מאז ביקורי הראשון בעיר הולדתי אחר עלייתי ארצה, עברו מעל ל-20 שנים והיום קושיצה היא אחת הערים היפות והנעימות באזור. המדרחוב הארוך שלה רצוף בתים משופצים יפים, רבים מהם בעלי ערך היסטורי, כניסיות, פאבים, מסעדות. שעריהם של רוב הבתים פתוחים לרווחה לחצרות מושקעות, גינות יפות ובוטיקים למיניהם. איך כתבה ידידה ישראלית שביקרה בעיר לפני כעשור? "המדרחוב היה יפה כמו סוכרייה". כאמור, פועל בקושיצה בית ספר ללימודי רפואה ווטרינארית ואתה עשוי להיתקל בסטודנטים דוברי עברית ברחובות. לקהילה היהודית המקומית הקטנה רב ישראלי.
לאחרונה ביקרתי בקושיצה בנובמבר 2011, כאשר לרגל יום הולדתי, הצגתי בפני בני משפחתי את העיר בה גרתי עד גיל 8 וסיירנו במספר מקומות הקשורים לילדותי. כפי שכבר הזכרתי ברשומה על אותו מסע שורשים, חוויתי המיוחדת ביותר הייתה כאשר סעדנו את ארוחת צהריים בבית בו נולדתי, במסעדה עממית יפה, בעלת אווירה מיוחדת ואוכל מצויןmed malina (דבש פטל), המצויה מטרים אחדים בלבד מתחת לדירת המגורים שלנו לשעבר בקומה ממעל.
באותה נסיעה לפני כמחצית השנה, נסענו אחר הביקור בקושיצה לכיוון הרי הטטרה. ברכב נהג בנינו ולא הרחק מקושיצה עבר עבירת תנועה, כאשר לא עצר בשלט 'עצור'. צמד שוטרים סלובאקיים שארב במקום לנהגים לא-זהירים כמוהו, עט על השלל. אחר בדיקת תעודות ושיחה קצרה באנגלית, הטילו על בני קנס של 150 אירו. כאן יצאתי אני מהמכונית, שאלתי בסלובקית מה קורה ואחר שאחד השוטרים הסביר לי מה הן הסכנות האורבות לאלה שאינם נשמעים לתמרורים, אמרתי לו שאני מסכים עמו בהחלט וכלל אינני מנסה להגן על בני. סיפרתי גם שמטרת נסיעתנו המשפחתית היא טיול שורשים לרגל יום הולדתי העגול ואנו מגיעים זה עתה מעיר הולדתי קושיצה. הסיפור עשה את שלו והשוטרים הידועים בדרך-כלל בקשיחותם, וויתרו הפעם על תשלום הקנס. אחד מהם הציעה שבסכום שחסכתי, אקח את משפחתי לארוחה טובה במסעדה קרובה.
מאז לא ביקרתי פעם נוספת בקושיצה, אבל היותי יליד עיר זאת, הועילה לי בפרשה נוספת. ברשימתי "שוחר הרפתקאות אנוכי", סיפרתי, כי בתה של עמיתתי לעבודה "הכירה לפני שנים אחדות בחור סלובקי בן גילה שמלצר באילת. שני הצעירים התאהבו ואחר זמן, הרף אזהרותיהם של הורי הנערה, נסעו לסלובקיה והתחתנו בנישואין אזרחיים. הצעיר לא התגייר, הצעירה לא התנצרה, הם אהבו זה את זה וחשבו שזה מספיק. זה באמת הספיק, לשנים אחדות לפחות. הם שכרו דירה באילת, שניהם עבדו והאהבה פרחה. אחר, נאלץ הצעיר לחזור למולדתו ורעייתו התלוותה אליו. הצעירה הישראלית ניסתה להשתלב בחיי החברה המקומית בעיר הקטנה בה בעלה נולד וגדל, להתיידד עם חבריו, היא אפילו החלה ללמוד את השפה, אבל פער התרבות, שמרנותם של חמיה, המנהגים השונים, ערערו את הנישואין ולבסוף החליטה להתגרש ולחזור לארץ".
ברשימה הנ"ל פירטתי כיצד סייעתי לבתה של חברתי לעבודה בהשגת הגט וכי אף נסעתי עמה לבית המשפט בסלובקיה. הגירושין אכן קבלו תוקף. הצעירה חזרה לשגרת חייה בארץ, יש לה חבר ולכאורה הייתה צריכה לשכוח כמעט את "התקופה הסלובקית" בחייה, אבל העבר רודף אחריה. בשנה שעברה, בשתי נסיעותיה לחו"ל, בשדה התעופה במינכן ובצ'רלס דה גול בפריס, פקיד ביקורת הדרכונים ביקש ממנה להיכנס לחדר צדדי ושוטר מקומי שאל לשמה, אזרחותה, מקום מגוריה ועוד שאלות. התהליך בשני המקרים לא ארך זמן רב, אבל היה מביך, במיוחד כאשר לא הייתה בגפה וחבריה לנסיעה נאלצו להמתין לה, כשהם תוהים למהות החקירה המשטרתית. לשאלת הצעירה, השיב לה השוטר, כי חקירה זאת נערכת לבקשת משטרת סלובקיה.
לפני מספר חודשים, ביקשה אימה של הצעירה, כי אכתוב למשטרת סלובקיה ואבקש הסבר: מדוע הצעירה מעוכבת בכל יציאתה לחו"ל? בתשובה שנתקבלה מהמטה הראשי של משטרת סלובקיה בברטיסלאבה, נאמר, כי החקירה מתנהלת לבקשת משטרת קושיצה, ואם נרצה לקבל פרטים נוספים, עלינו לפנות לקצין משטרה ששמו, מספר הפקס והטלפון שלו מופיעים בהמשך.
שלחתי פקס לאותו קצין ובו מסרתי בשם הצעירה, כי החקירות החוזרות גורמות לה אי-נעימות רבה, היא אזרחית ישראלית שאינה מתגוררת יותר בסלובקיה, אבל להלן כתובתה, מספר הטלפון והאי-מייל שלה והיא מוכנה בהחלט להשיב בכתב לכל שאלה שמשטרת סלובקיה רוצה תשובה לגביה.
לפקס לא קיבלנו תשובה ואחר שעברו כשבועיים, התקשרתי יום אחד למספר הטלפון של אותו קצין משטרה. למזלנו, השגתי אותו בקלות, הצגתי את עצמי כמייצג את הצעירה שהוא מבקש לחקור אותה ושאלתי במה היא בעצם חשודה. האיש היה אדיב ביותר והסביר לי - מבלי להיכנס לפרטים - שהבעל לשעבר הסתבך בפלילים והמשטרה זקוקה לעדות אשתו לשעבר. הסברתי גם לו, שהצעירה התגרשה כבר לפני שנתיים, חיה בישראל והיא עומדת לרשותו ומוכנה להשיב לכל שאלה.
האיש נשמע הססני במקצת ואז, בניסיון לחזק את מעמדי בעיניו, סיפרתי לו שגם אני בן עירו, ציינתי את בית הולדתי (בית ידוע, המופיע בכל מדריך תיירים) וסיפרתי לו שרק בנובמבר 2011 ביקרתי בעיר עם משפחתי וסעדנו במסעדת med malina המצוינת וראה זה פלא: הסיפור שוב עשה את שלו! הקצין התרכך ושאל אם הפרקליטות הסלובקית תגיש בקשה לחקור את הצעירה באמצעות הפרקליטות הישראלית, האם אני יכול להבטיח לו, כי היא תופיע לחקירה ותמסור עדות? הבטחתי לו כמובן שיתוף פעולה מלא ולמרות שאיש בעל ניסיון כמוהו יודע לבטח שלהבטחה כזאת אין ערך רב, גם הוא מצידו הבטיח, כי יבטל את הבקשה לחקירה הבינלאומית.
ואכן, בתה של חברתי לעבודה יצאה לפני כשבועיים לחו"ל ועברה ללא עיכובים את ביקורת הדרכונים. איש לא עצר אותה ולא שאלוה שאלות מביכות.
כאשר סיפרתי את המקרה השבוע לבני, הוא שאל: "האם אתה בטוח שזה לא היה אחד משהשוטרים שעצרו אותנו בדרך מקושיצה?"
השבתי לו, כי אני מניח שזה היה שוטר אחר. הסיפור שלי אומנם אמיתי, אבל אני חושב שבהשמעה שנייה, היה מאבד הרבה מהאפקטיביות שלו.
(בצילום המצ"ב נכתב: ברוכים הבאים לקושיצה, עיר ההבנה והסובלנות).