כשפוגשים את הסטטיסטיקה על דיכאון כרוני בפעם הראשונה, עלולים להיבהל. המציאות עולה על כל דמיון, ובמקרה של דיכאון, המציאות הזו קשה במיוחד. למעלה מעשר אחוז באוכלוסיה הישראלית יחוו דיכאון מאג'ורי לפחות פעם בחיים, ועוד קרוב לעשרה אחוזים חווים מצב זה כל שנה. האחוזים לא נראים טוב יותר בהפרעות דיכאון כלשהן, לאו דווקא מאג'ורי, כאשר אלו הסובלים מחרדה או דיכאון ברמה זו או אחרת בישראל הם באזור העשרים אחוז, ומעלה.

המספרים הללו אינם עניין של מה בכך, בטח כשמדובר בדיכאון הכרוני. הסובלים מדיכאונות בצורה כרונית נמצאים במצב לא קל לעיכול. לעיתים קרובות החוויה הפנימית של מטופלים אלו שונה ממה שהמציאות שסביבם משקפת. אדם יכול לטפס לעמדה בכירה בעבודה, לקבל משכורות גבוהה ותנאים טובים, להיות עם משפחה וילדים, וכביכול בתפקוד גבוה, ולמצוא עצמו באפיזודה דיכאונית קשה שנמשכת, נמשכת, ופשוט לא מרפה.

סוגי הדיכאון הכרוני

הסימפטומים של דיכאון מגוונים ורבים, אך דבר אחד חד-משמעי עובר כחוט השני בין כל מופעי הדיכאון, כרוני או אקוטי כאחד – ירידה חדה באנרגיה של האדם. הקו המבדיל ששם עולם הפסיכיאטריה בכדי להפריד בין דיכאון חולף לדיכאון כרוני הוא משך התופעה, כאשר שנתיים לפחות של דיכאון הופכות אותו לכרוני.

מבין הסימפטומים של דיכאון:

·         מצב רוח ירוד – הכולל את אובדן היכולת ליהנות, בכל צורה, מכל דבר שהוא, וכולל אובדן ההנאה מדברים שהיו מסבים לאדם הנאה רבה עד האפיזודה.

·         מחשבות טורדניות של אשמה, חוסר ערך עצמי, חוסר אונים, חוסר תקווה, חרטה, ועוד כהנא וכהנא מחשבות קשות על העצמי, עד כדי שנאה עצמית ואף ללא הקשר במציאות עצמה.

·         פגיעה בתפקודים השונים של הגוף – קשיי שינה חריפים, לצד חוסר מוטיבציה לצאת מהמיטה ולפעול בעולם, או נטייה לבריחה לתוך שינה, ושנת יתר. ירידה חדה ודראסטית בתיאבון, וירידה בחשק המיני.

·         במקרים מסוימים, קשים במיוחד, הדיכאון הכרוני מגיע עד כדי מצב של מחשבות אובדניות, מחשבות שווא (דלוזיות), ועוד מופעים פסיכוטיים.

הטיפול בדיכאון כרוני

כמו בהרבה תופעות נפשיות, גם בדיכאונות כרוניים ניתן לטפל בצורה הטובה ביותר על ידי שילוב כוחות, איזון בין מספר אפיקי ריפוי שונים בכדי להשיב את האדם ממצבו הירוד למצב תפקודי מלא, ועד כדי החלמה מלאה למצב בו אינו סובל עוד מדיכאון כלל, ויכול להמשיך בחייו.

במקרים של דיכאון כרוני לעיתים קרובות יש צורך בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, שלרוב גם משיבות לגוף את האנרגיה שאבדה לו, וזאת לצד טיפולים פסיכולוגיים אצל בעלי מקצוע המתמחים בתחום זה. התרופות עובדות על מוליכים עצביים במוח, לתמוך באספקט הפיסיולוגי של התופעה, ואילו התמיכה הרגשית והעלאת המודעות לחיים הפנימיים של האדם מאפשרות ריפוי מתוך אחריות אישית והבנה של האני הפנימי.