מס' צפיות - 490
דירוג ממוצע -
חקירת משטרה: כך תעברו אותה בשלום
מאת: שרון נהרי 02/11/09 (15:16)

 

 

אחד מכל חמישה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירת משטרה. כמה דברים שכדאי לדעת

 

שני סוגי נחקרים

 

חשוד בעבירה מסויימת הוא "נחקר תחת אזהרה".  שמורה לו הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שגם מחזקת את הראיות נגדו). לעומת זאת, יש אנשים שהוזמנו לתת עדות במשטרה. אדם כזה נקרא "עד נחקר". הוא אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה וחייב למסור גרסה, שאם לא כן הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. אם כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה.

 

"התשאול"

 

חוקרי המשטרה משתמשים בתרגילי חקירה שונים על מנת לחלץ הודאה או חיזוקים לראיות מפי הנחקרים. אחד מהתרגילים הנפוצים ביותר, שהנחקר תחת אזהרה אינו מודע להם בדרך כלל, הינו "התשאול". מטרת התשאול הינה לתשאל את הנחקר תחת אזהרה במקומות כמו: ניידת המשטרה, בפתח הכניסה לדיון, בשירותים ובחדרי החקירות. החוקרים שואלים שאלות שונות ומטיחים בנחקרים דברים לפעמים מקוממים, עד אשר הנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין.  מיד לאחר מכן, רושם החוקר "זכרון דברים או דו"ח תשאול" על הדברים שהנחקר מסר לו.

נחקרים רבים נופלים בעניין זה, כאשר החוקר מגיע לעדות בביהמ"ש ומעיד על דברים שאמר לו הנחקר. דברים אלו, מהווים ראיה לעצם אמירתם ופעמים רבות עוזרים להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו.

כך למשל, כשבאמצע גבית ההודעה במשטרה, זורק החוקר את העט על הנייר ואומר לנחקר: "עזוב אותך עכשיו מדפים, דבר איתי אני לא רושם כלום ....".  - זו סתם הצגה. כל דבר שנאמר  "כאילו" באופן לא פורמלי, ירשם לאחר מכן בזכרון דברים או בדו"ח תשאול ע"י החוקר ויהווה ראיה כי הנחקר אמר אותם. לפיכך יש לקחת דבר זה בחשבון בהגיעכם לתחנה להיחקר.

 

האח הגדול

 

רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שיש תרגילי חקירה שמשאירים שני חשודים בחדר לבד, כדי שישוחחו ביניהם, כאשר הכל מוקלט ומתועד.

 

 

"אני לא אומר מילה בלי עורך דין"

 

 

יש לעמוד על זכותך למפגש עם עו"ד בטרם תתחיל חקירה משטרתית. המשטרה לא תמיד שמה דגש על זכות זו, ומאפשרת להיפגש עם עו"ד רק לאחר החקירה הראשונית. דבר זה נוגד את סעיפי החוק, (אלא אם מדובר במקרה חריג ויש אישור מהקצין הממונה בכתב), ויש להקפיד על זכות זו ולעמוד עליה.

 

 

"מגיעה לי שיחת טלפון!"

 

הזכות להודיע לבן משפחה קרוב, הינה זכות נוספת שעל המשטרה לאפשר לנחקר תחת אזהרה לאחר שמחליטים כי הוא עצור.

 

 

 

"כמה זמן עוד תחזיקו אותי פה?"

 

יש לשים לב שהמשטרה אינה חורגת מהזמן המותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני, דהיינו, 24 שעות (למעט מקרים חריגים). לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות בהם החשוד היה מעוכב לחקירה, כאשר זכות העיכוב של חשוד הינה עד ל 3 שעות. כאשר המשטרה חורגת מ 24 השעות ללא סיבה מוצדקת או חריג בחוק, המעצר הופך להיות מעצר אינו חוקי ויש לעמוד על כך בביהמ"ש כי עצם הדבר יהווה נימוק לשחרור מידי. ביהמ"ש במקרים מסוימים החליט, לא פעם, לשחרר חשוד שהובא לדיון באיחור מעבר ל 24 השעות הראשונות.

הכותב הוא עו"ד פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר