|
"צ'חצחית" בברלין של שנות ה-30
הספר של אירמגרד קוין "נערת המשי המלאכותי".
הסופרת אירמגרד קוין שהפציעה כמטאור עם שני ספריה בגרמניה בשנות ה-30 הפכה לסופרת שהוקעה ע"י המשטר הנאצי כמחברת "סםרות אספלט-מנוונת עם נטיה אנטי-גרמנית". רומן הביכורים שלה ב-1931 "גילגי אחת מאתנו"הפך את בת ה-26
למפורסמת בין לילה. גם ספרה השני "נערת המשי המלאכותי" נסמך על האוטוביאוגרפיה שלה עצמה.גיבורת הספר דוריס המספרת
בגוף ראשון על חייה במסלול של פקידה,שחקנית זוטרית וזונה החיה מפפינגים (כסך קטן של אז) שגברים נותנים לה תמורת
חסדיה עד שהיא מתגלגלת לארנסט,גרוש המאוהב נואשות באשתו ולמרות שהוא אפילו לא מנשק את דוריס היא מתאהבת בו.
המתרגם חנן אלשטיין הביא בסיפא של הספר חומר רב על סופרת זו, אבל לקח לעצמו יתר חופש במעשה התרגום בהעבירו
את דיבורה הלא מסונן וספונטני עם פרפרזות שגויות,סלנג וחיקויים של ז'רגונים מקצועיים, תוך הפרה של כללי הדקדוק.
מאידך "מצא לנכון" לעצב גירסה עברית שתתאים לאוזני הקורא העכשוי . תוך שהוא משוטט בין קניונים, מוצא שלל בבלוגים של
מתבגרות ומצותת בתוכניות ריאלטי שלדבריו "עשו לי חור במוח" והרכיב למעשה ספר לא אותנטי...וחבל.
אני דוקא סקרנית הייתי לקרוא כפי שהוא את הספר ולהרגיש דרך סגנונה של הסופרת את דופק החיים של צעירי ברלין
על סף מלחמת העולם השניה.
לכן ליקטתי מספר ציוני דרך על בתי הקפה,השירים הפופלריים וכן פריטים הנוגעים לאופנה של אז.
ג'וקיבה קברט הוא מועדון לילה אופנתי שעל אורחיו נימנו אריך קסטנר, ז'אן קוקטו, אנדרה ז'יד, המינגווי ומרלן דיטריך.
צונץ-בית קפה זול בלי מוסיקה
יוסטי - מסעדה ובית קפה.
בית קולנוע בבנין גלורי פלסט שנחנך ב-1926
פטרלנד- מועדון תיאטרון למופעי בידור
בית הכולבו המפורסם : קה-דה-וה
או קומדיה מוסיקלית "פצצות על מונטו קרלו"
שירים פופלריים :"אני אוהב אותך מדונה שחורה" של אנסמבל מפורסם.
נעים למשל לקרוא ש"פומפדור" הוא תיק קטן לנשים בצורת כיס ששם נישאו חפציה של הגברת :מטפחת, פודרה ומלחי הרחה.
בדים שהיו מאוד מקובלים :פלוסין-אריג שעיר. שיפון-בד שקוף או קרפ ז'ורז'ט.
האם ידעתם שהיה ליקר צמחים "דנציגר גולדווסר" שהכיל בתוכו שבבים קטנים של זהב טהור ?
הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
תגובות |
למאמר זה התקבלו 6 תגובותלכתבה זו התקבלה תגובה אחתלמאמר זה לא התקבלו תגובות |
לקריאת כל התגובות ברצף |
1. |
תגובה קלה והזמנה ל"ת
למובי דיק שלום, גונבה לאוזניי הידיעה על הסקירה הקצרה שפירסמת על הספר. הופתעתי לקרוא את הערותייך הפוסלות על תרגומי, לא מפני שאינני מתאווה לביקורת - נהפוך הוא - אלא משום שלצד הפסילה לא הבאת שום נימוק וטיעון חוץ מהצהרה כללית. אשמח לפתוח איתך בדיאלוג פרטי (hanan.elsteingmail.com) כדי להיטיב להבין מה הפריע לך בתרגום - שהאסטרטגיה שננקטה בו הוצגה בפירוט באחרית הדבר המצורפת לספר - ובמה לדעתך המנומקת הוא מחמיץ את סגנונו של הספר במקורו הגרמני. בברכה, שלך, חנן אלשטיין
חנן אלשטיין 21.05.16 (00:02)
|
2. |
,תשובה למתרגם הספר חנן ל"ת
לחנן מתרגם הספר שלום רב..מקווה שמישהו , אולי זה שהגניב לך על הביקורת שלי יספר לך כי ניסיתי לחזור אליך דרך המייל אלא שהוא לא היה מושלם..ולכן אנסה כאן למסור את התגובה שלי.
אני מורידה את הכובע לעושים במלאכת התרגום מה עוד שיודעי השפה הזו הולכים ונעלמים מהנוף שלנו.
קראתי באיזה שהוא מקום מצטערת שאיני יכולה להזכר היכן, שמלאכת התרגום טוב תיעשה אם תמסור כלשונה עד מה שאפשר את רוח הספר. אני לצערי כמובן לא יכולה להשוות בין התרגום והמקור,אבל ,ואולי בגלל ההערות שלך מאירי העיניים, הרגשתי שאני קוראת חומר עכשוי ובהחלט לא יכולה לחוות את מה שהסופרת עצמה רצתה להעביר. הרגשתי באמת כמו שילדה "בת מצוושית, " מקלידה לחברותיה על האירוע שעומד לפיתחה. במקרה ואין באמת מה להשוות אולי,אני קוראת את ספרו של מילן קונדדרה"אלמוות" בתרגומה של רות בונדי מצ'כית. כאן בספר הזה של קונדרה אין לי שום התלבטות :התרגום , אני בטוחה משרת היטב את התוכן ועוד רבות הדוגמאות.
אגב, בגלל הנסיון העשיר שלי בכתבות עיתונאיות, אני גאה בכך שיש בי את היכולת לתמצת עד כמה שאפשר מבלי לפגום בתוכן, מה שאין רבים עושים זאת אולי מפאת אהבתם הגדולה למילים שלהם עצמם.
מכל מקום אני מקווה שתמשיך להעשיר את הספרות שלנו בתרגומים משלך..
שמחתי לתגובתך. מובי דיק
מובי דיק 21.05.16 (15:58)
|
3. |
תגובה ל"ת
למובי דיק שלום רב,
אני שמח ששבת אלי. אכן, המייל שלי לא נכתב במלואו, והנה הוא כהלכתו: hanan.elstein@gmail.com
אני סבור שההשוואה לספרו של קונדרה בטעות יסודה. מדובר בשני סופרים שונים בתכלית, שסגנונם שונה לגמרי, ואין ללמוד מן האחד על השני בכל הנוגע למלאכת התרגום. כשלעצמי, אני חושב ששיפוט של תרגום מן ההכרח שיבוסס על השוואה בין מקור לתרגום. כפי שהסברתי באריכות באחרית הדבר לספר, התרגום דווקא הולך עקב בצד אגודל עם רוח הספר המקורי, הכתוב בסגנון ייחודי, כדי לשקף את הלוך רוחה החי והתוסס של נערה קלת דעת, אינטליגנטית אבל לא משכילה, שכתיבתה ומחשבותיה רצופות שיבושי לשון מכל מין וסוג, ביטויי לשון נמוכים, סלנג מקומי, גיבובי מילים, אי-הבנות ועוד ועוד, והכול ברוח משובה של נערות צעירות ומטופשות משהו. הכתיבה של אירמגרד קוין בספר הזה משקפת לשון חיה, קרנבל מילולי נחשולי, משחקי, של שפה עדכנית ביותר לתקופתה, חריגה כליל בנוף הספרות הרצינית של אותם הימים, ובשום פנים ואופן אינה חגיגית ומוגבהת. מקבילתה המתבקשת היא לשונן של נערות מסוגה היום, שאת כתיבתן על נושאים המעסיקים אותן תמצאי בבלוגים של בנות נוער, לא בספרות היפה הגבוהה. וזו בתמצית מלאכת התרגום: התרגום נועד להעביר את חיותה של השפה בהשוואה לתקופתה מתוך יצירת משוואה מקבילה עדכנית וחיה בת ימינו, כאילו הספר במקורו נכתב היום, תכליתו אינה לייצר הקבלה לשונית מלאכותית יבשה. אין לי ספק שאילו היתה הסופרת כותבת היום, היתה כותבת בלשונן של נערות בנות טיפש-עשרה היום, מסוגן של נערות חומרניות, ואם תרצי, כן, פרחות וערסיות. במקרה שלפנינו, דומני שהלכת שבי אחר גישה השבעיני היא מוטעית ובעייתית, ולפיה ספר שנכתב בשנות השלושים צריך להישמע בעברית תקנית של שנות השלושים, או לפחות בעברית יפה, קבילה ומכובדת. אלא שהספר במקורו נכתב מתוך התנגדות לשפה גבוהה, מרוממת, מבוגרת, אחראית, הגונה וכן הלאה, וזה בדיוק מה שאמור להשתקף בתרגום בן ימינו. רומן אינו מסמך דוקומנטרי, אינו מוזיאון באמצעות מילים, אינו תערוכה ואינו גלעד זיכרון - הוא יצירה חיה ונושמת המשחזרת את המקור ביחס לתקופתו, וההקשר הזה הוא הקובע את ההקשר הלשוני היום. השאלה במקרה של ספר זה אינה איך היה נכתב בעברית של שנות השלושים, כי התרגום חייב להתייחס לתקופה שבה הוא פועל, כלומר היום, בדיוק כמו שהמקור נכתב בהתייחס למצב הלשוני בימיו, ולא לגרמנית שהיתה שגורה שבעים שנים קודם לכן.
