כנסיות רבות ומצטיינות בארכיטקטורה  שלהם מפוזרות ברחבי העיר קרקוב.אולם לשמוע מוסיקה  קלאסית עם מנצחת בתוככי בית הכנסת הגדול זה כבר עולה על כל דמיון.

    במסגרת הזמנתי לפסטיבל  המוסיקה  בקרקוב העתיקה שמתקיים כבר  42 שנים לא הצלחתי להיות יותר מ-3 קונצרטים. יש לדעת שמי שאינו מקומי צריך הרבה  תושיה,זמן ורגלים איתנות להגיע  כל  ערב למקום אחר :כנסיה,בזיליקה, תיאטרון או מוזיאון.

גם מפה וגם אנגלית שאינה שגורה בפי התושבים מקשה להתמצא בכל מקום אליו אתה אמור להגיע.

    למארגני הפסטיבל  היה שפע בחירה  לאן לשבץ את האנסמבלים המגוונים שהגיעו גם  מחו"ל: כלי הנשיפה מלונדון, אנסמבל ברוקי מצ'כיה. גאוות המוסיקה הלאומית הפולנית נסמכת על כך שמלחינים גדולים כפלסטרינה,ליסט,ברהמס ועוד  ניגנו את יציורותיהם   בעיר ואף הקדישו מהם  למלכי פולין.

    אני הייתי בערב בו ניגן  ג'ורדי סאוול  הקטלוני ודימטרי פסונס היווני בכלים כמו ויולה דה גמבה ,עוד וסנטור,ערב אינטימי

 של שניים שהכלים השתלבו  בו, כשקרני האור האחרונים  של הערב  עומעמו דרך חלונות הויטראז' הגבוהים. הופתעתי לשמוע

תוך כדי האזנה  למנגינת הלדינו "אברהם אבינו"  שזרמה מהבמה.

     הגונצרט השני שבחרתי בו היה בבית הכנסת הגדול היפה שהיה מלא מפה לפה,עם קהל שבטח לא היה רגיל לשבת בספסלי העץ הארוכים המחוברים למדפים,שם  מניחים את ספרי התפילה. בעוד  ארון הקודש  מוצב מולם  בפרוכת השני,על  במה מוגבהת  והתקרה זרועה  בכוכבי זהב מצוירים. המנצחת   anna duczmal mroz  בזיג מנצחים שלטה ביד רמה  על

יצירתו הלא מוכרת של מרקדנטה עם חלילן מבריק  lukasz  pluqosz .

    קונצרט שלישי נערך באחת הכנסיות העתיקות  "סט.פיטר ופאול" נמצאת במדרחוב הומה אדם. האנסמבל הברוקי הצ'כי

עם  מנצחה  roman valek נתנו את היצירה של  קלאודיו מונטוורדי, "תפילות הערבית של הבתולה" עם כלי התקופה ושני עוגבים  קטנים כש-25 הזמרים שטו להם בבטחה עם הטקסט  ואני נזכרתי במיזררה  של אלגרי.

    פסטיבל שבהחלט יש להתחשב בו בים אירועי המוסיקה העתיקה המתקיימים ברחבי העולם, המבחר מבוקסהודה,פולנג,זלנסקי,באך,טלמן וגו'ן דאולנד,אכן מזמין, הושט היד,בחר וכבר אתה שם.