הכול נאמר כבר על המשט האומלל, שיותר מאשר סיפק עזרה הומניטארית לרצועת עזה הנצורה, חיזק במידה הנכרת את מאגר הנשק - שגם בעבר לא היה דל - של אויבי ישראל. אין לי כל ספק בכך, כי העולם היה מגנה את ישראל גם לו המבצע היה מסתיים ללא נפגעים, אבל לאור התרחיש ההזוי, בו חיילים המצוידים ברובי-צעצוע התאמתו עם פנאטיים חמומי-מוח והתכנון הגולמני גבה קורבנות בנפש, אין להתפלא על כך, כי גם ידידנו הטובים ביותר נאלצו להצטרף למקהלת המגנים. אנשים מכל קצווי הקשת הפוליטית, החל מהימין הפשיסטי ועד לשמאל הסהרורי, השמיעו כבר את קולם ואין לי יומרות, כי אוכל לחדש משהו. לא אשיא עצות לדרג המדיני, אבל אנסה לבדוק נקודה שהובלעה משום-מה במהומה התקשורתית. מעבר ההיבט המוסרי, עניינה אותי חוקיותה של ההתנהלות הישראלית.      

יום לפני התקרית נכתב בעיתון 'הארץ', כי "על פי הייעוץ המשפטי, לחיל הים מותר להשתלט על הספינות רק כשיגיעו למרחק של 20 מייל מחופי עזה - תחום צו השטח הימי הסגור, עליו חתם שר הביטחון". בתקשורת הבליטו רק הדוברים הזרים את העובדה שחיל הים פעל במים הבינלאומיים ( הכינוי הנפוץ הוא "פיראטיות מטעם מדינה"), בעוד שדוברינו העדיפו להתבכיין על "המארב" ו"הלינץ'" שקומץ טרוריסטים הכין לאנשינו על סיפונה של 'מרמרה', כאילו זוהי אשמת חיילנו המסכנים ולא של שרי השביעייה ששלחה אותם לגוב האריות בלתי מוכנים. רק הבוקר שמעתי ברדיו, כי ניסיון ההשתלטות נערך למעשה במרחק של 160 ק"מ מחופי ישראל. מומחה לחוק הבינלאומי הסביר, כי בלוקאדה ימית אומנם נדירה בימינו, אך אינה מנוגדת לחוק והכוחות המזוינים של מטילי המצור רשאים לעצור - אבל לא לתקוף - ספינות בלב ים, כדי לבדוק את מטענן. קברניטיהן חייבים לאפשר להם לעלות לספינותיהם.

לפי הויקיפדיה המים הטריטוריאליים "הם רצועה של מי חופים הסמוכים למדינה כלשהי ונחשבים לחלק ממנה... לפי אמנות בינלאומיות מקובל כיום להגדיר את רצועת המים המשתרעת כ-12 מייל ימי (כ-22 ק"מ) כלפי חוץ מחופה של מדינה חופית, כמים טריטוריאליים". מספר מדינות - בנין, קונגו, אל סלבדור, אקוודור, פרו, סומליה - הרחיבו באופן חד-צדדי את תחום המים הטריטוריאליים שלהן ל-200 מילין ימיים (370.4 ק"ם). (שימו לב: מה עולה על דעתכם כשאתם שומעים את שמה של סומליה? הסעיף המכניס ביותר בתקציבה של מדינה זאת, הפיראטיות כמובן!) 

לדעתי, הנקודה החשובה ביותר לענייננו בחוק הבינלאומי היא, כי "ספינות הנמצאות בלב ים נחשבות בדרך כלל כשייכות לתחום השיפוט של המדינה אשר את דגלה הן מניפות, אולם כאשר הספינה מעורבת במעשים פליליים מסוימים, כגון פיראטיות, כל מדינה יכולה לממש עליה את שיפוטה".

זאת תהיה כנראה טענת נציגי ישראל כאשר האבק ישקע, הרוחות יצטננו קמעה ואפשר יהיה לדון בחוקיות עצירתן של ספינות בלב ים. מבחינה חוקית טהורה ישראל אולי צודקת, אבל הדרך החובבנית, המגושמת, השלומיאלית בה היא ממשה את צדקתה, גרמה למותם של תשע אזרחים ואת הכתם הזה שום פלפול משפטי לא יוכל למחוק. במדינה מתוקנת, היו כמה אישים משלמים בתפקידם על כישלון זה. אצלנו ימשיכו לברבר על המחדל ההסברתי וישלחו את ליברמן למסע הסברה, בתנאי כמובן שמישהו יסכים לקבלו וללחוץ את ידו.