מס' צפיות - 956
דירוג ממוצע -
חדלות פירעון – החוק החדש בישראל
מאת: דורון דקל 11/06/20 (17:18)

חוקי חדלות הפירעון שהיו קיימים במדינת ישראל עד לשנת 2018 נחשבו כחקיקה מיושנת ולא מאורגנת למדי. חוקים ארכאיים אלה לא הועילו לא לחייבים, לא לנושים וגם לא לכלכלת המדינה כולה. לאור מצב זה, נוסד חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי התשע״ח- 2018, שחוקקה הכנסת במטרה לעדכן את החוקים הישנים, לתקן את הטעון תיקון ולהעניק למשק שלנו חוקים מודרניים בכול מה שקשור לנושא של חדלות פירעון.

 

למעשה, החוק החדש נועד לשרת מספר מטרות, וביניהן רצון לקדם את שיקומו הכלכלי של החייב, רצון לחזק את החוק באמצעות תהליכים יעילים וביורוקרטיה מופחתת וכן רצון למקסם את החזר החוב לנושים תוך חלוקה שוויונית יותר של כספי החייב בין הנושים, בין אם מדובר בנושים מובטחים, כמו בנקים, או בנושים לא מובטחים, נושים כלליים כמו ספקים, לקוחות או עובדים.

 

כך או כך, אם אתם עומדים בפני הליך פשיטת רגל, חשוב מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין חדלות פירעון אשר בקיא בעיקרי החוק החדש ומסוגל לנווט אתכם בדרך הנכונה לשיקום כלכלי. הבנה יסודית נדרשת זו כוללת בין השאר:

  • הבנת ההגדרה של ׳חדלות פירעון׳ – על פי החוק: ״חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו״.
  • ייעול והפחתת הבירוקרטיה –
    • כאשר מדובר בתאגידים, בית המשפט המחוזי נשאר הסמכות השיפוטית המהותית לניהול הליכי חדלות פירעון.
    • במקרים אחרים, כדי לפשט את ההליכים, הרשויות המינהליות יכולות להכריע חלק ניכר מההליכים המתנהלים, ובמקרים אלה לא נדרש פסק דין.

החוק החדש מעביר את ההיבטים המינהליים של ההליכים לחדלות פירעון אל בעל תפקיד רשמי: ״הממונה על אחריות הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי״.

  • אחידות פתיחת ההליכים – החוק החדש יוצר נוהל אחיד ומסודר בכול הקשור לפתיחת ההליכים נגד תאגיד שעומד בפני חדלות פירעון. כלומר, הנוהל המשפטי לטיפול בהליך זה יוכתב על ידי האופן הטכני שבאמצעותו הוגשה הבקשה לחדלות פירעון. לפי החוק החדש בית המשפט יחליט אם התאגיד הוא אכן חדל פירעון, ורק אחר כך יקבע מהו הנוהל המתאים ביותר לטיפול בתאגיד זה, תוך הסתמכות על הנתונים שהוגשו לבית המשפט.
  • צו פירעון חובות וחלוקת הנכסים – על לפי החוק החדש:
    • בשלב הראשון יילקח חלק מהחזר החובות מהסכומים המגיעים למדינה ולנושים המובטחים החזקים.
    • ורק בשלב הבא ישולם החוב לנושים הכלליים שאינם מובטחים ולא מחזיקים בביטחונות כלשהם.

במסגרת החוק הקודם, נושים כלליים, קיבלו במקרים רבים רק חלק קטן, אם בכלל, מכספיו של החייב. החוק החדש, לעומת זאת, קובע כי 25% מהנכסים ייגזרו לטובת הנושים הכלליים.

 

* אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ עם עורך דין מוסמך, ובכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מותאם של עו"ד.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר