מקדש משירים לך אבנה יפתי...

לו קירות לב פועם ואוהב,

אקשת באבני חן של אהבתי,

כויטראז' של יופייך המלבלב.

את זריחה של הבוקר, את שיר ציפורים...

את שקיעה אדומה מול הים,

יצירה מופלאה לי, את שיר השירים...

רק איתך עולמי כה מושלם.

את כיין נושן, משובח עם הזמן...

עם ניחוח, וטעם מתוק,

את ארמון אהבה, מפואר ואיתן...

את אוקיינוס חושים העמוק.

את כצוק הנשגב עם פסגת חלומות...

עם מפל התשוקה הגועש,

יער עד רגשות עם מיטב זיכרונות,

יעד, בו כל ביקור מרגש.

כמזון המלכות את... את כמו הרפתקה...

מחדש כל דקה מסעירה.

נערת היובל,  את מקור לברכה,

את זכייה באוצר נדירה.