דמיינו לכם את הדבר הבא: משחק בלוזון-ליג בין מכבי חיפה לבני יהודה. על המגרש עולה מכבי חיפה בתלבושת כחולה ובני יהודה עולה בתלבושת אדומה. נראה הגיוני? נכון שלא? ובכן, זה מה שקורה כאן בארץ בפועל ביותר מדי קבוצות.

להיות אוהד ספורט של קבוצה מסוימת זה אומר להזדהות איתה, עם שחקניה, עם מה שהיא מייצגת, עם הסמל ולא פחות חשוב, עם הצבע. בישראל יש מספר בודד של מועדונים שניתן לזהותם לפי הצבע באופן מובהק, לא במקרה אלו הם המועדונים הפופולרים ביותר- מכבי תל אביב [כל הענפים], מכבי חיפה, ביתר ירושלים,הפועל תל אביב ובני הודה.

יסלחו לי אוהדי שאר הקבוצות, שכן הם לא משתייכים לקטגוריה הזו, למשל קבוצה כמו הפועל באר שבע שאוהדיה מגיעים למשחקים בצבעי הקבוצה- אדום-לבן/שחור, והקבוצה בכלל משחקת עם תלבושת בצבע כחול כפי שקרה מספר פעמים העונה לאורך השנים האחרונות.

כאמור הבעיה היא אצל הקבוצות הקטנות יותר, שדווקא הן זקוקות לזיהוי ולגורם מקרב בין קהל האוהדים לקבוצה. ילד קטן שרוצה להביע את אהבתו לקבוצה שאותה הוא אוהד קונה מוצרים שלה [חולצה, מכנס, צעיף] ואז הוא הולך למשחק ומגלה להפתעתו שקבוצתו משחקת בכלל בצבע אחר!

נכון שרוב הקבוצות מזוהות עם צבע מסוים, אך בפועל על המגרש אין חשיבות לצבע וזה לטעמי אחד הביטוייים לזילזול באוהדים!

הפועל באר שבע כאמור, הפועל רמת גן, עכו, עירוני רמת השרון, מ.ס אשדוד ועוד הן רק חלק מהקבוצות בעולם הכדורגל שמשחקות כמעט בכל שבוע עם תלבושת אחרת ובצבע אחר.

תופעה זו מתרחשת גם בענפי ספורט אחרים בישראל, למשל כדורסל, שם אשקלון שיחקה בעונה שעברה בשחור-לבן והעונה עברה לשחק בכחול-לבן. דוגמא נוספת היא עירוני נהריה בזמנו אשר שיחקה עד העונה הנוכחית בסגול-לבן והעונה בכחול-לבן, מיותר לציין שבסמל של נהריה שולט עדיין הצבע הסגול. אגב, מי שראה משחק בעין שרה שם לב שחלק מהאוהדים עדיין באים לבושים בסגול. זה יוצר מצב אבסורדי לחלוטין.

כמובן שאינני מדבר על כך שלכל קבוצה יש תלבושת חוץ ותלבושת בית, זה נורמלי ולגיטימי לחלוטין. ההבדל הוא שאם הפועל רמת גן מזוהה עם הצבעים אדום-לבן, זה קצת מגוחך לראות את השחקנים במדים כחולים. בטח כשכל הקהל בא באדום.

באירופה ובכלל בעולם מיותר לציין שהדבר הזה לא קורה, הצבע הוא חלק בלתי נפרד מהמסורת והזהות של הקבוצה. ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד ויובנטוס הן רק חלק מהקבוצות ששומרות על צבע קבוע לאורך כל שנות קיומו של המועדון. ישנן קבוצות שבנוסף לצבע שומרות גם לאורך השנים על אותו עיצוב של חולצה בשינויים מינוריים, למשל מילאן ואינטר באיטליה, ריאל מדריד ואתלטיק בילבאו בספרד, בוקה ג'וניורס וריבר פלייט מארגנטינה וכמובן הקבוצות מאנגליה שם החיבור בין המסורת, הזהות והצבע הוא הכי חזק [ליברפול, ניוקאסל, צ'לסי הן רק חלק מהדוגמאות].

לכן פשוט קשה להבין את דרך המחשבה של ראשי הקבוצות בישראל, הדבר הזה הוא פשוט פרדוקס, שהרי רוב הקבוצות הישראליות שציינתי אינן משופעות בתקצבי ענק, אז איך זה שדווקא להן יש ארבעה וחמישה סטים שונים של תלבושת?!

לדעתי יש כאן ביטוי לזילזול בקהל האוהדים, אם אני אוהד של קבוצה מסוימת אין שום סיבה שאני בכל עונה אצטרך להחליף את חולצת המשחק כי הצבע השתנה.

כל קבוצה צריכה שני סטים או מקסימום שלושה, מדי בית, מדי חוץ ועוד סט של מדים מהעבר, מה שנקרא מדי רטרו כמו שעושים למשל ב-n.b.a.

אם קבוצה תשמור על הצבע המזוהה איתה זה רק יחזק את החיבור בין הקהלים לקבוצות, בטח  לגבי אותן קבוצות שלא משופעות בקהל [מי אמר מכבי פ"ת?!].

לצערי הרב זה חלק ממשהו שאין כאן בישראל נכון להיום וזו תרבות ספורט. מזל שקבוצתי האהובה והמתוסבכת-מכבי תל אביב, שומרת-למעט הבלחות לבנות פעם בכמה שנים-על הצהוב-כחול שלה בקנאות.

נ.ב

אתמול יצא לדרכו קמפיין המוקדמות למונדיאל ברזיל 2014. ישראל שיחקה באזרבייג'אן. ערוץ הספורט התחיל את שידוריו בשעה 17:00-כשעתיים לפני המשחק ולאחריו הופיעה לה מהדורה מיוחדת של תוכנית הצעקות, כלומר כמעט 3 שעות של ברברת לפני ואחרי המשחק.

בזמן שספורטאים אולימפיים מקבלים 0 חשיפה ביום-יום, טוב לדעת שהכל נכנס לפרופורציות. רק 3 שעות שידור.