ברלין של שנות השלושים אינה שונה בספרה של קוין משום מטרופולין מודרני או עכשווי. קוין לא כתבה ספר עיון על ברלין, אלא תיאור חווייתי, מנקודת מבט מצומצמת ועשירה בעת ובעונה אחת,מתוך תודעתה של נערה תמה וממזרית, טובת לב ונכלולית, אידיוטית לפרקים נרחבים. די בכך שהתרגום מציין את כל הקוארדינטות הגאוגרפיות והתרבותיות - ובכלל זה הסברים בהערות השוליים - כדי להעביר את ברלין כפי שהיא משתקפת מנקודת המבט של הדמות הראשית. את מוזמנת, אם הדבר יעניין אותך, לקרוא את התרגום האנגלי לספר, מלפני כעשור. שם התרגום קרוב הרבה יותר למה שאת קיווית למצוא בתרגום העברי, אבל ההשוואה למקור מעלה בבירור שהתרגום האנגלי שגוי ואוכף על היצירה המקורית שפה לא אותנטית. מה לעשות, גיבורת הספר היתה, במונחים של אותם ימים, פרחה ברלינאית, לא נערה תמה בת טובים, וברלין שלה היא, מתחת למעטה הנוצץ, עיר מזוהמת, מלוכלכת, חולנית, עכורה, אכזרית ומנוכרת, ממש כמו הרבה מאוד ערים גדולות במאה העשרים ובימינו שלנו. התרגום לעברית אינו הופך את ברלין לתל אביב, אלא מגלה את ברלין הקודרת והמחוספסת והמאוד לא זוהרת. זוהי רוח הספר, והיא אוניברסלית במכוון, משום שקוין לא ביקשה לכתוב רומן גרמני ספציפי, אלא בין השאר רומן עירוני מודרני על חוליי העיר המודרנית, הניכרים גם היום. מכאן הבחירה שנקטתי באסטרטגיית התרגום.
אגב, ישראל היא המקום היחיד שאני מכיר בעולם המערבי שבו יש ציפייה שתרגום של ספר נושן יישמע גם הוא נושן, אבל זה, כאמור, עיוות גמור של אמנות התרגום. בעולם כולו מתרגמים ספרים קלאסיים כאילו נכתבו היום, כדי לשקף את העובדה שבעת כתיבתם נכתבו כספרות חיה, ולכן בעולם גם מפרסמים אחת לכמה עשורים תרגומים חדשים לאותן יצירות, מתוך ההבנה הברורה מאליה שתרגום לעולם אינו נצחי, אלא תוצר תקופתו, מתוך מיזוג אופקיו המילוליים והתרבותיים עם אלה של היצירה המקורית.
ושוב - תודה על התייחסותך.
שלך,
חנן
חנן 22.05.16 (00:55)
|
4. |
לחנן ל"ת
האם היתה תגובה " שאם כן..היא לא נכנסה.
מובי דיק 22.05.16 (13:56)
|
5. |
כן..קבלתי בהחלט את התגובה המורחבת שלך ל"ת
לחנן שלום.
לדעתי התגובה השניה שלך המפורטת כל כך וכמעט נכתבה "בדם ליבך" ראויה שהיא תובא לפני הקוראים כפי שהיא.
ולכן.. אני מציעה שתפתח תגובה תעשה הדבק העתק..וכולנו נרויח מכך
ושוב תודה
מובי דיק
מובי דיק 22.05.16 (14:04)
|
6. |
מובי - ותגובתך שלך לדברים? ל"ת
מובי, עינייך הרואות שתגובתי על דברייך פורסמה ברבים. אבל אותי מעניינת התגובה שלך, מפני שלא הקוראים, אלא את היא שכתבת ביקורת על התרגום, ובעקבותיה מלכתחילה הגבתי (אגב, לא "מדם לבי", אין ללב או לדם דבר עם העניין; כתבתי מתוך עמדה מקצועית ואנליטית, כדי לתת הצצה קלה למהות מלאכת התרגום במקרה שבו עסקינן). לצערי הרב, עד עכשיו לא שמעתי ממך הסבר ונימוק לפגמים שמצאת לדברייך בתרגום, וחבל, הרי מלכתחילה כל בקשתי היתה לשמוע מה בפיך כדי לבחון אם אולי אכן שגיתי מרה באסטרטגיית התרגום שנקטתי, ואם אולי חס וחלילה, שלא בכוונתי, עשיתי עוול איום ונורא לסופרת ולספר ולקוראיו המעטים בעברית. אשמח עד מאוד לקבל ממך פירוט מנומק של טענותייך - ואם אפשר, למייל הפרטי שלי שמסרתי באחת מהודעותי הקודמות - ואני מצפה לה בסקרנות. תודה מראש, חנן
חנן 25.05.16 (01:32)
|
|
|