מתערטלת לי
רק מתערטלת לי
בלי בגדים
בלי קירות
בלי סנדלים
רק עם מילים
שמקפלות אותי
לחצאית פליסה
ושם בקפל ממש
על הספינה
חולמת
הוגה
בפאתי הכפר פונדק קט
מאת: שנדור פטפי
בפאתי הכפר פונדק קט,
לנהר הסאמוש הוא חרג,
רואה היה את עצמו בו, כבמראה,
אם הליל לא היה קרב ובא.
הלילה מתקרב,
העולם משתתק,
המעבורת...
תוכנית שנמוגה כעשן
מאת: שנדור פטפי
כל הדרך הביתה
הרהרתי בכך:
כיצד אפנה אל אימי,
שלא ראיתיה זמן רב?
מה אומר לה ראשית כל
דבר-מה יפה, נחמד?
כאשר...
הבלוג הזה מוקדש לקורתני לאב
שמתרוצצת לי כל הזמן בראש
ומריצה אותי
כמו רץ מהיר
כמו שמריצים שורות
כמו שמספרים את הבשורה
על פי מרי מגדלן
ושרק קורתני לא תשקע
אחרי כל הרעש שעשתה על הבמה
באיזושהי...
יש אנשים שהם כמו רכבת תחתית
מטרו של מעמקי האדמה
כי החמצן שלהם הוא
דו תחמוצת הפחמן.
האהבה שלי היא עוגיית מקרון
של פייר ארמה
אני נוגסת בה
והמילוי משתחרר מכל הכיוונים.
יש אנשים שלא יודעים לשמור...
רוצה ללמוד לקרוא את
כתב החרטומים
ולעבור לי
מ rive gauche
ל rive droit
תיק בירקין של הרמס על היד
משכללת את המושכלות שלי
ומתבצרת בתוך דממה גדולה
שרק השקט שלה
ייתן לי את הפירושים
ואת...
צופה במרחקים
מנסה למצוא את הקו
שאולי הוא האופק
ששם מתחברים להם
המצולות עם רום שמיים
ורק רוצה לגעת במקום
שבו אני ערה לחלוטין
מושיטה את ידי
ותופשת חפץ
שבא מהמימד האחר
אולי אפילו איזשהו תפוח...
עדיין מתחקה אחר ה"שגעונות" שלי
מנסה לפתור איזושהי תעלומה.
בינתיים הסתיו פה
והוא חלק בלתי נפרד
ובלתי נמנע
מתוך היצירה שלי
והמחשבות
והלך הרוח
והיופי הקסום הזה.
אני רוצה להפשיט את הרוח
הפשטה דקיקה
שקופה
השקפה שתפסיק לזיין לי
את המוח.
אני לפעמים נטרפת
כמו אניה טרופה
כאילו סערה גדולה מתרחשת
ואני עומדת להתפוצץ
ולהזרק לחלל האויר.
אבל
אתה
יש לך מגע מטאפיזי
שנוגע בחמוקי
ומניח את הזהות שלי