מס' צפיות - 786
דירוג ממוצע -
פרשת וזאת הברכה ושמחת תורה/ אהובה קליין.
וזאת הברכה ושמחת תורה- הקשר ביניהם?
מאת: אהובה קליין 09/10/20 (10:41)

פרשת וזאת הברכה ושמחת תורה - הקשר ביניהם.

מאת: אהובה קליין .

פרשת וזאת הברכה נקראת תמיד בשמחת תורה, אך הפעם- היא תיקרא  בשמחת תורה המשולבת עם שבת הקדושה: בפרשה זו משה מברך את בני ישראל –טרם מותו:

כך התורה פותחת בדברי משה - גדול הנביאים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ. וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִוָּה -לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".  [דברים  ל"ג, א- ו]

השאלות הן:

א] מהם התנאים לקיום הברכה בפועל ?

ב] מה התפקיד המרכזי של התורה בחיינו ?

תשובות

התנאים לקיום הברכה בפועל:

משה מברך את בני ישראל:

השאלה הראשונה המתעוררת בפתיחת דברי משה – גדול הנביאים - כיצד הוא הנחשב לאדם עניו - כתב שבח כה גדול- כיצד  יתכן שאיש האלוקים - משה בכבודו ובעצמו - כתב שבח על עצמו, שמא יטען מישהו כי משה התגאה בדבריו אלו באומרו על עצמו: "איש האלוקים"?

אלא מודגש כאן, משה דיבר סמוך למותו ומיהו האדם שירדוף אחרי הכבוד – טרם מותו  וישיב נשמתו  לבורא? מסתבר- שהוא נצטווה על ידי ה' לכתוב כך. [שער בת רבים]

כל אחד ואחד זקוק לברכות, אך השאלה: מהם התנאים שהברכה שתתגשם?  על כך ראיתי הסבר מעניין בספר:" "מטה שמעון" / הרב שמעון אפרתי.

שלושה תנאים לקיום הברכה:

א] המברך -  צריך להיות אדם ראוי, גדול ביראת שמים ושלם במידותיו.

ב] המתברך - גם צריך להתאים שיהיה ראוי לקבל את הברכה.[לכן ציווה יצחק אבינו את עשיו להביא לו מטעמים].

ג] השעה - תהיה שעת רצון.

כמו שאומר דוד המלך: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶך". [תהלים ס"ט, י"ד]

לכן אין מקיימים ברכת כוהנים בלילה שאז פועלת מידת הדין.

משה ידע את כל התנאים לקבלת הברכה - לכן אמר: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ".

מי  לנו גדול ממשה?

מצד המתברכים - אמר  משה: "אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לפי שהכין אותם לכך, כמו שנאמר על יעקב שבירך את בניו טרם מותו.[ בראשית מ"ט, כ"ח]:

"וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם--אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם".

מהזוהר הקדוש ידוע לנו: שצדיק טרם מותו  רוחו מרוממת במיוחד- בדומה לנר הנוטה להיכבות ,לפתע אורו גדל מאד- מהסיבה: כי נר אלוקים- נשמת אדם, כמו שמואל – הקטן שהתנבא לפני מותו. [שב"ר]

בגמרא מתואר: ששמואל הקטן בשעת מיתתו התנבא שרבן  שמעון  בן גמליאל   בן אלישע יהרגו וחבריהם - רבי עקיבא ורבי חנניה בן תרדיון יהרגו בשאר מיתות, רבי עקיבא- נפטר ממסרקות של ברזל ורבי חנינא בשריפה.. [מסכת סנהדרין י"א]- מכאן המסקנה: שמצד הזמן של מות משה- זו הייתה שעת רצון ולכן אז בירך משה את עם ישראל.

למרות שנגזרה מיתה על משה בגלל ישראל -  אף על פי כן לא נטר כלפיהם שנאה - אלא  אף בירך אותם.

תפקיד התורה בחיינו.

התורה כבר נרמזת בתחילת הפרשה במילה:

"וְזֹאת ..."

אכן תמוה הדבר שהמילה "וזאת" מופיעה בראש המשפט הראשון עם וו החיבור

האות וו ברגע שהיא מתחברת למילה: "זאת" היא מוסיפה חיים לעולם, עץ חיים נדבק באות וו – התורה ניתנה ב: ו'  בסיון, אך כאשר עם ישראל אינו מיטיב את דרכו  חלילה - אזי האות וו חסרה, לכן בפרשת מצורע נאמר: "זאת  תהיה תורת המצורע - [ללא וו] כי המצורע נחשב למת.

דוגמא  נוספת: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" גם כאן חסרה האות וו במילה: "זאת"

בפרשה זו אנו מבחינים בקשר ברור בן הברכה לתורה: הקשר בן הברכה לתורה: המילים: "וזאת הברכה"- היא התורה הקדושה והטהורה המתחילה בברכה ומסתיימת בברכה והראיה לכך: חומש בראשית מתחיל באות ב' ועל כך נאמר בזוהר הקדוש: ר' אליעזר בן ר' שמעון בר יוחאי טוען: כי לפני שהעולם נוצר באו לפני הקב"ה כל האותיות, אך הקב"ה בחר דווקא באות ב'- כי היא מרמזת על ברכה ממנה נוצר העולם ועל כן  וזאת הברכה - היא התורה. בהגדה של פסח אנו אומרים מידי שנה: "והיא שעמדה לאבותינו.." הכוונה לתורה הקדושה, אלא שהאות ב' אינה מופיעה  לבדה וכל התורה כולה מורכבת מעשרים ושתיים אותיות, ראוי לציין: כי ללא התורה לא היה נוצר עולם ולא היו חיים על פני האדמה.

התורה וכיסא הכבוד נבראו לפני שנברא העולם. תורה מנין, שנאמר בדברי החכמה המתארת את מעלותיה (משלי ח', כ"ב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" – הרי שלפני שפעל הקב"ה את העולם – קנה וברא את התורה. מכאן שהתורה  נוצרה טרם בריאת העולם!

את שמחת תורה – השנה נחגוג בשילוב שבת הקדושה.

כשם שהשבת היא מקור הברכה- כך גם תורתנו הקדושה ! ויפים הם דברי דוד המלך:

"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי". [תהלים    קי"ט, צ"ז]

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר