן.   לאחר מכן הסונטה בעצם הופרדה  כיחידה  אחת, שומן השתמש בשני החלקים  שהוא חיבר והכניס אותם לסונטה שלו מס.3 לכינור. יהוכין   ניכס לעצמו את שני החלקים ששומן    וברהמס חיברו  ופרסם את היצירה ב-1906  , 10 שנים  אחרי מות ברהמס.    הסונטה  בשלמותה נוגנה  ב-1935.

    סטיבן איסארליס, צ'לן אנגלי, עיבוד את הסונטה לצ'לו ופסנתר .

   עכשיו קוראים תחליטו האם "חופשי זה להיות בודד" או  "בודד אבל חופשי".

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
כתבה מענינת קצרה אך מעמיקה.
זיתי הדה 14.04.20 (12:57)