מס' צפיות - 131
דירוג ממוצע -
עזרא מורד על הספר "אלה חיי" מאת יעקב ראובני
מאת: עזרא מורד 25/12/12 (19:19)

הגיע לידי ספרו היפה של מר יעקב ראובני, חבֵר ילדוּת מהעיר עָמָארָה שׁבִּדְרום עיראק, "אלה חיי". קראתי את  16 פרקיו הקצרים עד תום.תּוֹכְנוֹ  כֵּן, אמיתי ומעניין. הספר עורר בי אסוציאציות ונוסטאלגיה אל הַיָּמים ההם.

 

כריכת הספר קלה והוא נוח לקריאה. אותיותיו מאירות עיניים על ניר כרומו, מכיל גם 58 תמונותיו צבעוניות לאורך 101 עמודיו. תמונת השער - נוף טיפוסי של דקלים הַמִשְׁתַקְפִים בְּתעלַת מים הַמְּסַמֶּלֶת מציאות עברינו ואיך משתקפת היום בזיכרוננו ממרחק של מֵעל לשִׁשׁה עשׂורים מֵאָז גאולתנו. הספר מוקדש לחברי המחתרת של התנועה הציונית בעיראק שהמחבר היה אחד מחברֶיה ומפעיליה בעמארה.

  

יעקב  ראובני יליד העיירה הדרומית אפופת הקדושה " לעזיר" מְקום קבורתו של עזרא הסופר. שָׁם כִּיהן סַבּוּ רָב וְראש הקהילה. יעקב מְסַפֵר על בית הוריו בעיירה קטנה, ענייה וציורית זו. הוא מְספֵּר את חוויותיו בקיצור רב ומציין את סמכות הסּב בַּבָּיִת וּבַמִשְׁפָחָה והמִשְׁטר הנוקשׁה שהנְהיג כאשר העונש הגופני היה דבר שכיח  ומקובל, שעד היום, עדין משאיר טעם מר.

  

בגיל שבע נדדה המשפחה בְּשַׁיִט יוֹמַיים על החידקל, מלִּעְזֵיר לעמארה .סַבּוֹ של יעקב , ראובן , החֵל לכָהן, לבקשת הקהילה, כרב ראשי וחזן בעיר. אגב, זָכיתי גם אני ללמוד תנ"ך מפיו בבית הספר אליאנס של עמארה. יעקב מציין בדייקנות הווי חיים של היהודים בעמארה מנקודת ראותו האישית, הוא תיאור הבית בו התגוררה המשפחה, המרתף, החדרים וכ"ו..

  

יעקב לָמד בכיתה ד' באליאנס בו לימד סַבּוֹ - מְעַלִּם רוּבֵין - שהחמיר במצוות דבר שדרש התנהגות מופתית מצַּד הנֶּכד כיתר התלמידים היהודים בבית הספר. מאידך, בתיכון לָמדו תלמידים יהודים וערבים כאחד ויעקב מציין שהיו לו גם חברים מוסלמים טובים.

  

שיגרת החיים בעיר מתוארת יפה: תפילה, קְנִיַּת בָּשָׂר כָּשׁר, מַאֲכָלים כְּמו (שַׁלְגָ'ם,), קְנִיָּה יומיומית של חָלב טָרי מַהֲלךְ רַגְלִי כִּשְׁני קילומטרים. שְׁליטת האֵם בבית במטבח, לילות הקיץ על הַגּג ועוד.

 

יעקב מספר על שתי תקריּוֹת שאירעו לו עֵת לַחֲמוּ חיילי עיראק בתש"ח. אחת כשהותקף על ידי נְערים שהכּוהו באחת הסִמְטאוֹת ושנייה על גֶּשֶׁר עָ'אזִי, אך מציין שמִלבד תקריּוֹת בודדות אֵלֶּה החיים עם השְׁכֵנים הערבים שרובם היו שיעים היו סבירים.

  

ועוד, יעקב מְתאֵר את הווי החיים כיהודי בעיר: ואיך כְּשֶׁפִירֵק את הסוכה נִדְקר מֵקּוֹץ ורק מתְכּוֹן של רפואה עמָמית הוּצא מרגלוּ, הוא גם מתאֵר את הווי חג הפסח וַאֲפִיַּת המַּצּות כְּשֶׁסדר הפסח נֶחְגג שני לֵילות. חג השבועות הוא - חג הזיארה, וכן  תיאר גם  חוויות אישיות  כמו בר- מצווה שלו וחליפה חדשה שקָּנו לו, זריית סוכריות, סעודה ועוד.

