אורי החנה את רכבו במגרש החנייה של בית האבות, הוא עמד לבקר את הוריו שקנו יחידה במקום והחליטו שאת שארית חייהם הבוגרים יבלו במקום מסודר על-מנת לא ליפול למעמסה על  בנם היחיד, הם הללו ושבחו את המקום בפניו,סיפרו על חיי חברה תוססים שמתנהלים שם, שיש למי לומר בוקר טוב, והפליאו בשבחו של הטיפול הרפואי שנמצא מתחת ליד במקרה הצורך.

לאחר חשיבה והתייעצות בקול רם איתם החליט שזה אולי באמת מה שמתאים להורין שהיו שרויים בבדידות מה מאז שהתבגרו, אבא יצא לפנסיה והוא ואמא ניהלו אורח חיים צנוע,שקט ומאורגן להפליא ובשביל אורי להביט לפתע בעיני הוריו ולהבחין בזיק של ציפיה לקצת אקשן בחייהם זה גרם לו להחליט להסכים.

הם בצעו את כל הסידורים לרכישת יחידת הדיור,ישבו ותכננו מה יקחו מהבית, איזה חפצים חשוב להם שיהיו איתם ויזכירו להם את העבר שלהם, עשו מעין מסיבת פרידה למשפחה ועברו לבית האבות.

אורי היה רגוע,ידע שהוריו לא בודדים יותר והתפנה לחיות את חייו ללא דאגות ותחושת מעמסה ירדה מליבו, הוא החל לבלות בלילות לאחר יום עבודה עמוס,אורי היה מדען ואת רב היום בילה במעבדת ניסויים, היה לו תפקיד די בכיר ושמו יצא לפניו בתעשיית הרפואה המתקדמת.

מכיוון שלא היה לו זמן להכיר  אנשים בשעות המוגבלות שלאחר יום העבודה חיפש באינטרנט פורום או קומונה להתחבר בדיוק לאנשים שמתאימים לו ואכן מצא. חברה ברמה האקדמאית,חברה של אנשי הייטק, חובבי אופנועים ועוד רבים ומגוונים.

בכל המסיבות שבהן נכח האלכוהול והסמים היו חלק מתפריט הכיבוד ואורי  בעין מקצועית היה עוקב אחרי התנהלותם של חבריו בעודם מבושמים או מסטולים והחליט להתנסות, הייתה לו שליטה עצמית מופלאה  והוא ידע לעשות את ההפרדה בין ימות השבוע העמוסים בעבודה לבין ערב אחד של שישי במסיבות ונהנה מכל רגע.

באחד מביקוריו אצל הוריו הבחין בשינוי קל אצל אימו, משהו בעיניה היה כבוי, אורי לא יכל לשאת את המחשבה שמא אימו סובלת ממשהו ודיבר אתה "אמא מה קרה אינך כתמול שלשום"?  נאנחה האם עמוקות "נכון אורי המצב של אבא לא טוב, רב היום ישן מהתרופות וכשקם הוא נורא מבולבל וכל הזמן עלי להזעיק אחות או רופא והחרדה הזו, הדאגה הזו לוקחת ממני הרבה אוויר"

אורי חיבק  את אימו ברכות ואמר לה "בשבו הבא אני אבוא ומידה והמצב לא ישתפר נראה מה עושים" והלך.

לאחר שבוע חזר ובמיידית ראה שהמצב לא השתפר להיפך, אימו נראתה שפופה יותר ועצובה מאוד, מבלי לחשוב על מעשיו ביקש את סליחתה לרגע הלך לרכב והוציא מתחת לשטיח של האוטו קופסת סיגריות שלף ג'ואינט וחזר לבית האבות.

הוא נכס אל החדר נ על את הדלת,פתח את החלון התיישב מול הוריו שכאילו והו נטולי חיים על הכורסאות שלהם הושיט להם את הג'ואיט, אביו נטל את הג'ואינט מבלי לשאול שאלות,אורי הצית את הסיגריה ועקב בדריכות אחרי הבעות הפנים של אביו, לאחר שאביו שאף כמה שאיפות מהג'ואינט לקח אורי את הסיגריה והושיט לאימו וכך עשה עד שהג'ואינט נגמר.

והחל לדבר, החל להזכיר ארוע משפחתי שהיה לו כילד בהם אביו בנה סוג של גלשן והם היו גולשים איתו גם בים וגם על הדיונות סמוך לבית.

לאט לאט הוריו החלו להשתתף בשיחה ופנייהם כאילו והאירו לפתע, הם קרנו ואורי היה כ"כ מאושר מהסיטואציה ששכח לעקוב יותר ושלושתם ניהלו שיחה שהייתה מלווה ברעמי צחוק, תופעה שלא ארעה מזמן במסגרת המשפחתית הזו.

הזמן עבר מהר מדי לטעמו של אורי,הוא נפרד מהוריו ויצא לדרכו כשכל הדרך הוא מנתח את מה שקרה, כך במשך כל ביקוריו הבאים הביא סיגריה איתו,חלק עם הוריו והביקורים היו עליזים והשיחה לא נסבה על תרופות ודכאונות.

יום אחד נגמלה בליבו החלטה "הוא מחזיר את ההורים הבייתה בליווי מטפלת, הוא יעזור להם לחיות את החלק השלישי באופן הטוב ביותר שאפשר, הוא יחזיר להם חוב מצפוני שרבץ עליו ברגעים שהרגיש חסר אונים לעזור להם".

הוריו לא התווכחו איתו,הוא נימק זאת במליון תירוצים והם ידעו שאפשר לסמוך עליו,הם הפכו לילדים והוא להורים.

החזרה הבייתה הייתה תחילה של תקופה שברוב היום הוריו כאילו וחזרו אחורה בזמן,לקחו את התרופות אבל זה נהפך לחלק מזערי בהתעסקות היומית שלהם, הרהיבו עוז והחלו להזמין חברם משכבר הימים (מי שנותר בחיים), בני משפחה ואורי כל יום היה מביט ולא מאמין, מזויקה נוגנה בבית בקול רם, אימו הומטפלת היו מבשלות את כל המאכלים שאימו בישלה בעבר ולא פעם אף רקדו ב סלון.

את הגואינט היה מעשן איתם כשהיו לבד לא רצה שתיווצר איזו תדמת או האשמה נגדו כי בתוך ליבו ידע שהוא עשה דבר חכם והיה שלם על החוב בעצום שהוא מחזיר להוריו בערוב ימייהם.

לאחר שנה אביו נפטר  תוך כדי שינה, הוא נפטר כאיש מאושר ולא התלונן עד לרגע האחרון על כאבים או סבל כלשהוא וכך נותר אורי עם אימו עוד כמה שנים עד אשר הלכה לעולמה ללא סבל ובזקנה טובה.

מסקנה?.?.