מס' צפיות - 446
דירוג ממוצע -
קוקו&ריקו
מאת: מיכל 31/01/13 (11:19)

קוקו יכול היה להסתכל על הנעשה בלול,הוא היה גבוה מכל שוכני הלול, כולם ידעו את מעמדו של זה ה"גבר" וכבדו אותו בהתאם,

כשהעיף מבט על עשרות האפרוחים הקטנים שהתרוצצו הלוך ושוב לא ידע בדיוק מי מהם הוא ממשפחתו הענפה, היו לקוקו מערכות יחסים קצרות עם עשרות תרנגולות במהלך שנות חייו.

 

אפרוח אחד משך את תשומת ליבו במיוחד, האפרוח לא כ"כ השתלב ותמיד נראה חסר אונים, קוקו היה מזהה אותו בין כולם בזכות קו שחור על פלומתו הדלילה והוא החליט " אני אעזור לאפרוח גם מבלי לדעת שהוא שלי ורק בזכות היותו יוצא דופן,אעזור לו לצבור בטחון עצמי ואולי יהיה לי מחליף בבוא היום".

 

מהרגע שההחלטה נגמלה בליבו עשה קוקו הכל בכדי לסייע לאפרוח הקט, ליקט עבורו זרעים והביא לו עד לפה, משך אותו בנוצותיו להראות לו איפה יש מתקן השקייה למים והגן עליו כשנוצרה התגודדות בכדי שלא ירמס.

 

ריקו הקטן היה מאוד מרוצה מ"נותן החסות" שצץ לפתע בחייו, הוא ידע מתי להתחכך בקוקו כשרצה משהו, הוא ידע להסב את תשומת ליבו כשהציקו לו ובטחונו הלך וגדל.

 

לאחר תקופה כשמערכת היחסים בינהם נכנסה לשיגרה מסויימת היו פעמים שריקו שכח מקוקו, היו דברים שהוא כבר עשה לבדו.

הוא לא הרגיש חייב לקוקו ומדי פעם התעלם לגמרי עד שצצה בעיה חדשה ושוב היה מטופף ברגליו הזעירות לעברו של מלך הלול שכולם יראו ויראו.

 

קוקו היה תרנגול עתיר נסיון בחיי הלול וידע בסתר ליבו כי יגיע הרגע וריקו יתעלם מנוכחותו אבל בכל זאת הייתה בתחושה הרגשה של אכזבה. הוא בכל זאת השקיע וטרח ולא רצה להישכח.

 

בוקר אחד נכנס הלולן על-מנת לבחור אפרוחים שנועדו לממכירה וריקו לא הבין על מה המהומה, קוקו מיהר לעברו ועם המקור הניף אותו באוויר וזרק אותו לפינה מוצנעת בלול וכך שוב הציל את ריקו.

 

ריקו התחכך בגופו עתיר הנוצות של קוקו כאות תודה והלך להתרועע עם חבריו האפרוחים שנותרו בלול.

 

דבר אחד ריקו לא לקח בחשבון,שגם יומו לצאת מהלול יגיע ליעד בלתי ידוע,הוא היה שאנן מדי כי חשב שמעמדו ידוע גם לבעלי הלול.

 

והיום הזה הגיע....יד לפתה את צווארו והניפה אותו מעלה והוא הוכנס לכלוב, מבוהל ונפחד הביט קוקו לצדדים וחיפש איזו עזרה,הוא קרקר בקול חזק ורם אבל לשווא, הוא ראה את ריקו משחק ליד מתקן המים,מנתר בכל פעם ששפריץ מים פגע בגופו והוא נראה מאושר.

קוקו המשיך לקרא בקול הכי חזק שידע אבל ריקו לא הפנה אפילו את מבטו לכיוון, וכך הגיע הרגע האחרון של מלך הלול במקום בו שלט תקופה ארוכה ואף אפרוח לא בכה.

הכותבת היא רואה,לומדת ורצה לספר לחברה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
אילו החיים זה בא וזה הולך...:) ל"ת
יואל 31.01.13 (13:07)
2.
על זה נאמר בערבית כול דג'אג' באג'י יומו. ל"ת
שלמה 31.01.13 (14:18)
3.
כל קוקו והקוקו המחליף שלו ל"ת
דורית 31.01.13 (17:34)