"ספרי לי גברת לשם מה את רוצה לבוא לכבוד הרב?", "יש לי בעיות" ענתה אסתר לפקיד שענה במספר הטלפון שניתן לה ע"י קרובת משפחה ,(אותה קרובה המליצה בחום על הרב ועל ההשגים שלו למי שהגיע אליו עם בעיה)

"איזה בעיות יש לך,אני חייב לדעת" המשיך הפקיד לשאול, אסתר לקחה נשימה עמוקה וענתה לו "יש לי בעיה שקשורה לנפש וגם בעיה פיזית", הפקיד נקב בתאריך והזמין אותה לבוא יחד עם קרובת המשפחה.

לכשהגיע התאריך אספה אסתר את קרובת המשפחה ,שתיהן התלבשו בצנעה ונסעו למעונו של הרב שהיה מרוחק כ-3 שעות נסיעה מביתן, אסתר די התרגשה, מעולם לא הלכה לסוג כזה של יעוץ,מעולם לא חשפה את מועקות ליבה בפני זרים.

קרובת המשפחה הייתה במצב רוח מרומם,היא הייתה רווקה וציפתה לבשורות טובות, שתיהן היו מבית חילוני ואת ההבדל ראו כשהגיעו לביתו של הרב, אולם הקבלה היה מלא בנשים דתיות וגברים חובשי כיפה, הן התיישבו והביטו סביב.

אסתר ניסתה להתחבר לאווירה, הקשיבה לשיחות שהתנהלו לידה "הרב מומחה בפריון" אמרה איזו גברת שישבה סמוך אליה "הוא אמר לאחותי שתוך שנה תלד וכך ארע הנס לאחותי שהייתה כבר בת 50", ומהעבר השני של החדר נשמע קולו של גבר שסיפר כיצד הצליח בעסקיו תודות לעצת הרב.

מתחת לחולצה החורפית אותה לבשה אסתר היא החלה להזיע ומחשבות התרוצצו במוחה "האם יכול להיות שאצא מפה עם מזור למכאובי?" והיא נעה בחוסר שקט ,קרובת המשפחה אחזה בידה ואמרה לה "את תכנסי ראשונה ולכשיגיע תורי תשארי בחדר "והן סיכמו ביניהן  מה יעשו כאשר יגיע תורן.

על דלתו של הרב היה שלט גדול ש "אשה נשואה חייבת בכיסוי ראש" אסתר שלפה מטפחת דהויה מהערימה ומוללה אותה בעצבנות ונעמדה ליד הדלת ותורה הגיע....

מכיוון שלא הייתה מנוסה בסוג כזה של מפגשים נכנסה על קצות האצבעות ממש,היא רצתה לתת לזה תקוה, לצאת מפה עם תחושה חזקה יותר של אמונה מכפי שחשה כל ימיה.

מעבר לשולחן גדול ישב רב לבוש בקפידה,הוא היה גדול מימדים ומרשים למדי,מאחוריו כל הקיר היה מכוסה תמונות עם הקדשות מ"מטופלים" שהודו לו, על השולחן הייתה מונחת סלסילה מקש מלאה בשטרות של כסף והיא התיישבה.

הרב הביט בה ואמר "יש לך בעיות נפשיות", אסתר בלעה את הרוק וענתה "בעיות נפשיות אין לי כבוד הרב אבל אני עצובה בשל ארוע שקרה לי ולא מצליחה להשתחרר ממנו וזה משפיע על בריאותי הפיזית גם כן", הרב הצית סיגריה לקח את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו ודיבר עם מישהו, הניח את הטלפון הביט בה ואמר "את צריכה לעבוד ולא תהיינה לך מחשבות רעות יותר", אסתר הביטה בו בתמהון "זהו?" שאלה "כן" אמר הרב קראי לקרובת המשפחה שלך ושוב חייג ודיבר בטלפון, אסתר הביטה בו וכל מה שראתה מול עיניה זה הדבר שבו האמינה כל חייה "הכל בלוף" חשבה לעצמה בעודה שולפת מארנקה שטר של 20 ש"ח, היא ראתה שהרב מציץ בזוית העין ועשתה עצמה כמתעלמת וקמה לקרא לקרובה שלה.

הקרובה נכנסה לחדר, אישה בשנות ה-20 לחייה,אטרקטיבית ומושכת את עין כל מי שמביט בה,גם הרב הביט לעברה והשאלה הראשונה ששאל "למה את צריכה עוד מישהו בחדר?את מספיק גדולה", הקרובה החלה להתנצל על-כך שרצתה עוד נוכחות של מישהו בחדר ושלפה תמונה של אהוב נעוריה במטרה  לשאול מה טומן העתיד לגביה ולגביו.

והטלפון צלצל,הרב הרים את השפופרת ודיבר כאילו והיה לבדו בחדר,הצית שוב סיגריה ובאותה שניה רצתה אסתר לקום ולומר לו את אשר חושבת עליו ועל ה"עסק" שהקים למטרות רווח בלבד ואחיזת עיניים לאנשים שזקוקים באמת לעצה ומילה חמה,כל ההתנהלות שלו הייתה כאשר לא הסיר את מבטו מהעלמה הצעירה שישבה מולו.

לאחר מספר דקות כאשר סיים את השיחה לקח עט ונייר שרבב משהו ואמר "אעשה לך תיקון והכל יהיה בסדר",שתי הנשים הבינו את הרמז וקמו.

בדרך אסתר כעסה, היא כעסה שבכלל הגיעה למקום ולאדם שכזה, היא כעסה שגילתה ש"עובדים" על אנשים שבאמת זקוקים לתמיכה והכי כעסה על ההתחזות של הרב שהתעטף באיצטלה של "קדוש" והקופה ממשיכה להפיק רווחים מסבלם של אחרים ואמרה בקול "מה שצריך להיות-יהיה ולעולם לא אלך לאדם ולא משנה מה ילבש או את מה שייצג שיאמר לי ולו מילה אחת על גורלי הצפוי ונסעה לכיוון ביתה בתחושה של השלמה עם כל מה שהגורל טומן בחובו. 

(תמונה: צילום אילוסטרציה)