פזמון:
אז אמור לי מתי יפגשו הדרכים?
עד מתי החיים יהיו למבוכים?
תגלה לי כיצד מר יהיה למתוק
והאם בכי רם יתחלף לו לצחוק?
יום עבר ועוד יום, כמחול בשחקים,
אהבה הלוהטת – היא רק משחקים,
כשהעונג מגיע, בו כבר אושר נדם,
וכששחר מפציע גם אתה נאלם.
פזמון:
אז אמור לי מתי יפגשו הדרכים?
עד מתי החיים יהיו למבוכים?
תגלה לי כיצד מר יהיה למתוק
והאם בכי רם יתחלף לו לצחוק?
מחפשת אותך במיטה הקרה,
היגון מנחם, זה נשמע כה נורא,
עם הראש הכופף נדה בין חברים,
השמחה שבלב התנפצה לשברים.
פזמון:
אז אמור לי מתי יפגשו הדרכים?
עד מתי החיים יהיו למבוכים?
תגלה לי כיצד מר יהיה למתוק
והאם בכי רם יתחלף לו לצחוק?
החיים כך עוברים על פני מהצד,
ואיתך בלעדיך, אני כאן לבד,
התשוקה שבכלוב, אך כבר מתה ציפור...
היא רוצה שתשוב, כדי לפרוץ אל הדרור.
פזמון:
אז אמור לי מתי יפגשו הדרכים?
עד מתי החיים יהיו למבוכים?
תגלה לי כיצד מר יהיה למתוק?
כה עייפתי איתך, זמן הגיע לצחוק..
©נולד לכתוב
מריאן קפלון – אמן חריזה