 

כמו - כן יעקב מספר על הצטרפותו בגיל 12 למחתרת הציונית, בה לָמַד פעמים בשבוע: עברית, שירה וריקודים. ואיך נבְחר להשְׁתַתֵּף בקורס להדרכה בְּבַצְרָה שנערך בביתו של עַבְדל נָבִיא סָמְרָה. על חוויה מיוחדת מְסַפֵּר יעקב בהיותו מדריך עֵת יָשַׁב בְּסלון ביתו להכין חומר להדרכה במחתרת ולפתע הוּזְהר על ידי שליח כי המשטרה עתידה להגיע אליו "סָגרתי את הסְליק במהירת, החבֵאתי את החומר (הכתוב) בתוך חולצתי ויצאתי מן הבית.. שְׁלושים מֶטר מן הבית הִבְחַנְתי באנשי המשטרה יחד עם ראש הקהילה מתְקרבים אל ביתנו". תמונת יעקב רָכוּב על גָּמָל הייתה סיבה מספֶּקֶת להאשים את המשפחה בריגול ולמעצר אביו, אלישע. בְּחֶדר צר מִדּוֹת שָׁהוּ שלושים עֲצורים ביניהם אלישע לחודש ימים. אך כתמיד השּׁוֹחד פָּתַר בְּעיות ..

  

גם סיפור תפיסתו של המדריך אז, יחזקאל אל עאני, שבעקבות תפיסתו הוּשעוּ מִפְגָשׁי המּחְתרת מובא בספר. פֶּרֶק מרַתֵּק וקצר מובא בספר על העלייה הבלתי לגאלית דרך פרס " העולים הצטרְכוּ ללבוֹשׁ לְבוּשׁ ערבי מָלא, המבריחים ליוו אותם עד לִגְבול פרס". מאידך, "עשׂרה דינרים קיבֵּל המַּבְרִיחַ על כל אדם שהעביר." " בהיותי אחראי על העלייה ..נָהגתי להַסּיע קבוצות עולים במונית לבצרה " " באחת הפעמים ליוויתי קבוצה של שְׁנֵים עשׂר איש ואישָּה בְּשְׁתֵּי מוניות לְבּצרה "

 

יעקב מספר גם על תפיסתו בידי הבּולֶשֶׁת ואיך בָּלַע את פֶּתק רְשִׁימת העולים ואיך נֶחֱלץ מבית האסורים כעבור חודש לאחר שהסתיים הממשל הצבאי בעיראק. וְאחרי- כֵן הוּפְנָה יעקב לעבוד בארגון העלייה הליגאלית יחד עם אחרים לארץ. בבית הכנסת מַסְעוּדָה שֵׁמְטוֹב

" אני נבחרתי לנהל מחלקה המאפשֶׁרֶת לְדַלֵּי האמצעים מַסְלוּל עלייה יָשִׁיר . לידי יָשַׁב קצין עיראקי להשגיח על הנעשה ..." " יום אחד שָלְחָה הזמרת המפורסמת סלימה מורד אֶת הרֶכב שלהּ עם נהגהּ לאסוף אותנו לחנוּת " אֵרוֹזְדִיבָּק" וְקָנְתָּה לכל אחד מאתנו חולצה ומכנסים מן היקרים בחנות."  אָכן, הדְבָרים מרתקים ורָצוי לקרא את חוויותיו במקור .                  

 

בהמשך מספר על חייו וקשייו בארץ , משכנתא של 3200 לירות עם חסּכוֹן סיזיפי של עוד 2000 לירות זיכּוהוּ בְּבָית בו הקים משפחה ענפה פרודוקטיבית ומאושרת.

 

פרק מעניין הוא פרק השתלבותו והצטיינותו במִשְׂרד החקלאות במשך השנים עד צאתו לגמלאות ותרומתו כְּחבר וַעַד גִּמְלאי המשרד  תקופה בה הצליח לבקֵּר בארצות שונות תוך כדי הֵערות מהוּתיות על כל ארץ בה  ביקר.

 

יעקב מסיים את סִפּוּר חוויותיו בעובדת התנדבותוֹ כְּחָבֵר וַעד הארגון לחֶקֶר התנועה הציונית בירושלים המאגֵּד 250 משַׁלְּמֵי מיסים ." כתיבת הספר הייתה כְּטיול בְּנבכֵי הֶעָבָר ולטיול זה ברצוני לצָרֵף אתכם ,יקיריי ואוהביי" אכן הצליח יעקב ראובני הירושלמי ידידי משכבר הימים לרַגְּשֵׁנִי בְּספרוֹ זה ועל כך תודתי והוקרתי.

  

אכן!  אלה הם חייו- חיינו שלּא מְעט סָבלנו שָׁם בַּגּולה והגענו ארצה להתחיל הכּול מבְּראשית אך בחריצוּת, התְמָדָה , רָצוןֹ עז ואהבת הארץ, הקמנו משפחות לתפארת כמשפחתו של יעקב ראובני שֶׁהִנּוֹ אֶחד מִנֵי רַבּים שֶׁל אנשׁי המחתרת החלוצית שתרומתם לעצמם ולארץ הנָּה לְתפְאֶרת.           

 

             

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר