מס' צפיות - 290
דירוג ממוצע -
פרשת: אמור/ מאת: אהובה קליין.
שבת , כלכלה ומקדש - מה הקשר?
מאת: אהובה קליין 05/05/23 (11:09)

פרשת אמור: שבת , כלכלה ומקדש - מה הקשר?

 מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו מופיעים מועדי ה' ,אך בראשם מופיעה השבת: וכך נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל- מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל- בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר- תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא- קֹדֶשׁ, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".  [ויקרא פרק כ"ג, א'- ד']

השאלות הן:

א] במה חשובה שמירת השבת לכל יהודי?

ב] מניין כי יש קשר בין השבת לפרנסה?

ג] מה הקשר בין השבת למקדש?

תשובות.

חשיבות השבת לכל יהודי

על פי מדרש חז"ל: מוצאים אנו כי נאמר – בתורה, נביאים וכתובים - שהשבת שקולה - כנגד כל המצוות שבתורה.

אמר להם הקב"ה לישראל: אם תזכו לשמור שבת, מעלה אני עליכם - כאילו שמרתם את כל המצוות שבתורה ואם חיללתם אותה - מעלה אני עליכם - כאילו חיללתם את כל המצוות.

עוד מדרש יפה: "אמר  רב חיסדא, אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל- צְבָאָם.  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר- בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

שני מלאכי - השרת מלווים  לו לאדם בשובו מבית הכנסת לביתו - כדי להסב לסעודת שבת - מניחים את ידיהם על ראשו ואומרים: "וְסָ֣ר עֲונֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר"׃ [ישעיהו ו', ז']

קיים קשר  הדוק בין השבת למועדים:

מבאר רש"י:" ללמדך, שכל המחלל את המועדות - מעלים עליו כאילו חילל את השבתות: וכל המקיים את המועדות מעלים עליו כאילו קיים את השבתות" בכך הכתוב קישר את השבת למועדים - במטרה להשוות את תוקפם של המועדים הנקבעים על ידי בית הדין [על ידי שקובעים ומקדשים את החודש -כפי שמופיע במסכת ב"ב, קכ"א.] לתוקפה של השבת שקיימת עוד מימי ששת ימי הבריאה-לעד.

הגאון רבי אליהו מווילנא מביא רעיון מעניין במיוחד:

לדבריו ניתנו לעם ישראל שבעה ימים טובים: ראש השנה, יום הכיפורים , היום הראשון של חג הסוכות , שמיני עצרת. ראשון של חג הפסח, האחרון - שביעי של פסח וחג שבועות. בסך הכול  שבעה ימים טובים.

לכן נאמר: "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון"

שהרי  במשך שישה ימים טובים ישנו התר לבשל ולאפות, כפי שהדבר מוזכר במסכת ביצה[פרק ה, ב] אך ביום הכיפורים שהוא יום שבתון וודאי  שמלאכת: "אוכל נפש" אסורה בהחלט בנוסף לשאר האיסורים.

רבינו  בחיי - מביא  פירוש:

"הזכיר השבת בכלל המועדים כי יום מועד הוא..."

מדרש יפה מספר: מעשה בחסיד אחד שירד מנכסיו  ומכר את  פרתו לנוכרי אחד . חרש בה הנוכרי במשך ששת ימי השבוע ובשבת הוציא אותה לשדה- להמשיך במלאכת החרישה, אך היא רבצה תחת העול וסירבה לעבוד, הצליף הנוכרי - בה את מכותיו, אך היא לא זזה ממקומה. הלך הנוכרי אל אותו חסיד ואמר לו : בוא קח את פרתך חזרה - היא סירבה לעבוד ביום השביעי!

החסיד הבין שפרתו הייתה רגילה לא לעבוד בשבת- כפי שהרגיל אותה למנוחה ביום קדוש זה.

אמר החסיד לנוכרי: אני אפטור את הבעיה, לקח את הפרה אליו ואמר לה: הוי פרה, פרה! כשהיית אצלי - בשבת היית נינוחה, אך בגלל עוונותיי נאלצתי למוכרך  לנוכרי - בבקשה מעתה - שאת אצלו עשי כרצונו!

מיד  עמדה הפרה על רגליה ובשבת הקרובה  עשתה את מלאכתה.

הנוכרי התפלא על השינוי שחל אצל הפרה ושאל את החסיד : האם כישפת אותה?

ענה לו החסיד: אני שוחחתי עם הפרה וסיפרתי לה  שהיא ברשותו של נוכרי והיא חייבת לעבוד בשבת.

הנוכרי הזדעזע וחשב: פרה זו שאין לה כוח דיבור ולא דעת ותבונה הכירה  את בוראה? קל וחומר שאני שאלוקים ברא אותי בצלמו והעניק לי  כוח דיבור- בינה ודעת - לא אכיר את בוראי? מיד התגייר וזכה ללמוד תורה והוא נקרא בשם: "רבי יוחנן בן תורתה" [בן הפרה זכר לאותה פרה שגרמה לו להתגייר]

 

הקשר בין השבת לפרנסה

במסכת ביצה [ט"ז, א'] מובא: כי כל הוצאותיו של האדם, קצובים  לו מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב, אם  הוא פוחת [לכבוד שבת] - פוחתים לו, ואם מוסיף - מוסיפים לו. מכאן, שאם היה מאמין באמונה שלמה בדברי חז"ל לא היה חס על הנר, השמן והפתילה ובאמת אינו מרוויח כלום במה שמקמץ על השבת - כיון שאם פוחת - פוחתים לו, כפי שנאמר בגמרא - בקטנות האמונה נדמה לו שחס על הנר, זהו שאמרה המשנה: "כחס" - הוא חושב שהוא חוסך- אך למעשה אינו מרוויח מכך דבר!

משל יפה שראיתי: שמירת שבת  צריכה להיות קלה על היהודי והוא שיבטח בה' - שאין לה' מעצור להושיע גם ללא עבודה בשבת וישב בטל וינוח אחרי שבמשך ששת ימי השבוע עמל , ויבטח בה' שיכלכלו לפרנסתו דוגמת בטחונו של דוד המלך בה'  באומרו: "הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִיתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" [תהלים נ"ה]

מעשה בעני שהיה הולך ברחוב ונושא חבילה על שכמו ,המשא היה כבד במיוחד והנה לפתע  , הבחין בסוחר אחד נוסע במרכבה רחבה, פנה הסוחר אל העני והציע לו: "עלה נא על המרכבה" , העני  נענה, עלה והתיישב ,אך  במהלך הנסיעה - הסתובב  הסוחר לאחוריו והבחין שהעני  אמנם יושב ,אך את משאו סוחב על כתפו  כפי שסחב טרם עלותו למרכבה.

שאלו הסוחר: מדוע אתה סוחב את המשא על כתפך הניחהו בעגלה והקל מעליך. ענה לו העני: לא  די לך שאתה סוחב את משא גופי - ותסחוב גם את החבילה שעל כתפי ? הסוחר החל מתגלגל מצחוק ואמר לו: "סכל שכמוך, הלוא גם בזמן שהמשא על שכמך מי יישא אותך ואת משאך- הרי זה אותו משקל בין אם אתה מניח על שכמך, או בתוך העגלה.

הנמשל:

כל הברואים כביכול עמוסים בעולם, כדברי ישעיהו הנביא: "..אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל..," [ישעיהו מ"ו, ד'] לכן אין לאדם לחשוש להניח את משאו בכל מקום שיחפוץ כפי שנאמר:

"הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִיתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" [תהלים נ"ה, כ"ג'] כלומר כל אחד יניח משאו, יבטח בה' שיישא איתו את המשא ובמילים אחרות - ה' ידאג לפרנסתו. [מתוך ספר "משלי יעקב"/ הרב יעקב מדובנא]

הקשר בין השבת למקדש.

הגאון רבינו  אליהו מווילנא מסביר:

המילה "טוב" נאמרה על תענוג גופני של האדם ואילו המילה: "חמדה" נאמרה על העונג  הרוחני שלו . בעוד שבמשך ששת ימי החול – האדם רודף אחר  דברים גשמיים - הון, ממון, הרי שבשבת הוא מתענג באכילה ושתייה - וזה עניין של קודש כדוגמת אכילת הקורבנות במקדש!

במסכת שבת, אומרת הגמרא: ''אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים"  כאשר כל עם ישראל ישמרו שתי שבתות, תבוא גאולה לעם ישראל כולו.

נאמר בילקוט שמעוני:

".......וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, אם שמרתם נרות של שבת, אני מראה לכם נרות של ציון שנאמר: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר והלכו גוים לאורך .ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל? באור הצדקה שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכל כך למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת? תדע לך כמה חביבה היא מצות הנרות לפני הקב"ה שאע"פ שאין הקב"ה צריך לאורה הוא מצוה למשה שיזהיר לאהרן :''דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות". נאמר: בגמ' בשבת (לג, ב): שני בדי הדס, א' - כנגד זכור ואחד- כנגד שמור. אולי זו הסיבה שאמר רבי יוחנן בשם רשב"י (שבת קי"ח, ב) אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים. ולא אמר שבת אחת, ולא שלש שבתות, אלא שתי שבתות דווקא . לפי שכל מעשה השבת כפול, וגם זה הוא אחד כנגד זכור- ואחד נגד שמור".

לסיכום, לאור האמור לעיל- לומדים אנו מה חשיבותה של השבת שהיא אחת מעשרת הדיברות - בזכות שמירתה - זוכים אנו לברכות ושפע רוחני וגשמי בשאר ימות השבוע ובע"ה -  מובטחת  לנו גאולה  - בשמירת שתי שבתות ברציפות - לכל עם ישראל-נזכה לראות את בית המקדש השלישי, אמן ואמן. ונזכור- כי השבת היא ברית נצחית - בין אלוקים לעם ישראל, כנאמר:

"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹורֹותָם בְּרִית עוֹלָם" [שמות ל"א, ט"ז]

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר