מס' צפיות - 193
דירוג ממוצע -
אנשי המאדים
מאת: אברי שחם 24/02/12 (13:36)

גרסה מעודכנת של רשימה שהתפרסמה ב-27 בינואר 2007.

 

מאז שנגלה, כי האורות הנוצצים היפים בשמי הליל הם בעצם גופים שמימיים ענקיים, המרוחקים מאתנו שנות-אור רבות, תהו הבריות אם קיימים חיים על הכוכבים האלה ואם אכן קיימים, מה טבעם? ברשימתי "האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ?" הזכרתי, כי משנשאל הפיזיקאי האטומי זוכה פרס הנובל אנריקו פרמי, האם לדעתו קיימים חיים תבוניים אחרים ביקום, הוא ענה בשאלה:

"אם כן, היכן הם?"

מאז מתנהל על השאלה הזאת - 'פרדוקס פרמי' - דיון נוקב בין המדענים.  

כאשר כתבתי את רשימתי הנ"ל, לא ידעתי, כי במעמד ההוא נוכח גם פיזיקאי דגול אחר בשם ליאו סילארד, בעל חוש ההומור המפותח, שענה בבדיחות-דעת לשאלתו של פרמי: "הם נמצאים בינינו ומכנים את עצמם הונגרים!"

הסיפור וההסבר להערתו של סילארד נמצא במאמרו של פרופ' ג'ורג' מרקס, פיזיקאי אטומי הונגרי. המאמר כתוב בהונגרית ואני מרשה לעצמי לצטט ממנו בהרחבה. הרוצים (ומסוגלים) לעיין במקור, מוזמנים להקיש על הקישור בסיום.    

כבר בשנות ה-30 התעורר חשד באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב, כי גאוניותו של המתמטיקאי ג'ון וון נוימן מעיד על היותו אדם עליון. לפי השמועה, היה הפרופסור הצעיר (בן 29 ב-1933) בעצם חצי-אל שהסווה את עצמו לבן-אנוש. מאוחר יותר, בשנות מלחמת העולם השנייה, נפוצה במעבדה הלאומית בלוס אלמוס אגדה, על חללית מהמאדים שנחתה נחיתת-אונס לפני כאלף שנים באירופה התיכונה. במחציתה הראשונה של המאה ה-20 הסתנן חיל חלוץ של אנשי-המאדים לאוניברסיטאות ומכוני-מחקר הטובים ביותר והקים בהם את בסיסו הראשון בעולם המערבי. תרמיתם נתגלתה כתוצאה מהעובדה, שאנשיהם לא הצליחו לדבר באף שפה אנושית ללא מבטא זר. החוצנים הערמומיים נחלצו מהקושי הזה בטריק מחוכם: הם הסוו את עצמם כמהגרים הונגריים. הרי ידוע, שלכל דוברי שפת המד'ארים מבטא כבד, שעולם אינם מצליחים להיפטר ממנו.

יתכן והתרמית הייתה פועלת וטענתם, כי הם באמת הונגרים, הייתה מתקבלת, אבל אז נגלה, כי כולם טענו שמוצאם מאותה עיר - בודפשט -  וגם מאותו רובע עצמו. קצת מוגזם, אינכם סבורים כך? 

לדעתו המלומדת של פרופ' מרקס, קיימות שלוש 'הוכחות מוצקות' לכך שמוצאם של 'ההונגרים' הללו הוא בחלל החיצון:

1)    הם אוהבי נדודים.

2)    הם מדברים שפה פשוטה והגיונית, השונה בצורה קיצונית מזאת של שכניהם.

3)    הם פקחים הרבה יותר משוכני כדור הארץ.

לכך הוסיף גו'רג' קמנ' - יוצר שפת הbasic- ובעל מבטא מאדימי מודגש אף הוא - הסבר משלו:

"הרבה יותר קל ופחות זמן נדרש ללימוד השפה ההונגרית, מאשר הצרפתית, או האנגלית, כך שלילדים ההונגריים נותר זמן רב יותר לתרגול המתמטיקה".

עובדה חשובה אחת אינה מופיעה ברשימתו של מרקס: רוב ההונגרים שהוזכרו ברשימתו הם יהודים (כנראה גם מרקס עצמו). סופר הונגרי אחר, שאנדור קופאטשי, ברשימתו "סודם של אנשי המאדים ההונגריים" מייחס את ההצלחה היחסית של היהודים בהונגריה לתנאים הכלכליים המשופרים מהם נהנו, לעומת בני הפועלים והאיכרים ההונגריים.

