מה עושים  2 פרופסורים  ודוקטור אחת על במה עם ברבור ודג שמך. התשובה חד משמעית  הם יכולים להיות  אך ורק בתוכניתה של אורית וולף "משוברט עד ראוול השתקפויות במים".

    הפסנתרנית  ד"ר  וולף בשמלת קטיפה  ופנינים על צואר מתרגשת עם סיום העונה וכבר   פרסום התוכנית לעונה הבאה 2016-2017 נחטפת ע"י הקהל,כמו  "בייגאלך "חמים.

  נושא הערב  היה : מים. ואין כמו שוברט, דיביוסי,ראוול ופורה להיות נציגי המלחינים החוברים לתקופה האימפרסיוניסטית לאחיהם הציירים :סיסלי, מאנה,מונה.  וולף פותחת הקטע האהוב עליה במיוחד שיתן את הטון לתוכנית כולה :  impromptu op.90  של

שוברט בעל האוצרות המוסיקליים  הבלתי נידלים לשנות חייו הקצרים. עבורו ביטוי למים הוא מטאפורה  לסערות הפנימיות שלו.

ביצירתו "לשיר על המים" עם מילותיו של סטולברג,אדוות המים הם הזמן שחולף וכך לדבריו "אלוהים מדגדג את המים הנהר".

    "אור הירח של  קלוד דיביוסי המנוגן ע"י וולף משקף היטב את הטאץ  של האצבעות השטוחות על גבי הקלידים ושימוש בשני

הפדלים של הפסנתר. אליה מצטרף פרופ' פליקס  נמירובסקי  בצ'לו , חבר רביעית ריכטר  ויחד עם משייטים עם  "הברבור"  של

סן סנס. שיא הערב מוגש ע"י רביעיה שחוברת לוולף ביצירה   חמישית "דג השמך" של שוברט:  קונטרבס נעמי שחם, ויולה

שולי ווטרמן, צ'לו פליקס נימרובסקי  וסוגר את הרשימה פרופ' סרגיי אוסטרובסקי  שפועל בשוויץ.

   5 הפרקים  מנוגנים בטמפו  מלכד כשהם  צופנים בתוכם את הקטע  ששמו  ניגזר לגבי נושא  הערב "דג השמך".

   קטע זה עליו "הזהירה " וולף את הקהל   "אתם בוודאי מכירים אותו וכשתצאו מכאן אני  בטוחה שתזמזמו את המוטיב".

   נכון אורית ואנחנו כמו כל הקהל  שבוודאי שר אותו במקהלת בית הספר, בעברית כמובן, שרנו בדרך  " מי לא יכיר אותנו פרחי הצבעוני, גם כתר גם  גביע יש לנו אדמוני ולמה זה עלינו על כל גבעה סביב, בשורה טובה בפינו, כי בא כי בא אביב"....לה..לה..לה