לפני ימים מספר נפתחה חופשת הקיץ של ילדי ישראל. רבים מנצלים את החופש הגדול ומבלים בבתי מלון, ואחד הבילויים האהובים על כולנו הוא שהייה בבריכת המלון. שיטת "הכל כלול" הנפוצה בשנים האחרונות מבטיחה יום כיף וחוויות: ארטיקים לילדים, המבורגרים ועד, אבל האם "הכל כלול"  מכסה מקרים שבהם היום הכיפי מסתיים, לא עלינו, עם תוצאות טרגיות?  במקרה של טביעה בבריכת המלון - את מי ניתן לתבוע? האם האחריות היא של בעלי המלון או של ההורים?

 

בתביעה שהוגשה לבית המשפט, התובעים הם זוג הורים אשר בנם בן השבע טבע ההריכה הראשית של מלון בו שהו, אליה נכנס לאחר שבריכת הפעוטות היתה סגורה. לפי כתב התביעה, המציל במקום היה עובד חדש וחסר ניסיון, והוא הופקד לבדו על בריכת שחיה עמוסה במתרחצים. בנוסף לכך טוענים ההורים כי ההפרדה בין המים העמוקים והרדודים מוקמה בעומק של 1.5 מ'  ולא, כפי שדורש החוק, בעומק 1.20.

מן האמור לעיל עולה כי בית המלון הפר את צו הסדרת מקומות הרחצה (בריכות שחייה מוכרזות)

 

בפסק הדין קבע בית המשפט כי המלון הפר את הדרישה אשר עולה בסעיף 5(א) לצו הסדרת מקומות רחצה (בריכות שחייה מוכרזות). בית המלון  היה אמור להעמיד לרשות המתרחצים עמדת עזרה ראשונה ובה ציוד רפואי מתבקש.

 

במקרה שלפנינו המלון לא היתה עמדת העזרה הראשונה  מצויידת ב"משאבת מציצה" כנדרש על פי החוק, והוראות הצו הופרו גם במסגרת מיקום הקו בין המים הרדודים לעמוקים. כמו כן, המלון לא סימן הפרדה זו במסגרת שלטים על חבל ובקו אדום על קרקעית הבריכה.

 

 

העובדה כי הבריכה היתה עמוסת מתרחצים, בין היתר בשל העובדה כי בריכת הפעוטות היתה סגורה, מעידה גם היא על  רשלנות של בית המלון. בית המשפט קיבל את טענות ההורים גם בנוגע להתנהלותו של המציל וחלקה של ההנהלה בהצבת מציל בודד וחסר ניסיון. למרות זאת, מסכום הפיצויים שנפסק לטובת ההורים  נגזרה גם טענת אשם תורם בשיעור 15%. השופטים ציינו כי השארת הפעוט ללא השגחה בבריכת השחייה הראשית מהווה רשלנות תורמת מצידם.