כיוון שיהודי הונגריה היו מנועים מלרכוש אדמות ולאייש משרות ממשלתיות, הם פנו לענפי המסחר, הבנקאות, התעשייה, התרבות. בין שתי מלחמות העולם היו רוב התעשיינים והבנקאים (וגם עורכי-הדין, הרופאים, המורים) בהונגריה יהודים. ההורים היהודיים ידעו, כי רק הידע, ההשכלה, יאפשרו לילדיהם להתקדם בארצם ובעולם. יתר על-כן, בגלל המגבלות שהטילו השלטונות ההונגריים על מספר היהודים שיכלו להתקבל לאוניברסיטאות (numerus clausus), ילדים יהודיים רבים נאלצו ללמוד בגרמניה, אוסטריה ושוויץ וכך רכשו גם ידע בשפות אחרות. גורם נוסף: ב-1933, אחר עלייתו של היטלר לשלטון, יהודים רבים נאלצו להגר מאירופה.

על קבוצת 'אנשי המאדים' נמנו בין היתר:

ליאו סילארד (במקור leó spitz) שלמד פיזיקה בברלין מאלברט איינשטיין ואחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לארה"ב. ב-1939 פנו איינשטיין וסילארד במשותף לנשיא רוזוולט והתריעו בפניו על הסכנה שגרמניה הנאצית תפתח נשק גרעיני. בעקבות לחצם, הוקצבו כספים ל'פרויקט מנהטן', בו שימש סילארד כפיזיקאי הראשי. המצאותיו תרמו לכך שהפרויקט הסתיים בהצלחה, בפיתוח פצצה גרעינית.

מאוחר יותר, כאשר כבר היה ברור, כי גרמניה תפסיד במלחמה וגם הצבא היפני עומד בפני תבוסה, סילארד ואיינשטיין פנו במכתב נוסף לנשיא וביקשו למנוע את השימוש בנשק גרעיני, מפאת ההרס הרב שהוא יגרום, כמו גם מספר קורבנות האדם. באותו הזמן מת רוזוולט והנשיא החדש, טרומן, החליט להשתמש בפצצה. לאחר המלחמה הביעו סילארד ואיינשטיין חרטה על תרומתם לפיתוח כלי נשק קטלני זה. קהילת המדענים הנציחה את שמו של סילארד בקריאת אחד המכתשים בצידו החשוך של הירח על שמו.

מאמרותיו של סילארד: "אינך צריך להיות פיקח יותר, עליך רק להגיע למסקנה הנכונה, יום לפני כולם."  

יוג'ין וויגנר (במאדיםpál wigner   ,(jenőלמד אף הוא בברלין ואחר שבעקבות עליית השלטון הנאצי, אולץ להגר לארה"ב, הפך לאחד מאבות הפיזיקה הגרעינית וממשתתפי פרויקט מנהטן. אחר סיום תפקידו, לתכנן ולבנות כור אטומי, הפך לראשון מהנדסי הכורים האטומיים בעולם. אחר המלחמה עשה רבות למען ניצול אנרגיית האטום למטרות שלום. ב-1963 זכה בפרס נובל על "תרומתו לתיאוריה של גרעין האטום והחלקיקים הבסיסיים ובייחוד התגלית והיישום של עקרונות הסימטריה הבסיסיים".

ג'ון וון נוימן (בעגת המאדים jancsi neumann), גאון המתמטיקה המודרנית, שהוזכר לעיל, למד בנעוריו במקביל מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטה בבודפשט, הנדסה כימית בציריך והשתתף בסמינריונים של איינשטיין בברלין. האנטישמיות הגואה בשנות ה-30 של המאה שעברה, אילצה גם אותו לעזוב את אירופה והוא התפרץ ככוכב שביט לשמי המדע בארה"ב. הוא השתתף בפיתוח הפצצה האטומית ומאוחר יותר פצצת המימן. כמנהל המכון ללימודים מתקדמים, פיתח את הארכיטקטורה עליה מבוססים המחשבים של ימינו ואף בנה את אחד המחשבים הראשונים, עמו ניתן היה לבצע תחזיות מזג אוויר, אבל עיקר פרסומו בא לו כיוצרה של תורת המשחקים, ששינתה את פניה של תורת הכלכלה. גם על שמו נקרא הר געש על הירח.

כך אפיין אד טלר (ראה בהמשך) את היכולות של נוימן:

•1.       ג'ון נוימן יכול להוכיח כל טענה.

