יצחק אביעזר יליד עיראק, עלָה ארצה כְּנער ולא נפרד מִכּינורוֹ עד הֵגּיעוֹ לתחנת השידור של קול ישראל בערבית. יצחק הִנּוֹ מלחין, מנצֵח, משורר, איש רדיו ותקשורת, חוקר ומרְצה על מוסיקה ומוסיקאים יהודים  וערבים. הוא הקים את תזמורת רמת - גן ב- 1976 שֶׁבּמתכּנְתָּהּ הגדולה כללה 17 נגנים, ואת מקהלת נהריים ב-1986.

תרומתוֹ רבּת השנים ניכֶּרת לשימוּר הַמְשׁכיות מסורת הפיוט והמוסיקה המזרחית ובפרט של יהדות בבל.

יצחק אביעזר הלחין פרקים מהתנ"ך, משירי משוררים, מִכִּתְבי האבות ומִשִּׁירָתוֹ הוא, הן בעברית והן בערבית.

יצחק זכה לְכַבְּדני בְהַלְחנַת שִירִי " לֵילוֹת הַגָ'פוּף " (הַלֵּילוֹת שֶׁל אָז )- מִסִּפְרי " נוֹפֵי יַלְדוּת מִבֵּית אַבָּא " ומּקְהלַת נהריים שָׁרָה אותו בתאטרון רמת - גן ב- 18 במאי 1994. אגב , הוא הלחין גם את שירו של יחזקאל מוריאל " יצאה גולה " שהושר במקהלה. 

 ראוי לציין ,שארגון חיב"ה – התנועה להפצת מורשת ישראל, ארגון שפעל בזמנו בירושלים בראשותו של  ח"כ לשעבר מר אלי גבאי, להחייאת הפיוטים והשְׁבָחוֹת של יהדות בבל. שגם יצחק אביעזר לא טמן את ידו בצלחת  והמשיך בהחייאת מורשת יפה זו ולהעלותהּ מחדש על שְׂפָתנו להתענֵּג בעומק תוכנָהּ וּמִיְפִי לְחָנֶיהָ.

לי אישית, יצחק גורם תמיד נַחת - רוח וְהנאָה מרובָה כאשר אני מאזין לְמַקְהלְתוֹ לשְׁמוע פיוטי בית אבא שֶׁחידֵּשׁ את השְמעתם בניצוחו על מקהלת נהריים. ואצטט מִשִׁיר " הנִגּוּן " הפותח את ספרי " נוֹפֵי יַלְדוּת מִבֵּית אַבָּא ":

הַנִּגּוּן  עזרא מורד

                                    וְאֵיךְ אֶשְׁכַּח אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל בֵּית אָבִי

כְשֶׁמֶן טוֹב, צָף וְעוֹלֶה וּבוֹ נִשְׁטַף.

תֹּאְמרוּ אוּלַי נוֹסְטְַלגִּיָה הִיא?

אֶתְמוֹל חָלַף אֵינֶנוּ עוֹד וְלֹא יָשׁוּב?

אִמְרוּ אִמְרוּ!

כִּי הַנִּגוּן שֶׁל בֵּית אָבִי

לֹא רַק מָזוֹר לִכְאֵבִי

נִגּוּן אֱמֶת, נֵגּוּן עָרֵב, נִגּוּן שֶׁל אָז

עוֹלֶה גּוֹאֶה כְּחוּט הַפָּז

מִלֵּב תַּבְנִית נוֹף יַלְדוּתִי

מִמַּעֲמָקֵי גּעְגוּעַי לְכִסּוּפֵי גְּאֻלָּתִי 

וְזֶה הַשִּׁיר שִׁיִרי הַיּוֹם

דּוֹלֶה פְּנִינָיו מִבְּאֵּרוֹ שֶׁל אֶתְמוֹלִי

הֵן חַיַי הַיּוֹם, אָז, לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲלוֹם

וְאֶתְמוֹלִי הַיּוֹם! עוֹד חַי

שֶׁכָּל אָדָם קָשׁוּר שָׁזוּר בְּחוּט נוֹפוֹ, נוֹף יַלְדוּתוֹ

וְאֵיך יִשְׁכָּח?

