מס' צפיות - 199
דירוג ממוצע -
מצמוצים - קטיף עצמי
מאת: אברי שחם 06/06/10 (21:15)

בסוף השבוע התארחנו בגינתם היפה של חברינו, כשאחת מבנות המשפחה קמה לפתע ונעלמה בין השיחים. אחר כמה דקות שבה, עם צלחת של תותי עץ ענקיים שחורים נפלאים, שקטפה מעץ הנמצא במרחק-מה מביתם.

"איך אנו יודעים, כי התותים על העץ הבשילו?" - שאלה וענתה תיכף לשאלתה. "הלשלשת של הציפורים בגינה הופכת לסגולה."

אכן, הטבע שולח לנו מסרים, רק צריך לדעת לקרוא מסרים אלה.

אינני יודע אם התנסיתם בזמן האחרון בהוויה בה קטפתם בעצמכם את הפרי מהעץ, במקום לקנותו אצל הירקן, או בסופר. מניסיוני, אחת ההוויות הגדולות של תייר המבקר בארץ, כשמאפשרים לו לקטוף כמה תפוזים, או לימונים. הוא לוקח אותם איתו במזוודה ובעיניים נוצצות מספר לכולם, כי 'פירות אלה קטפתי במו ידי'.

מאידך, כשנסעתי פעם עם ילדיי לחו"ל, עברנו ליד מטע בו העצים כרעו ממשקלם של הדובדבנים הבשלים, ביקשנו וקיבלנו רשות לקטוף בעצמנו קצת פרי. לעתים רחוקות ראיתי את ילדיי עם חיוך רחב כזה.      

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר