כשאלדד שרים מנצח ומעבד פגש 4 זמרי אופרה.
"אופרה בקצב הזמן" מופע של מוסיקה ושירה.
התזמורת סימפונט רעננה הגיעה לאשקלון בהרכב כלי מלא ובתוספת מחשב שהיה מונח על הדוכן על יד המנצח. תופעה יוצאת דופן שרק בהמשך הערב פוענחה. אלדד "אני בא ממקום של מוסיקת פופ ולכן חיבור קלאסי עם מוסיקה קלה יוצרת ניגודים לא רגילים".
ואכן במשך שעתיים מרבית הרפרטואר של הערב קיבל תפנית כמעט בלתי נתפסת בעיקר לגבי זמרי האופרה האמונים על
אריות כתובות ומוכתבות מזה כ-200 שנה.
18 שירים ממחזות זמר או אריות מאופרות עברו בחלקם טיפול ועיבוד של אלדד,כך שאפילו הזמרים ניראו כמופתעים מהתוצאה של שירתם, וההתלהבות שלהם באה לידי ביטוי בעיניהם הבורקות וקולם שהרקיע ומילא את האולם.
שתי הפרימדונות אנה סקיבינסקי ומירלה גרדינרו,סופרניות, שירדו לעם ממרומי עולם האופרה העולמית,בלבוש נוצץ כיאה למעמד פתחו את הערב במחרוזת מתוך "פורגי ובס" של גרשויין, העיבוד של אלדד חידד את היופי הן של המוסיקה והן של
הקולות המשתלבים זה בזה.
פליקס ליבשיץ,טנור, הביא את קולו הלירי לביצוע מושלם של האדאג'ו משל אלבינוני,כשכינורו של ניתאי צרי יוצר את הקול השני המשלים לפליקס.
"אהבת חיי" שירו של פרדי מרקיורי ו"שביר" של סטינג,שניהם בעיבודו של אלדד , נתנו למחשב להתחבר לקולותיהן של אנה ומירלה,והתוצאה היתה מצמררת, המוסיקה נשמעה כתפילה ובהחלט מעתה הביצוע יכול להצטרף לפנתאון של חומר שנכתב ללהקות עכשויות והופך להיות נטו מוסיקה קלאסית.
גם פליקס לא נשאר מאחור,הוא ביצע יחד עם אנה את yesterday של הביטלס ו-be my love עם מירלה.ועוד
היטיב לשיר באידיש מחרוזת מתוך "כנר על הגג" בעיבודו של אלדד.
כנאמר לא כל הקטעים עובדו ונשארו כפי שהם: הדואט מתוך "נורמה" של בליני,בצעו מירלה ואנה. או האריה של ויולטה מה"לה טרוויאטה" של ורדי מפי אנה.
הזמר קונסטנטין ריטל-קוליאנסקי,בריטון היה תוספת מרעננת וצבעונית בבצעו את שיר הטוריאדור מתוך כרמן של ביזה :בחולצתו האדומה המפונפנת, בבלוריתו השחורה ושפמו, מבצע את הג'סטות כיאה ללוחם שוורים.
פסגת הערב לדעתי היתה נעוצה בעיבודו של אלדד לחבר שתי יצירות :בכיינאס ברזיליארס ו-ארנחואז. כאן המחשב עשה פלאים,קצב הבוסנובה וקולן של שתי הסופרניות שעברו דרך המסננת האלקטרונית הקפיצו את הקהל והאוירה באולם.כך
קרה גם בשירה של "מלכת הלילה" מ"חליל הקסם" של מוצרט: ביצוע מאסטר פיס מפי אנה ומירלה. נראה היה כי שתיהן
ממש פרחו ויצאו מעורן ומשמלותיהן החגיגות: אנה בלבן עם שפע נצנצים ומירלה בקומתה הגבוהה התהדרה בשמלה
וורודה חושפת כתפיים. כאן שמענו את פעימות המחשב : זום..זום..זום..
בטוחני כי מוצרט עצמו היה נותן ליצירה הסוחפת הזו "דו פואהה".
המופע הסתיים ואיך לא בשיר : time to say goodbye כשכל המשתתפים קדים ומודים ובידיהם זרי פרחים שהוענקו
לכם מנהלת היכל התרבות.