מס' צפיות - 257
דירוג ממוצע -
כיפור שלי
מאת: מיכל 16/09/10 (23:15)

הצעקות שנשמעו בחלל הבניין הישן של בי"ח רמב"ם היו כשל חיה פצועה,אלו הקולות שקבל את פני כאשר טיפסתי על הגדר, רק רציתי להתנדב ונאמר לי שאין מקום כבר ואל ויתרתי, הרמתי את הראש מעלה וראיתי רק את גרם המדרגות הגדול והקר.

 

נכנסתי למחלקה הראשונה שראיתי "התאוששות אחרי ניתוח", מחלקה שקטה,רק רעש מכונות ההנשמה נשפו כספינת קיטור במעלה הנהר, מיטות מיטות עם חיילים פצועים ושקט מקפיא.

 

הפצרתי במנהל המחלקה שיקבל אותי כי אני כבר בוגרת, לא נגעלת מכלום ויש בי תועלת והוא הסכים.

 

כך החלו שלושת החודשים שלי במחלקה, שלושה חודשים בהם המושג "אנושיות" קיבל צורה,ריח ומשמעות אמיתית.

 

לחכות למסוקים, להריח את הדם במעלית, את ריח השרוף מהשריונר שהגיע ולאבד את המילים למראה השחור ששכב במיטה עם סדין לבן, לפחד לראות את הרופא פורש את ידיו לצדדים כשהוא מבשר למשפחה ש"זהו נגמר",

 

לראות את המונית "פולטת" משפחה שקבלה בשורה על בנם הפצוע והדרך מהדרום נראתה להם כמו נצח ולהבין את עומק הרגשות של האם שקורסת לשמע או למראה בנה החייל הפצוע.

 

לבכות כאשר חייל מתעורר אחרי כמה ימים שהיה בתרדמת ולהביט באימו מלטפת את שיערו כמו והיה בן שלוש כשהיא אומרת" אל תבכה בני,אמא פה"

 

לקבל משימה לרחוץ חיילים כשכל גופם מפוייח ומלא דם קרוש והם חסרי הכרה ולפתע שיער ראשו של אחד מהם  נותר לי ביד, שכחו לספר לי שזו פיאה, בדיחה מעולה על חשבוני  במחלקה כשהחייל התעורר  ולא יכל להגיב והיה כותב לי פתקים על הנייק של הא.ק.ג

 

לקחת חייל גולני שיש בכיסא גלגלים למטבח, לפרוץ את הארו במקצועיות ולעשות לו חביתה מאיזה 10 ביצים (לא שמענו אז על כולסטרול).

ולאחר ארוחת השחיתות לטייל איתו בחוץ מקום הריכוז של כל החיילים שישבו לעשן ולדבר ולצחוק על זו המתנדבת שלא הבינה למה היא מריחה ריח כמו של שמרים באוויר ,לשאלתי ענו לי "עניין גברי את לא תביני" ועד היום.....

 

ואני כנראה כמו שאר בני עמי שחוו צער ויגון פיתחתי הומור, בכיתי, רעדתי, התעצבתי,צחקי אבל בעיקר הייתה גאה!!!

 

כיפור 1973

 

הכותבת היא רואה,לומדת ורצה לספר לחברה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 9 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
זוכרת כשהתנדבת.
דליה 17.09.10 (07:18)
2.
יום כיפור
מישהי 17.09.10 (07:49)
3.
היום בו המוגלה יוצאת
zvidoc 17.09.10 (09:23)
4.
אין מילים
מייקי 17.09.10 (09:33)
5.
הכל נכון
רוני קימחי 18.09.10 (11:01)
6.
מאד מרגשת ... ל"ת
יואל 19.09.10 (06:56)
7.
מאד מרגשת... ל"ת
יואל 19.09.10 (06:57)
8.
מעבר למרגש אין מילים ל"ת
זאת אני 20.09.10 (09:14)
9.
אוהב אותך
אביב 23.09.10 (21:24)