על פי חוק הירושה משנת 1965, המתייחס אל דיני ירושה מהיבטים שונים, כל מי שלא הותיר אחריו ירושה, יורשיו יהיו אלו המצוינים בחוק, ובהתאם לכל הכללים המוזכרים בו. במקרים בהם קיימת צוואה, קריטריונים אלה אינם תקפים והיורשים והחלוקה ייעשו בהתאם לצוואה עצמה.

חלוקת הרכוש, על פי חוק הירושה, תיעשה בין ילדיו, בן זוגו של המוריש, נכדיו, הוריו, סביו, אחיו, אחייניו ודודיו. עוד קובע החוק, כי ניתן לערוך את הצוואה בארבע דרכים: בפני עדים, בכתב, בפני נוטריון או שופט ובעל פה.

מה כוללת במסגרתה הצוואה ההדדית?

בשנת 2005 תוקן חוק הירושה ונוסף לו סוג חדש של צוואה – "צוואה הדדית", המוזכרת בסעיף 8א בחוק זה. על פי החוק, בני זוג רשאים להוריש לאחד מהם או לצד שלישי את הירושה, וזאת תוך הסתמכות אחד על השני, הסתמכות המהווה עיקרון מרכזי בצוואה זו. מטרתה המרכזית של צוואה הדדית היא לאפשר לבן הזוג הנותר, ולאחר מותו של בן הזוג השני, להמשיך להתקיים ולנהל את חייו.

החוק מונע חיכוכים מיותרים או מצבים בהם קיימים אינטרסים מנוגדים בין הורה לילדיו, העשויים להוביל לתביעות ופגיעה בבן הזוג הנותר ובאופן קיומו. אחת הנקודות החשובות, ואולי גם הבעייתיות בחוק זה ובצוואה ההדדית, היא האפשרות של בן הזוג הנותר לחזור בו מהצוואה שנקבעה במשותף ולחלק, לאחר מותו של בן הזוג, את הרכוש באופן אחר. במקרים כאלה, אם בן הזוג חילק את הרכוש, ובניגוד לקביעתה של הצוואה, יכולים היורשים (ילדיו של הנפטר, למשל), לתבוע את בן הזוג.

חשיבות הפנייה אל גורם מקצועי מוסמך

כדי להימנע מבעייתיות, העשויה להיווצר בכתיבת צוואה הדדית וכן גם במימושה, חשוב לבצע אותה בעזרתו של עורך דין המתמחה בצוואות ומכיר לעומק את כל הסוגיות המשפטיות הקשורות לצוואה הדדית. כל זאת יכול למנוע סכסוכים עתידיים, ובעיקר לאפשר שקט וביטחון משפטי לכל הצדדים המעורבים בכך. עורך הדין, המסייע במקרים אלה, יעזור לשמור על כל האינטרסים של הצדדים ויאפשר את כתיבתה של צוואה הדדית, המוסכמת על בני הזוג, אך גם מגנה על הנותרים אחריהם בעת סכסוכים או בעיות שעלולות לצוץ בעתיד.