ביקורת: אותלו – האופרה הישראלית – יאגו המנצח והמנצח והתזמורת ניצחו את כולם
מאת חיים נוי
"אותלו" באופרה הישראלית הוא מפגן אדיר של קולות וצלילים מרשימים. בהפקה הנוכחית נראה , כי ידו של יאגו הייתה על העליונה לא רק בגלל השטניות של הגיבור, אלא בזכות הביצוע המעולה של הזמר האיטלקי מרקו ורטוניה שהפגין גם כישורי משחק משובחים. חלק הארי מההפקה המצוינת נובע מהניהול המוזיקלי של המנצח עומר מ. ולבר שהפליא ללהטט עם תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
ויליאם שייקספיר כתב את אותלו ועל פיו הלחין ג'וזפה ורדי את האופרה אותלו, לפי ליברית של אריגו בויטו.
העלילה עוסקת בסיפור האהבה הטוטאלית והקנאה ההרסנית של אותלו, המצביא המורי, לדזדמונה, אשתו הוונציאנית. השילוב האולטימטיבי של ורדי ושקספיר בוחן את מהות האהבה, הקנאה והשנאה במשולש יצרי שבמרכזו יאגו , השליש של המושל אותלו, המנסה להרוס את אהבתם הזכה של אותלו ודזדמונה.
האופרה אינה מאופיינת באריות קליטות או במוזיקה שמתנגנת מעצמה, אלא ממוזיקה מרשימה וממפגן של ביצועי סולו , דואטים ואפילו טריו, שנוסקים אל על, מופלאים בקצב ובעושר המוזיקלי.
מי שנתן את הטון והביא לשלמות היצירה האופראית הזו היא התזמורת בניצוחו של עומר מ. ולבר הישראלי, המופיע ברחבי העולם. התזמורת הפגינה ביצועים מרשימים וליוותה את הזמרים בעוצמה, בבהירות והוסיפה מימד נוסף לזמרה ולביצועים.
יאגו השטני שרקם את המזימה להעליל על דזדמונה כי היא בוגדת באותלו עם קסיו, סגנו, ניצח גם בביצוע המצוין שלו שהאפיל על כל המשתתפים האחרים. מרקו ורטוניה , בריטון איטלקי, הגיש ביצוע מעולה. מרקו ניחן בקול עוצמתי וברור, שירתו היא חדה ומפלחת את הבמה, בסיוע התזמורת המעניקה לו מימד מפלצתי. מרקו הוא לא רק זמר מעולה, אלא גם שחקן מוכשר שמצליח להעניק לדמות את כל הרוע המצופה מגילום דמותו של יאגו בן הבלייעל.
אותלו הוא גוסטבו פורטה , טנור מארגנטינה, בעל קול יפה ומרשים, אך פחות עוצמתי ונופל מביצועיו של יאגו. עם זאת הדואטים שלו והאריות שהוא מבצע הם ענוגים ויפים.
אירה ברטמן ,סופרן ישראלית, מגלמת את דזדמונה. שירתה היא מקצועית וברורה, נעימה ויפה.
איילה צימבלר גילמה את אמיליה אשתו של יאגו, המשתפת פעולה עם ביצוע הקנוניה. הביצועים שלה הם מרגשים ויפים. הדואט שלה ושל דזדמונה היה נפלא.
נח בריגר הפגין נוכחות מרשימה כלודוביקו נציג הרפובליקה.
קסיו בגילום יוסף ארידן הוא זמר מוכשר ומשחקו משובח.
גיבן נקוסי כרודריגו , טנור מדרום אפריקה, לא מיצה עצמו בהפקה, למרות הפוטנציאל המעולה שלו.
כמו כן יש לשבח את הביצועים המצוינים של מקהלת האופרה הישראלית בניצוח איתן שמייסר, מקהלת צעירי מורן בניצוח שרית שטקלר.
התפאורה שעיצב קרלו סאלה הייתה מרשימה. האופרה נפתחה בממטרי גשם על הבמה שהצליחו להיקוות לתעלה מיוחדת בשוליה. פרננד רואיז עיצב את התלבושות התקופתיות המצוינות.
אין ספק כי אותלו באופרה הישראלית היא מפגן של מוזיקה וקולות מרהיבים , שזורים בביצועים נעימים ולפעמים מרגשים, חוויה אופראית מרשימה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר