ריאל מדריד וליברפול נפגשו במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות כשהן מגיעות בתקופה שונה לחלוטין - ליברפול אחרי משחק רע נגד הסיטי ואחרי משחקים, שגם כשנגמרו בניצחון - הם היו דחוקים במיוחד. מנגד, ריאל הגיעה אחרי 9 ניצחונות רצופים בריאל מדריד.

ריאל פתחה טוב, בזכות משחק מצוין של האגף הימני בדקות הפתיחה; רובן סיפק מספר פריצות למשחק של ריאל, כולל מהלך שנגמר במסירה מעולה לעבר ראול. ריאל שלטה בקצב המשחק, והגיעה ללא מעט מצבים ב-20 הדקות הראשונות. אבל אז טורס ובניון נכנסו לעניינים, וטעויות מביכות של היינצה בהגנה כמעט הובילו ליתרון אדום דווקא. אחרי דקות לא טובות, ריאל שוב הגבירה את הקצב, ולקראת סוף המחצית החלה לייצר מצבים מרחוק, בראשותו של רובן המצויין. במחצית 0-0, אך ריאל הציגה יכולת טובה יותר והייתה ראויה לשער.

המחצית השנייה הייתה יותר שקולה. ליברפול חיזקה את מרכז השדה ומשחק ההגנה גם בלי לעשות חילופים, בעוד ראמוס החליט משום מה להוציא את מרסלו ולהכניס את גוטי לאגף השמאלי. התוצאה הייתה שהמשחק של ריאל היה שקוף, פחות מהיר ובלי שום עזרה מהאגף השמאלי. גם רובן התקשה לייצר מהלכים מול השמירה הנהדרת של פאביו אורליו, והמהלכים היצירתיים של בניון בהתקפה אפילו נתנו לליברפול יתרון במשחק ההתקפה לעיתים, אולם היכולת החלשה של טורס, בעקבות פציעה כנראה, מה שהוביל בהמשך להחלפתו, מנעה מליברפול לייצר הזדמנויות ומחץ בהתקפה. החל מאזור הדקה ה-70 ליברפול התגוננה כדי לשמור על התוצאה המאופסת והמשיכה לתקוע את התקפות ריאל, אך גם בליברפול לא בנו על המהלך שקרה 8 דקות לסיום: עבירה של גבי היינצה, כדור חופשי מאגף ימין של אורליו, ודווקא בניון הנמוך יחסית התרומם לנגיחה וקבע 1-0 דרמטי לאורחים. עד הסיום ריאל לא כבשה, ובסיום 1-0 לליברפול, ששלטה במשחק במחצית השנייה, אך  בסה"כ לא הייתה ראויה לניצחון. בשורה התחתונה, ליברפול שוב מתעלה ברגעי האמת ופוגעת אנושות בסיכויים לתואר במדריד.

ריאל מדריד:

הבלאנקוס נכנסו טוב מאוד למשחק. הם הצליחו לשלב בין משחק חכם וטקטי, שכלל הנעת כדור מסודרת מצד לצד, שכללה את כל שחקני השדה, חוץ מהבלמים, ריווח נכון של המשחק, לחץ על היציאה קדימה של ליברפול, משחק רווי אנרגיות של שחקני הקבוצה ובראשם רובן ודיארה, כשלצד זה קצב מהיר, יצירתיות מהאגף הימני, בעיטות רבות אל עבר השער ויכולת טובה של סרחיו ראמוס. למרות שבהמשך המחצית ריאל נחלשו, ולמרות שרובן התקשה לשמור על היכולת הנהדרת של תחילת המשחק, לקראת סיום המחצית ריאל הציגה התעוררות מחודשת, עם בעיטות רבות מרחוק. ביום בו שניידר ו-ואן דר וארט בכלל לא שיחקו - רובן היה כמעט האופציה היחידה לבעיטות מרחוק.

המחצית השנייה הייתה חלשה עבור ריאל: הנעת כדור שבלונית, ולמרות שנותר קצב מהיר - הוא לא היה טוב עבור ריאל כמו במחצית הראשונה. ליברפול הייתה אגרסיבית יותר בהגנה, היא סוף סוף הצליחה לתת הגנה קבוצתית ברמה גבוהה שהזכירה את ההגנה של ליברפול ביום טוב והצליחה לתקוע את ריאל. בלי מנהיג במרכז השדה (למה שניידר לא שיחק??), לריאל לא היה אלטרנטיבה. גם רובן נעלם לפרקים, והתקשה מול השמירה של אורליו, שלא נתן לו מרחב מחייה. ריאל המשיכה להחזיק יותר בכדור, אך איבדה יותר מדי כדורים, הייתה לא מדויקת במשחק הקבוצתי, לא הציגה כלום מהצד השמאלי, לא עשתה חילופים, ודווקא ליברפול הייתה יצירתית יותר, בזכות ההברקות של בניון.

חואנדה ראמוס הכין את ריאל מצויין למשחק. הוא ידע שליברפול תבוא כדי להוציא את ה-0-0 (ואם 1-1 - עוד יותר טוב לליברפול, בגלל שער החוץ שהייתה כובשת) ותחפש קצב איטי, ולכן ריאל לחצה חזק בהתקפה ובהגנה מהרגע הראשון. דיארה יצא קדימה כדי להגן בחצי של ליברפול, גאגו יצא קדימה עם הכדור והציג משחק מסירות טוב, וריאל סחטה מצבים נייחים רבים - אבל בלי שניידר או ואן דר וארט  התקשתה להוציא מהם משהו. זה שליברפול תבוא להתגונן היה ברור מראש - אבל הקצב המהיר, היצירתיות מהאגף הימני והשליטה המדרידאית ברוב החוליות במגרש לא היו בתכנון של רפא בניטס.

אבל החל מהמחצית ראמוס רק הרס; מעבר לכך שההפסקה הגיעה בתזמון רע עבור ריאל, שהייתה בדקות טובות, הוא ביצע חילוף הזוי: הוא הוציא את מרסלו, שהיה טוב, איים על השער והוסיף מהירות ויכולת אישית טובה, ובמקומו הכניס את גוטי, ההרבה פחות טוב, פחות מסוכן התקפית, ועוד לעמדת הקשר השמאלי, הלא מתאימה לו. גוטי הוא אומנם אופציית בעיטה מרחוק טובה וסידור המשחק בצורה מאורגנת במרכז השדה, אך הוא נכנס לעמדה שהקשתה עליו להיכנס לעניינים. גאגו ודיארה שיחקו במרכז, ראול והיגוואין בחוד, ורובן וגוטי באגפים, אבל רובן לא יכול לעשות עבודה בשביל שניים, לא משנה כמה ירוץ מאגף לאגף ויחליף עמדות.

מעבר לכך, ראמוס לא עשה שינויים בהרכב בהמשך, למרות שהמשחק של ריאל היה תקוע; לא יכול להיות ששניידר, שחקן קבוצתי מעולה, בועט מצויין, הפתרון בבעיטות מרחוק והאיש שחייב להיות באנקר בהרכב של ריאל מדריד, בכלל לא נכנס כמחליף, וכנ"ל ואן דר וארט. לא ברור למה ראמוס העדיף להשאיר מרכז שדה הגנתי ולא להוסיף יכולת התקפית: ריאל פתחה עם מרכז שדה הגנתי וזה עוד ליגיטימי, אבל למה לא להוסיף שחקן התקפי לשם כשרואים שהקבוצה לא פוגעת? ומראש, למה לפתוח גם עם גאגו וגם עם דיארה (למרות ששניהם הציגו יכולת טובה במהלך רוב דקות המשחק אתמול), במשחק בו אתה רוצה וחייב התקפה? 

ראמוס היה צריך להשאיר את שחקני ריאל בעניינים, מבחינה מנטלית-פסיכולוגית בעיקר. הוא היה צריך להכניס להם אנרגיות ולהזכיר להם ש-0-0 זאת תוצאה שמשרתת את ליברפול ומעבירה את ההכרעה לגומלין באנפילד. שחקני ריאל עלו למחצית השנייה רעבים פחות ועם הרבה פחות מוטיווציה.

בכל מקרה, אין ספק שהיה חסר לריאל בעיטות מרחוק, שחקן התקפי במרכז השדה, בעיקר שחקן שיכול לייצר מצבים משם. דיארה וגאגו יכולים לעשות הגנה ועשו זאת בהרבה השקעה, הם גם יכולים להוציא התקפות קדימה - אבל הם לא יכולים לייצר שערים להם ולאחרים או להוסיף יצירתיות ויכולת אישית למשחק. שניידר הוא השחקן הקבוצתי אולי הכי טוב של ריאל. דיארה וגאגו משחקים בתפקיד דומה, ולכן אין צורך בשניהם על המגרש.

אריאן רובן פתח טוב כאמור את המשחק, אך היה לא יציב במהלך הדקות. אורליו נצמד אליו וחטף לו אין ספור כדורים בהגנה, וניצל יתרון פיזי עליו. בסה"כ הוא חיפש במהלך רוב המשחק את הפריצות לרוחב מהאגף, והצליח לייצר חמש בעיטות, כולל שתיים למסגרת השער, אולם הוא לא מסוגל להנהיג את המשחק הקבוצתי; רובן, כמו בניון בליברפול, טוב יותר כשהוא עולה מהספסל, או לפחות כשמאחוריו יש שחקן כמו שניידר, אך כששניידר ו-ואן דר וארט בחוץ יש עליו המון לחץ. רובן לא מסוגל לסחוב לבדו את ריאל, בטח לא מול קבוצה איכותית ויעילה כמו ליברפול.

רובן שיחק בשני האגפים במהלך המחצית השנייה, מה שהיה נראה קצת מוזר ואולי גם בלבל את המשחק הטקטי של ריאל. לדעתי, במשחק הזה ספציפית, אחרי המחצית הראשונה, היה נכון להעביר אותו באופן קבוע לצד השמאלי, כדי שלא ייאלץ להתמודד עם פאביו אורליו, אלא אם ארבלואה. 

סרחיו ראמוס סגר מצויין, עם הרבה הגבהות מהאגף. ההצטרפות שלו הייתה חשובה עבור ריאל, עזרה בריווח המשחק ולרובן וראמוס, שבד"כ בולט יותר במשחק ההגנתי, עלה אתמול הרבה. ריאל היא קבוצה שבד"כ לא מתבססת הרבה על יכולת התקפית של המגנים - גם היינצה וגם ראמוס הגנתיים, אך ראמוס מסוגל לתמוך בצורה מסודרת במשחק ההתקפה. גם בעונה מוזרה ולא פשוטה עבור ריאל ראמוס נותר אחד השחקנים היציבים בהרכב של הקבוצה.

גבי היינצה נתן את אחד ממשחקיו החלשים העונה. חוסר תיאום משווע עם מי שסביבו אפיינו אותו, ובמהלך המחצית הראשונה עשה שתי טעויות קריטיות, שכללו חורים מביכים, ובשתי הטעויות האלה ליברפול ייצרה שני מצבים. היינצה בד"כ שחקן הגנתי טוב, אך אתמול הוא היה החוליה הכי חלשה, וגם להתקפה הוא לא עלה כמעט כל המשחק. האגף שלו כמעט לא הורגש, וגם כשכן זה בזכות מרסלו את רובן, שלעיתים עבר לשחק שמאלה.

איקר קסיאס היה טוב, ובמחצית הראשונה הציל פעמיים את ריאל: פעם בבעיטה של טורס, פעם אחרי מסירה של טורס שנגמרה בניסיון של בניון. הוא היה עירני מאוד, ויצא מהשער כמו שצריך.

במרכז השדה דיארה עלה הרבה קדימה כדי לעשות לחץ הגנתי אפילו בחצי של ליברפול, והוסיף אנרגיות והשקעה אין סופית. אם מוסיפים את גאגו, שסידר את המשחק של ריאל, ראינו מרכז שדה מצויין, שהניע כדור מצד לצד, ריווח ויצר משחק מסודר מאוד של ריאל במחצית הראשונה, תוך כדי שילוב של טקטיקה טובה עם אנרגיות ומהירות במשחק ההתקפה.

אחד המצטיינים היה פפה. הבלם הפורטוגזי לא עשה שום טעות במהלך המשחק, ובמשחק שמלווה בהרבה כוח פיזי הוא הצליח להוציא את טורס מהעניינים. לטורס היו דקות מעולות, אולם פפה בסופו של דבר הוציא אותו מהעניינים. נראה שחואנדה ראמוס ראה את המשחקים האחרונים של ליברפול וראה את החשיבות ואולי אפילו התלות של ליברפול בטורס, וידע שאם הבלמים שלו יוציאו את טורס מהעניינים - העוצמה והמחץ של ליברפול במשחק ההתקפה יצנח באופן משמעותי. פפה ניקה כל ניסיון, ובסה"כ הבלמים של ריאל הציגו משחק אחראי, למרות ניסיונות ההרס של היינצה.

גונזאלו היגוואין היה טוב במחצית השנייה ובלט הרבה במשחק של ריאל, אך ביום בינוני של ראול ובלי הרבה תמיכה מאחור לא הצליח לייצר שערים לריאל. במחצית השנייה היה לריאל בהתקפה רק אותו ולעיתים רובן - וזהו; צריך להחמיא להיגוואין, שרושם עונה מדהימה וגם בתקופה הרעה של ריאל היה מהמצטיינים בקבוצה. למרות הכושר המרשים ביותר ושבירות השיאים של ראול, ריאל משחקת בלי חלוץ מטרה בהרכב, ועל היגוואין יש יותר אחריות מאז פציעתו של ואן ניסטלרוי, אך זה לא מפריע לו לכבוש העונה 14 שערים, מקום חמישי בספרד וראשון בריאל.

למרות התקופה הנהדרת, ריאל תתקשה לקחת אליפות מברצלונה. לכל קבוצה יש תקופות פחות טובות, ולא נראה ששני המשחקים האחרונים ישנו את המגמה בספרד, מה גם שריאל לא תשמור על הרצף שלה לעוד הרבה זמן. מספיקה תקופה בינונית של שבועיים-שלושה מבחינתה של ריאל כדי להחזיר את הפער לקדמותו. להערכתי, התקופה האחרונה היא פשוט נורת אזהרה עבור ברצלונה, נורה שהיא חייבת בדחיפות לשים לב אליה כדי לא לאבד את הפער בפסגה, אך לבארסה סגל חזק ומוכשר יותר משל ריאל. היא פשוט צריכה להימנע מלהיות זאת שסופגת ראשונה, לשפר את היכולת שלה במחציות הראשונות ולפני הדקה ה-60, לעלות ליתרון ראשונה ולא לרדוף אחרי היריבה, כמו שקרה לה בשבועות האחרונים. כמו שזה נראה, האליפות תלויה כמעט רק בה.

ואם זה לא מספיק, עכשיו גם הסיכויים של ריאל באירופה קטנים. באנפילד, מגרש ביתי מאוד, לליברפול יהיה יתרון ברור. ריאל תצטרך לכבוש שני שערים נגד ליברפול באנפילד (וגם אז לא בטוח שזה יספיק), וזה נראה רחוק. להוסיף את העבודה שליברפול מתעלה ברגעי האמת באירופה ושג'רארד יפתח בהרכב - ונראה שריאל צריכה לקוות להרבה מזל וליום גדול כדי להמשיך הלאה. אחרת, כנראה שהעונה הזאת תיגמר בלי תארים למדריד.

ליברפול:

ליברפול לא נכנסה לטוב למשחק. ריאל הצליחה ליצור קצב מהיר של כדורגל, וליברפול הפסיד לריאל טקטית במחצית הראשונה. ליברפול עלתה עם הרכב טוב ומשופר מיום ראשון, שכלל את בניון באגף, קויט באמצע ואורליו בעמדת המגן השמאלי, אך ריאל הצליחה לייצר מצבים בקלות, לשחק מהר, לחטוף כדורים לליברפול עוד בחצי שלה, ומשחק חלש של מרכז השדה הקשה על ליברפול ליצור משחק איטי ומאורגן. למזלה של ליברפול ריאל לא השכילה לנצל את הדקות שלה, וליברפול עשתה שינוי מהותי במחצית השנייה.

בניטס אומנם לא ביצע חילופים במחצית (כהרגלו), אך היכולת השתנתה. קודם כל, ההגנה הקבוצתית השתפרה, הקצב נחלש, האגף השמאלי של ריאל נעלם, ליברפול, במשחר עירני יותר, חטפה כדורים וניצלה טעויות של ריאל כדי לצאת למתפרצות. אם ליברפול של המחצית הראשונה הייתה שולחת כדורים ארוכים - מליברפול של המחצית השנייה דווקא ראינו יציאה מהירה וטובה למתפרצות. ליברפול הגינה כמעט עם כל השחקנים, כולל בניון, וסגרה את הכלי היצירתי של ריאל, אריאן רובן. אורליו שמר עליו שמירה אישית חזקה והקשה עליו, מה שפגע בכל ריאל, ובלי שחקן כמו שניידר במרכז השדה ריאל הייתה הרבה פחות מסוכנת.

התקפית היכולת של ליברפול בחצי השני לא השתנתה באופן מהותי; דווקא במחצית הראשונה ליברפול ייצרה מספר מצבים בזכות דקות טובות של טורס. ולמרות זאת, ליברפול שיפרה את מרכז השדה שלה: אלונסו עלה יותר קדימה, מסצ'ראנו מסר יותר כדורים למשחק ההתקפה וליברפול צופפה את האמצע והקשתה על השחקנים האנרגטיים של ריאל במרכז המגרש. ליברפול של המחצית הראשונה הייתה מסודרת בהרבה, איבדה פחות כדורים וחטפה יותר, ובמקום ליברפול החלשה ראינו ליברפול אכפתית, אגרסיבית וטקטית יותר.

ב-20 הדקות האחרונות של המשחק ליברפול התגוננה והתחילה לחשוב באופן ברור על להוציא 0-0, מה שעוד יותר תקע את המשחק של ריאל. עבירה מקרית של היינצה (דקה 82), ניסיון מקרי של ליברפול אחרי הרבה דקות של התגוננות - ושער נהדר של יוסי בניון, שער קריטי. עכשיו ההכרעה לחלוטין בידיים של האנגלים, ריאל תצטרך לנצח באנפילד, מה שנראה קשה.

ליברפול לא הגיעה להרבה הזדמנויות, היא הגיעה לתשע בעיטות אל עבר השער של ריאל, ומתוכם בסה"כ ארבע הגיעו למסגרת, אולם היא ידעה לנצל את אחת ההזדמנויות שלה, לעומת יריבתה. ליברפול שוב התעלתה ברגעי האמת, במבחן התוצאה.

בניטס עלה עם הרכב טוב כאמור. הוא החזיר את אורליו, שם את בניון באגף, שם הוא היה משוחרר יותר, העביר את קויט לאמצע כחלוץ שני ועלה עם ההרכב האידיאלי, חוץ מג'רארד, שלא עבר מבחן כשירות כדי לעלות בהרכב. למרות זאת, צריך לבקר את בניטס על כך ששמר את שחקניו ביום ראשון (חוץ מג'רארד, היה ברור שאסור לסכן אותו במשחק נגד הסיטי, גם אם הוא היה מצליח לשחק) למשחק נגד ריאל: אומנם המשחק נגד הסיטי הוא רק משחק אחד מתוך 38, אבל ניתן לצפות מבניטס שהעונה ייתן דגש גדול יותר על הליגה ולא יתייחס אליה כאל עצם בגרון. איזה גישה הוא מעביר לשחקניו כשהוא עולה בהרכב חלש יותר? הוא לא מבין שהעונה ליברפול חייבת להיות טובה יותר בליגה? ועוד במשחק קשה, נגד הסיטי, שתיקו בו מרחיק משמעותית את ליברפול מתמונת האליפות.

בניטס לא נוהג לעשות חילופים מוקדמים, אלא מבצע את חילופיו רק בדקות המכריעות, אך אתמול נאלץ לעשות חילוף כבר בדקה ה-60, כנראה בגלל פציעה של טורס. גם בדקה ה-87 הכניס את ג'רארד כחילוף כפוי, במקום ריירה שנפצע. בסה"כ, בניטס מסוג המאמנים שמאמינים בהרכב שלהם (וגם פרגוסון כזה), וגם כשהקבוצה שלו צריכה גול או לא משחקת טוב יחשוב פעמיים לפני שיעשה חילוף, ויעדיף לשמור את הכוחות הרעננים ל-10-15 הדקות האחרונות.

המצטיין היה ללא ספק יוסי בניון. במחצית הראשונה הוא עשה תנועה בלתי פוסקת בלי כדור, והרבה פעמים נכנס לרחבה והגיע לאזורים המסוכנים, וגם ייצר הזדמנות טובה. במחצית השנייה הוא התחיל לתרום יותר גם עם הכדור, נכנס איתו מהאגף פנימה, למרכז, היה בעצם הכלי היצירתי כמעט היחיד של בניטס, ולמרות שרוב מהלכיו לא נגמרו בניסיונות אל עבר השער - הוא לא הפסיק להיות פעיל, לעזוב את העמדה שלו, כשצריך לחזור להגנה, ולפחות על היכולת החלשה של החלוצים. בניון הוצב כקשר ימני, בתפקיד יותר הגנתי, וכצפוי הוא הרגיש יותר בנוח: באמצע יש עליו יותר לחץ, ודווקא באגף הוא משוחרר יותר להפתיע והוא גם צריך פחות כוח. באמצע לא מעט פעמים נתקלים בשחקנים אגרסיביים, כשלעומת זאת לפרוץ מהאגף מתאים יותר לשחקנים חלשים פיזית כמו בניון. בסופו של דבר, הוא גם הוכיח אופי ענק כשכבש גול קריטי. ספק אם זה היה המשחק הכי גדול שלו בקריירה (המשחק נגד בשיקטאש, בו כבש שלושה שערים ובישל עוד שני גולים היה טוב יותר עבורו ועבור כל ליברפול), אך זה היה המשחק בו הוא כבש את השער הכי חשוב, שער שעלול להרוס לריאל מדריד את העונה ומקרב אותה מאוד הביתה כבר בשמינית הגמר.

במשחק זהיר וטקטי אין הרבה שערים, ועד הדקה ה-82 לא היו גולים - אך בניון ניצל התקפה נדירה של ליברפול ב-20 הדקות האחרונות כדי לכבוש. בניון רחוק מלהיות תחליף לג'רארד וסביר להניח שכבר במשחקים הקרובים ייאלץ להיאבק על מקומו בהרכב, אולם הפציעה של ג'רארד עזרה לו מאוד - במשחקים האחרונים הוא היה מהגורמים העיקריים שניצחו לליברפול משחקים חשובים. בעצם, בניון גם ניצח את ריאל מדריד וגם הוסיף ברק שעשה את ההבדל בדרך לניצחון המשמעותי מאוד נגד צ'לסי. אם מוסיפים לזה את המשחק המצויין במסגרת משחק הידידות של ישראל נגד הונגריה, בו גם כבש, נראה שבניון בכושר פנטסטי, וצריך לקבל את המקום בהרכב לפחות במשחקים הקרובים, כדי שימשיך את המומנטום בו הוא נמצא, למרות שגם כשהוא נכנס בשלב מאוחר למשחק הוא מסוגל לשנות את המשחק.

