סעיף 374 לפקודת החברות מעניק למפרק החברה, לכונס הנכסים הרשמי ולנושה או למשתתף של החברה, בין היתר, סעדים נגד יזם שפעל שלא כדין.

עו"ד יוסי כהן מסביר את עיקרי הסעיף: "התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף בייזומה או בייסודה או שהיה או הינו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, לחקור בדבר התנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצירוף ריבית בשיעור שייראה לבית-המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים".

יוסי כהן מסכם את יסודות התביעה של סעיף 374 לפקודת החברות:

(1) שימוש שלא כדין בכספי החברה או בנכסיה;

(2) עיכוב כספי החברה או נכסיה;

(3) נטילת אחריות או חבות על כספי החברה או על נכסיה;

(4) עשיית מעשה שלא כשורה או שלא כדין תוך כדי משא ומתן הנוגע לחברה.

בעבר התעורר ספק האם ניתן לתבוע בגין רשלנות במסגרת סעיף זה, המתווה למעשה את הדרך הדיונית, שבאמצעותה ניתן לתבוע את הסעדים שנדונו לעיל. לדעתו של עו"ד יוסי כהן אין כל מניעה לתבוע את היזם מכוח סעיף זה אף מכוח עילת הרשלנות, שכן המונחים "עשיית מעשה שלא כשורה" או "שלא כדין" רחבים דיים כדי לכלול את עוולת הרשלנות. על כל פנים, אין חולק כי ניתן לתבוע את היזם במסגרת הסעיף הנדון אם הפר אחת מחובות האמונים המוטלות עליו, ביחס לרכוש שהוא מחזיק בעבור החברה.