•2.       כל מה ג'ון נוימן הוכיח, הוא נכון.

גאוניותו של אדוארד טלר (בשפת אימו ede teller) בלטה כבר בילדותו הרכה. לפני שנרדם בלילות, עסק בחישובים מתמטיים ובארוחות המשפחתיות ביקש, כי לא ידברו אליו, כי הוא מנסה לפתור בעיה. גם הוא עזב את הונגריה בגלל הנומרוס קלאוסוס, למד פיזיקה בלייפציג אצל הפיזיקאי חתן פרס נובל, ורנר הייזנברג , לימד באוניברסיטות שונות ובעקבות עליית הנאצים, ברח קודם לאנגליה ואחר לארה"ב, שם השתתף בפרויקט מנהטן. בשונה מחבריו, עקב חששו מברה"מ, המשיך טלר בפיתוחו של הנשק הגרעיני, גם אחר המלחמה ועמד בראש הפרויקט לפיתוח פצצת המימן. הוא לא אהב את הכינוי שדבק בו "אבי פצצת המימן", אבל דגל בחיזוק עוצמתה הצבאית של ארה"ב ונלהב מתוכניתו של הנשיא ריגן "מלחמת הכוכבים". הוא זכה באותות הצטיינות רבים, אשר הגבוה ביניהם הוא מדליית החירות הנשיאותית שהוענקה לו על-ידי הנשיא בוש.

טלר אמר פעם: "אדם פסימי הוא אחד הצודק תמיד, אבל אינו שמח בכך."

יש אישים נוספים רבים ממוצא הונגרי-יהודי הראויים לאזכור, כמו למשל ג'ון ג'ורג' קמנ' (kemény jános györgy), מפתח שפת התכנות באסיק, שלא מצאתי סימוכין לגבי מוצאו (סבו נספה בשואה), המדען הרב-תחומי מיכאל פולני ((polányi mihály, שהיגר לאנגליה ולאסלו בירו ((lászló józsef bíró, ממציא העט הכדורי, שהיגר לארגנטינה, אך אני כללתי כאן רק את ארבעת האישים הבולטים שהטביעו את חותמם על המדע בארה"ב.

במאמרו של מרקס שני ציטוטים מאנשי-שם שאינם הונגרים.

אשתו של הפיזיקאי האיטלקי פרמי כתבה ברשימתה (illustrious immigrants), כי הונגריה על 10 מיליון תושביה, השפיעה על התפתחותה המדעית של ארה"ב בין השנים 1930 ל-1950 במידה דומה לגרמניה בת 60 המיליון התושבים.

איזאק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המהולל, כתב:

"בארצות הברית אומרים, כי על כדור הארץ חיים שני גזעים אינטליגנטיים, בני-האנוש וההונגרים".

מרקס מזכיר גם, כי יש עוד שטח שהוצף על-ידי הונגרים, הקולנוע. שאנדור קורדה הפך אחר הצלחות סרטיו לסיר אלכסנדר קורדה, ווילמוש פוקס ייסד את פוקס מאה ה-20 ואדולף צוקור את פראמאומט. מוזכרים גם במאים מפורסמים כמו מיהאל' קרטס ואנדרש וואינה, תסריטאים כמו מנ'הרט לנג'ל וג'ו אסטרהאז, צלמים כמו לאסלו קובאץ' ווילמוש ז'יגמונד, שחקנים כמו בלה לוגושי, ז'זה גאבור, לסלי הווארד (לאסלו שטיינר), טוני קורטיס (ברנארד שווארץ) ואחרים.

אדולף צוקור הצביע תמיד על שלט התלוי במשרדו, המזהיר מחפשי-עבודה: "זה לא מספיק שאתה הונגרי!", אולם אח"כ הוסיף חרש: "אבל זה עוזר!"

נורמן מקראה, העורך הראשי של "האקונומיסט" העיר: "מקור המילה האמריקאית movie הוא כנראה המילה ההונגרית mozi והוסיף בציניות: "ההונגרים בארה"ב בראו קודם את הוליווד, לפני יצירת פצצת האטום, הקטלנית הרבה פחות מבניהם".

תרומתם הייחודית בפיזיקה האטומית, במדעי הטבע ובקולנוע של אנשי המאדים ההונגריים-היהודים, שהיגרו לארה"ב, שינו לא רק את פני מולדתם החדשה, כי אם את פני כל העולם. 

 

מקורות בשפה ההונגרית:     

מאמרו של פרופ' ג'ורג' מרקס

מאמרו של שאנדור קופאטשי

 

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר