מידי שנה באה לביקור אורחות שרבים מאיתנו לא היו רוצים לארח בקרבם.
מדובר במדוזה שחוץ מאשר לצרוב לא עושה שום-דבר מיוחד.
מידי שנה באה לביקור אורחות שרבים מאיתנו לא היו רוצים לארח בקרבם.
מדובר במדוזה שחוץ מאשר לצרוב לא עושה שום-דבר מיוחד.
פרטים אודות המדוזה
גודלה של המדוזה נע בין קוטר של 50 עד 70 סנטימטרים, כאשר הגדולות שבהן עשויות להגיע לקוטר של עד 90 סנטימטר.
בעבר, גילו החוקרים שריכוזי המדוזות הגבוהים ביותר נמצאים בדרום מפרץ חיפה.
חשוב לציין כי מדובר בעשר מדוזות לכל מטר מעוקב.
אך לא מן הנמנע שהשנה גם בחופי המרכז והשפלה ישהו על החוף או בתוך הים המוני נחילים של מדוזות.
למדוזה אין עיניים, אין אוזניים וגם לא מוח, וניתן להבחין בין זכר ונקבה רק במיקרוסקופ.
הסוג הנפוץ ביותר שמבקר בישראל מאז שנת 1977 הינו "החוטית הנודדת" אשר קרויה על-שמה של פרופסור בלה גליל מהטכניון בחיפה.
הארס שמכילה המדוזה
למדוזה יש שלושה סוגי תאי צריבה המהווים מעין מנגנון דמוי מזרק המגולגל סביב שלפוחית הרעל.
מגע במנגנון גורם לשחרור ה'מחט' והפרשת חומרים רעילים לתוך הגוף.
בנוסף לצריבה, משמשים התאים האלה גם ללכידה ושיתוק מזונה העיקרי של המדוזה, המכונה: פלנקטון.
חשוב לציין כי תאי הארס צורבים גם כאשר הם כבר לא על המדוזה עצמה.
רבים מאלה שהצליחו לחמוק מהחוויה המפוקפקת של מפגש ישיר עם מדוזה, מכירים את תופעת 'המים הצורבים', או 'ביצי המדוזה': המדובר בחלקיקים קטנים של זרועות המדוזה הנסחפים קילומטרים לעבר החוף, ועליהן אותם תאי ארס צורבים.
איך מטפלים בצריבת המדוזה
תחושת הצריבה של המדוזה באה לידי -ביטוי בעת מגע גוף -האדם עם תאי המדוזה שהתבקעו, וזאת תוך התחככות במדוזה עצמה והן בעת שחייה בסביבת התפשטות התאים הבקועים.
חשוב לציין כי צריבת המדוזה בדרך כלל איננה מסוכנת .
בעת תחושת הצריבה מומלץ לצאת מהמים, ולשטוף את מקום הצריבה במי הים המלוחים במקום מרוחק מאזור המדוזות.
חשוב לציין שאסור לשטוף את הצריבה במים מתוקים, זאת מאחר שהמים מאיצים את התבקעות התאים הצורבים והתפשטותם.
במקרה קיצוני מומלץ לרחוץ בעדינות את מקום הצריבה בעזרת שימוש בחומץ ביתי.
לאחר החיטוי יש לשטוף את המקום במי ברז רגילים וסבון.
לצורך זאת רצוי להצטייד לפני היציאה לים בנוסף לתכשיר להגנת העור מפני קרני השמש גם בבקבוקון המכיל חומץ ביתי.