עיקרון נוסף, המעניק לחברה ולחבריה יתרון חשוב, הוא עקרון עבירוּת המניות. בעל מניות בחברה, הרוצה להעבירן לאחֵר מכל טעם שהוא, יכול לעשות זאת במהירות ובקלות בלא כל קשיים פורמליים. לבד מהשאלה אם פעולתו תהווה אירוע מס, הרי העברת מניה כשלעצמה, לרבות כל הזכויות והחובות הטמונות בה, היא פעולה פשוטה וקלה, אשר כמעט אינה מצריכה ידע משפטי.

למשל, העברת מניות שליטה בחברה המעסיקה עובדים רבים תחסוך את תשלום פיצויי הפיטורין לעובדים, פיצויים שהיה צריך לשלמם לולא היה העסק מאוגד כחברה. זאת ועוד; העברת מניות בחברה בעלת מקרקעין, להבדיל מהעברת המקרקעין עצמם, אינה זקוקה לכל הליך רשמי שהוא, כאמור בסעיף 8 לחוק המקרקעין. העברת מניות בחברה אינה מצריכה בדרך כלל חידוש רישיונות הפעלה או זיכיונות שהוענקו לחברה, שכן הרישיונות או הזיכיונות שייכים לחברה ולא לבעלי מניותיה. בדומה לכך, חילופי בעלי מניות אינם פוגעים בדרך כלל במוניטין של החברה, שכן המוניטין מוסיפים להיות בבעלותה של החברה אף אם התחלפו כל בעלי מניותיה.

יתרון נוסף העשוי לצמוח לחברה בזכות תכונה זו קשור לחוקי המס, הקובעים כי חילופי בעלים בנכס מהווים אירוע מס. למשל, חילופי בעלי מניות בחברות מקרקעין אינם מהווים מכירת המקרקעין עצמם, השייכים כאמור לחברה ולא לבעלי מניותיה. המחוקק אמנם סתם פרצה זו לעניין דיני המס החלים על מכירת מקרקעין, בקובעו בחוק מס שבח מקרקעין  הוראות  המתעלמות  למעשה  ממסך  ההתאגדות  של החברה. על-פי הוראות אלו חייבת חברת מקרקעין ברוב המקרים במס שבח ובמסים נוספים, גם אם שונו הזכויות במניותיה והמקרקעין נשארו בבעלותה.

מאידך גיסא, פרט להרמת מסך ההתאגדות בעניין זה בקשר לדיני המס, אין מכירת מניות חברת מקרקעין נחשבת כמכירת מקרקעין וחברה כזו עדיין נהנית מיתרונות רבים בתחומי משפט אחרים. למשל, מכירת מניותיה של חברת מקרקעין אינה מהווה "עסקה במקרקעין" לצורך סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.