בראיון נוקב שנערך היום (26 במאי 2026) בתוכנית "יומן הצהריים" של גלי צה"ל, התריע נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס פרופ' חנן מלצר, מפני יוזמות החקיקה המאיימות לפגוע אנושות בעצמאות התקשורת בישראל. בשיחה עם המראיינת נורית קנטי, ניתח מלצר את המשמעויות של הכפפת תקציב תאגיד השידור לממשלה והזהיר כי המטרה הסופית היא הפיכת כלי התקשורת למהדהדי מסרים ממשלתיים.

בלב הסערה עומדות שתי הצעות חוק שעברו בקריאה ראשונה: פיצול חוק השידורים והכפפת תקציב תאגיד השידור הציבורי "כאן" לתקציב המדינה. לדברי פרופ' מלצר, מדובר בצעד תקדימי ומסוכן שנועד לפגוע ביכולת התפקוד העצמאית של גופי השידור. "זה בעייתי בראש ובראשונה מאחר שזה פוגע בעצמאות של התאגיד", הסביר מלצר לקנטי, והוסיף כי קיימים ניסיונות דומים לפגוע גם בעצמאותה של גלי צה"ל. החשש המרכזי הוא שהדרג הפוליטי יוכל להתערב לא רק במסגרת התקציבית הכללית, אלא לרדת לרזולוציות של תכנים ספציפיים ומחלקות שידור.

מחזירים את הגלגל לימי מפא"י

מלצר הזכיר בראיון כי הקמת התאגיד נעשתה על בסיס המלצות ועדה ציבורית ובשינוי חקיקה שהוביל שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן (הליכוד), במטרה ליצור נתק מוחלט בין הממשלה לשידור הציבורי. הוא ציין כי אפילו מנחם בגין ז"ל עמד על הצורך בעצמאות רשות השידור. כעת, לדבריו, הממשלה מבקשת להשיב את המצב לקדמותו, לימים שבהם השלטון שלט ללא מצרים בשידורים. "עכשיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור ולקבוע שהממשלה תהיה היא שתקבע את תקציב רשות השידור בכל פריט ופריט", הזהיר מלצר.

אחת הטענות המרכזיות לקיצוץ, כפי שהעלה ח"כ בוארון בהצעתו הפרטית, היא צורכי המלחמה. אולם, מלצר טען בשידור כי אין הלימה בין הנימוק לבין הצעת החוק. בעוד שתקציב הביטחון הוגדל, דווקא בתקופת לחימה הוצאות כלי התקשורת גדלות בשל פריסת כתבים בשטח ושעות שידור מרובות. מעבר לכך, מלצר מדגיש כי הצעת החוק אינה זמנית: "הטענה שצריכים לקצץ לא קשורה בכלל בהצעת החוק שלו, שהוא רוצה באופן קבוע שהממשלה תיכנס לכל פריט ופריט".

"שוברים את המראה": המודל של קוריאה הצפונית והונגריה

המתקפה אינה עוצרת בשידור הציבורי. לדברי נשיא מועצת העיתונות, הממשלה פועלת להפעיל לחץ כלכלי גם על הערוצים המסחריים, כדי להביאם לסף חוסר כדאיות שתחייב אותם להסתמך על שולחן הממשלה. המטרה המוצהרת של "גיוון" היא, לטענתו, מסווה להשתלטות על המסרים. "כל הרעיון הוא שכל ערוצי התקשורת באשר הם ישדרו או יהדהדו את מסרי הממשלה, אבל בגוונים שונים. זה קיים רק במדינות שאנחנו לא רוצים להידמות אליהן, כמו קוריאה הצפונית למשל או הונגריה", אמר מלצר בביקורת חריפה. הוא סיכם את המצב במטאפורה נוקבת: "הם מנסים להציג את האמת ואת המציאות כהווייתה, אבל כאשר זה לא מוצא חן בעיני הממשלה - אז הם שוברים את המראה".

מלצר התריע בשיחה עם קנטי גם על הפגיעה בתקינות ההליך הדמוקרטי, כאשר הממשלה והכנסת מתעלמות מחוות דעתן של היועצת המשפטית לממשלה ושל היועצת המשפטית לכנסת. לדבריו, במצב שבו פועלים בניגוד להנחיות משפטיות ברורות, לא נותרת ברירה אלא לעתור לבג"ץ. "הם פשוט לא רק שהם מתעלמים מזה, הם פועלים בניגוד לזה", הבהיר מלצר בנוגע לחוות הדעת המשפטיות.

למרות התמונה הקודרת, פרופ' מלצר הציג בראיון פתרון מעשי שהציע בוועדה: לקבוע שכל חוקי התקשורת החדשים יוחלו רק לאחר הבחירות הבאות. הצעה זו נועדה להבטיח שהחקיקה תהיה נקייה מאינטרסים פוליטיים מיידיים, שכן איש אינו יודע מי יהיה בקואליציה ומי באופוזיציה בעתיד. "זה הפתרון לכל הבעיה", סיכם מלצר את דבריו ביומן הצהריים, בתקווה שניתן יהיה לשמור על עיתונות חופשית המשרתת את הציבור ולא את השלטון.