עורך דין יוסי כהן מזכיר כי במהדורה הקודמת של ספרנו מתחנו ביקורת על סעיף 4 לחוק החברות הבריטי משנת  1862. נימקנו את ביקורתנו בכך שלעיתים ההגנה על צדדים שלישיים טובה יותר דווקא בהיעדר מסך התאגדות החוצץ בינם לבין בעלי המניות של החברה. ואכן, סעיף 4 לפקודת החברות בוטל וכיום חוק החברות אינו כולל כל מגבלה בשאלת חובת ההתאגדות.

עם זאת, עורך דין יוסי כהן מציין כי חוקים אחדים עדיין מחייבים עסקים מסוימים לפעול באמצעות חברה, בין כתנאי לקבלת הטבות מסוימות ובין כתנאי לעיסוק בתחום מסוים. למשל, בנק או חברת ביטוח חייבים לנהל את עסקיהם באמצעות חברה או באמצעות אגודה שיתופית, ומנהלי תיקי השקעות חייבים לפעול באמצעות חברה. אין גם מניעה כי גופים פרטיים, כגון חברה פרטית, יסרבו לנהל עסק עם גופים בלתי מאוגדים, וזאת בין היתר מנימוקיו של סעיף 4 האמור.

זאת ועוד, סעיף 3 לפקודת השותפויות, המורה כי שותפות לא תמנה יותר מעשרים חברים, לא בוטל במקביל לביטולו של סעיף 4 לפקודת החברות, אם כי בשנת 1998, כך אומר עורך דין יוסי כהן הוספה לסעיף זה פסקה המתירה לשותפות של רואי חשבון ושל עורכי-דין לפעול גם במספר העולה על עשרים חברים, אך לא יותר מחמישים.

מכאן, שלמרות ביטולו של סעיף 4 לפקודת החברות, חוזר אלינו "בדלת האחורית" האיסור לנהל עסקים גדולים אלא באמצעות חברה או אגודה שיתופית, שהרי החלופה היחידה לשותפות המונה מעל עשרים חברים היא חברה או אגודה שיתופית.