לכן, מה טוב תמיד ומה נעים להאזין לְגִירסָא דְּיַנְקוּתָא שיהדות בבל נַהֲגה לשיר, בְּבָתי הכּנֶסֶת ובְכִנּוּסִים של  אירועים חגיגיים. דרך משל, פיוטי פורים שֶׁשָּׁרְנוּ כילדים ב"שַׁבַּת זָכוֹר" בבית הכּנסת. פיוט המתחיל:

אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ

וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה זִכְרוּ

וְעִם שִׁמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ

וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ.

וּבְשׁרְח בערבית:

כִּלוּ יַא אַצְחַאבּ אֶשְׁרַבּוּ וּסְכַרוֹ

וִאִיַאם אֶל מִגַ'לָּה בִּלְפַרַח כַּת'רוּ

וּמַע פִּרְחַתכִּם אֶל מִסַאכִּין אִדְ'כְּרוּ

וּבעַת'וּ בְּכַאשִׁישׁ לְלֵיס מְהַיִּר לוֹ.

יצחק אביעזר, הגיש מעל ל- 2500 תכניות מוסיקה בערבית בקול ישראל. תכניות שֶׁזכו להאזנה מרובה הן בארץ הן בארצות ערב. יצחק אביעזר כונָּה בתחנת השידור של קול ישראל בערבית إسحاق أبو العز אִּסְחָאק אָבּוּ אֶל עִזּ.

יצחק הוציא לאור לפני מספר שנים חוברת בת 110 עמודים בּשֵׁם: "מנהריים עד נהריים" (שם המקהלה שייסד ברמת- גן ועליהָ מנצח) בהּ מובאים פיוטים ו"שְׁבָחוֹת" ושירים חדשים שֶׁשָּׁרָה המקהלה. תחילה בעידוד מרכז ההסברה של משרד ראש הממשלה לשיתוף בחגיגות 35 שנה לעליית יהדות בבל ארצה ובהמשך במסגרת  מחלקת תרבות המזרח בעירית רמת - גן בראשותו של ד"ר נורי מוראד והמבצע איש רב הפעלים מר ישראל שהרבני. יצחק צֵרֵף נַגָּנים יוצאי בבל בתזמורתו, תזמורת רמת - גן .

המקהלה הופיעה בעשרות אירועים וקצְרה תשְׁבָחוֹת והצלחות רבות. היא זכתה אף לעידודהּ של אח"י האגודה לעידוד היצירה של יוצאי עיראק בישראל .

כמובן, יקצר המצע מלְסַפֵּר מה רַבּוּ מאזיניו ומעריציו של יצחק אביעזר שֶׁשִׁבְּחוּ את פָּעֳלוֹ בתחום המוסיקה בכלל, הן לקהל העברי Iהן לקהל הערבי. דֶּרך משׁל, אביא את דברי הגברת דינה טבת שׁכָּתְבה ליצחק בשביעי בנובמבר 2013 :

" ..תודה על החממָה שהענקתָ לי בכל התקופה הנפלאָה  ב"נהריים", על סבלנוּתְךָ וסוֹבְלָנוּתְךָ, על הנּוֹעם וההסְבּרים ... על העושׁר המוסיקאלי שהענקתָ לכולנו וְקִבַּעְתָּ בְּמוחנוּ."

בחוברת "מנהריים עד נהריים" כתב יצחק מִסְפר שירים. הראשונים בהם: "אַת בַּבְלִית" – שיר יפה, קצר וקולֵע בְתוכְנוֹ הברור, מיועד, כנראה לנשות בבל בישראל ולנשות המקהלה שלו בפרט אביא ממנו בית ראשון בלבד:

"שָׁם יָשַׁבְתּ

וְזָכַרְתּ אֶת צִיּוֹן

גַּם בָּכִית

וְהֵיכָן כִּנּוֹרֵךְ ?

עַל "ערָבָה".. תָּלִית?

שיר אחֵר, "הַצ'אלְע'י"- על  הנַגָּן  הבגדאדי, בו מביע יצחק  את זהותו המזרחית וקובל:

" אַךְ עֲדַיִן תּוֹהֶה יְדִידֵנוּ זֶה, הַנַּגָּן

הַיִמְצָא הַכּרָה, הִסַּפְגוּת מְלֵאָה, זְכוּת וּמִשְׁכָּן?!"

אכן, זְעקה צודקת שֶׁמִסתַבֵּר כי עם חלוף השנים הולכת התרבות של בית אבא עם מלוא הֲוָיָתָהּ, צִבְעהּ וּגְוָניהָ לְחלְחֵל בישראליוּת וכובֶשֶׁת את מקומהּ הראוי בחברָה שלנו.

בשיר "אבי" שבעמוד 19  נזכר יצחק בימי ילדותו ומתאר בצבעוניות אמתית וכֵנָה את מְנהגי בית אביו, לתפילה בימי חול וחג כאשר אמונתו היא תַמָּה, וכְאָביו דָּבֵק הוא במורֶשֶת היהדוּת.

בהמשֵׁך החוברת מביא יצחק עוד עשרה משיריו שחיבר והלחין לשירת המקהלה.

ראוי לציין, ששירתו של יצחק אבי עזר מתאפיינת בסמְמני שירת משוררי ימי הביניים. השירים לרוב מחורזים אך לא תמיד שקולים. יצחק מַרְבה בְּשיריו שיבוצים ואֶזְכוּרִים, שיריו מאופיינים בצבעים פולקלוריסטיים המזכירים לקורא את מסורת בית אבא ומורַשְׁתהּ. יצחק  מֵעז לשַׁבֵּץ בשירתוֹ גם מלים שגורות וידועות  בערבית או לקוחות מן האוצר של מסורת ישראל. סגנונו סגנון תנכ"י ומרבה לחרוז חרוזי זהב. בשירתו מביע הערצה ואהבה לא רק למסורת הבבלית ולמורשתהּ אלא גם למדינת ישראל ולהישגיהָ.           

הנֶּה, דרך משל, לכבוד הסכֵּם השלום עם מצרים, הוא  הלחין פסוקים מישעיהו הנביא "והיה באחרית הימים.." نبوءة السلام " נֻבוּאַתֻ אִל סַלאם", בתרגום ערבי לשידור בקול ישראל בערבית. וכן, תרגֵּם את שירו של מוֹרִיס שָׁמְס ,"טַלַּ אֶלְ פַגְ'ר ", לאמור: הֵאִיר הַשַּׁחַר מן הערבית לעברית. יצחק הלחין את השיר  והזַמֶּרֶת הישראלית ילידת מצרים  פּאָיזָה רוּשְׁדִי  שָׁרה אותו בתחנת השידור " קול ישראל בערבית " בעיתוי המתאים של שעת חתימת הסְכֵּם השלום עם מצרים.  

גם לחניו מושפעים מן המוסיקה המזרחית המקורית, אף כי בקיא הוא גם במוסיקה הקלאסית המערבית. שהרי רק הדור של ההורים עדין מסוגלים ליהנות מחידודי המסורת, כי דור הבנים אזנו עדיין לא כרויה לא לשירה בסגנון ארכאי ולא ללחני עבר מפואר.

יצחק אביעזר מסיים את חוברת מפעל חייו במלים דלהלן:

מִכֹּל לְבָבִי הַיּוצֵר וְהכּוֹתֵב

גַּם מְלִּים גַּם נִגּוּן

אֶל הַנֶּפשׁ הַיְהוּדִית הַמְפַעֶמֶת

הִגַּשְׁתִּי אֶת שָׁיּכולְתִי לְהַבּיעוֹ

וּלְהבִיאוֹ אֶל לְבַבְכֶם

צִפִּיָתִי הִיא שֶׁהנַאֳתְכֶם מִמֵּנִּוּ

גַּאֲתָה וְתִגְאֶה עוֹד .