כבר ב-1962 כשנסעתי בפעם הראשונה לחו"ל, הכרתי את חיבתם של היוונים לשירת עמם. בקפריסין, בכל מכוניות בהן נסעתי, הותקן מתחת למקלט-הרדיו, או במקומו, פטפון קטן עם תקליטונים במהירות של 45 סיבובים, שהשמיע כל העת שירי-עם יווניים. כאשר אחד הנהגים שאל אותי, כמה עולה מכשיר כזה בארץ, נאלצתי, מבויש קמעה, להודות, כי פטנט זה אינו מוכר לנו. באותה נסיעה הפכתי לחובב נלהב של השירים (והריקודים) היפים האלה, הנשמעים כמעט כישראליים, כאשר ביליתי חצי לילה במועדון בפלאקה באתונה.
מאז שהתחתנתי, הפכה גם רעייתי לשותפתי לאהבתי למוזיקה היוונית. כתבתי כבר על הנאתנו הרבה משני הקונצרטים של מיקיס תיאודורקיס שהלכנו לראות לפני שנים רבות, על החופשה הנפלאה ברודוס, שאחת מנקודות-האור בה היה ביקורנו הלילי במוסיקפה הידוע בעיר העתיקה. דיווחתי על ההתענגות שלנו מהופעתה של גליקריה בנמל ת"א וגם על הופעתו של יורגוס דאלארס באמפי קיסריה. בשעתו המלצתי לאלה האוהדים את המוזיקה הזאת כמוני, לבקר במסעדה הבולגרית "בויאנה" ביפו, בה מלבד האוכל טוב שמוגש יום-יום, מתקיימות מדי ימי ג' הופעות של מוזיקה יוונית, בליווי שני נגנים וזמר הבית.
הקוראים הנאמנים של הבלוג שלי - יש כאלה - עשויים לזכור שכתבתי גם על ילדיי המסכנים שנאלצו להשלים עם טעמי המוזר שהתבטא בהשמעה בווליום מלא של שירים ביוונית (לסירוגין עם יצירות קלאסיות ורומנטיקה צוענית). זה היה דרכי להעניק להם חינוך מוזיקלי בסיסי.
תשאלו: אם את כל זה סיפרת כבר, לשם מה אתה חוזר על-כך עכשיו?
כדי לחלוק עמכם מעשייה נאה. לפני זמן מה שב בני מברלין, לשם נסע לרגל עבודתו ובפיו סיפור יפה. הוא נסע במונית בעיר הזרה והנהג שאל אותו מאין הוא? בני ענה שהוא מישראל והנהג הגיב בשמחה שהוא מיוון, שכננו בים התיכון. מגבלות הלשון הקשו על שניהם לנהל שיחה של ממש, אבל בני הצליח להסביר שבילדותו הכניס אותו אביו בסודה של השירה היוונית. אותן מנגינות פופולאריות שבני זכר, היוו גשר שאיחד את השניים למשך הנסיעה.
היווני חובב המוזיקה של עמו, התרשם כנראה מהידע של בני וכשהגיעו ליעדו, שלח לי באמצעותו שני תקליטורים חדשים ונפלאים של חריס אלקסיו, אחת הזמרות האהובות עליי, שהוכתרה בקריירה שלה בשפע של כינויים כמו "מלכת הזמר היווני", "הכוהנת הגדולה של הזמר היווני", "הקול והנשמה של יוון", "קול השורשים" ו"סירונית אלוהית". (המקור הוויקיפדיה)."במהלך הקריירה שלה הקליטה אלקסיו כ-35 אלבומים" ואם אך תחפצו, תוכלו להוריד מהאינטרנט אלבומים שלמים שלה. הכיתוב על התקליטורים שזכיתי בהם בנדיבותו של הנהג הברלינאי שאפילו את שמו לא אדע, הוא ביוונית, כך שלא אוכל להמליץ על אף אחד מהשירים, אבל הם כולם נהדרים.
האין זה סיפור מקסים? נהג מונית, המחלק מתנות לנוסעיו. מסתבר, כי לעתים, כאשר אתה שולח את לחמך על פני המים, הוא באמת חוזר.