בסוף השבוע התארחנו בגינתם היפה של חברינו, כשאחת מבנות המשפחה קמה לפתע ונעלמה בין השיחים. אחר כמה דקות שבה, עם צלחת של תותי עץ ענקיים שחורים נפלאים, שקטפה מעץ הנמצא במרחק-מה מביתם.

"איך אנו יודעים, כי התותים על העץ הבשילו?" - שאלה וענתה תיכף לשאלתה. "הלשלשת של הציפורים בגינה הופכת לסגולה."

אכן, הטבע שולח לנו מסרים, רק צריך לדעת לקרוא מסרים אלה.

אינני יודע אם התנסיתם בזמן האחרון בהוויה בה קטפתם בעצמכם את הפרי מהעץ, במקום לקנותו אצל הירקן, או בסופר. מניסיוני, אחת ההוויות הגדולות של תייר המבקר בארץ, כשמאפשרים לו לקטוף כמה תפוזים, או לימונים. הוא לוקח אותם איתו במזוודה ובעיניים נוצצות מספר לכולם, כי 'פירות אלה קטפתי במו ידי'.

מאידך, כשנסעתי פעם עם ילדיי לחו"ל, עברנו ליד מטע בו העצים כרעו ממשקלם של הדובדבנים הבשלים, ביקשנו וקיבלנו רשות לקטוף בעצמנו קצת פרי. לעתים רחוקות ראיתי את ילדיי עם חיוך רחב כזה.