פרננדו טורס נמצא גם הוא בכושר טוב וכבש שערים חשובים במשחקים האחרונים (וגם נגד הסיטי היה מצויין), אך אתמול רשם משחק רע. הוא פתח טוב וייצר הזדמנויות עבור בניון ושות', אך בהמשך התקשה מול השמירה הלוחצת של פפה ממדריד. הוא נעלם ובהמשך גם הוחלף (כאמור, פציעה; לא מפתיע בהתחשב לעומס הגדול שיש על ליברפול ועליו), וזה בהחלט השפיע על המשחק של ליברפול - בלי היכולת הטובה שלו ובמשחק אנמי במיוחד של דירק קויט לליברפול היה חסר מחץ בהתקפה, והיא התקשתה לייצר מצבים, בעיקר במחצית השנייה. גם השער הגיע בסופו של דבר מכדור חופשי מקרי ולא אחרי ניסיונות אל עבר השער. מאז הפציעה של ג'רארד ליברפול תלויה בו מאוד, אבל האמת שגם עם ג'רארד ליברפול הייתה צריכה אותו כדי להכריע משחקים. השערים שכבש נגד צ'לסי ופורטסמות', היכולת שהציג, והבישול, במשחק נגד הסיטי, הצילו לליברפול לא מעט נקודות. טורס הוא ווינר, שחקן מגוון שפשוט מחזיק את התקפת ליברפול על גבו בחודש האחרון. לכן לא מפתיע שביכולת חלשה שלו ליברפול התקשתה לכבוש ולייצר מצבים, גם כשכן יצאה קדימה למתפרצות.

צ'אבי אלונסו היה חסר מאוד לליברפול ביום ראשון, ואתמול הוא חזר, אך לא הסתדר עם הקצב המהיר והאנרגיות של שחקני ריאל. הוא התקשה לסדר את המשחק, אך במחצית השנייה השתפר, חטף כדורים, והצליח ליצור משחק הגנה מסודר ומתיש עבור ריאל, כשגם ראינו אותו מוציא יותר התקפות קדימה.

פאביו אורליו הוא שחקן התקפי טוב עם יכולת הגבהה טובה בעליות שלו להתקפה, ואתמול הוא גם בישל את השער לבניון, אך אתמול בלט במשחק ההגנה. מול רובן, שרושם עונה טובה מאוד, היה לו משוכה לא פשוטה - אך הוא הקדים אותו כמעט בכל הכדורים, ולעיתים תקע אותו באגף. גם כשרובן ייצר בעיטות לשער, אסור לשכוח שזה מאין סוף ניסיונות. לאורך דקות המשחק הפעולות היצירתיות והיכולת האישית של רובן באו לידי ביטוי בקושי רב. לראייה, חוץ מאותה מסירה גדולה לראול בתחילת המשחק הוא לא הצליח לייצר משחק קבוצתי; מעבר לכך, גם הפריצות המפורסמות על הקו ובקצה הרחבה לעומק לא הגיעו. רובן נאלץ לקחת על עצמו כדורים מהאגף ולפרוץ לרוחב - אך לא לעומק. גם הבעיטות אליהן הגיע היה ניסיונות מרחוק, ולא מצבים מסוכנים וממשיים ברחבת האורחים. לרובן יש יכולת אישית שאין לאף שחקן בליברפול, אבל היא לא באה ממש לידי ביטוי בזכות אורליו.

אלברט ריירה נמצא בכושר בינוני, ואחרי שבתחילת העונה היה מהבולטים בליברפול - במשחקים האחרונים הוא לא יציב במהלך משחקים ונוטה להיעלם לעיתים. ייתכן שאולי ספסול קצר לטובת בניון (שאם ריירה ימשיך לפתוח לא ישחק אחרי חזרתו של ג'רארד להרכב) יחזיר אותו לעניינים לקראת השלבים המכריעים של העונה, ואם לא אז לפחות שראיין באבל ישחק במקומו, זאת למרות שאתמול באבל משום מה לא קפץ על המציאה ולא הוסיף את היצירתיות והפריצות שיש לו מהקו, למרות שהיה לו מספיק זמן להוכיח את עצמו.

אליפות ליברפול כנראה לא תיקח, ואחרי המשחק אתמול לא מפתיע אם יש אנשים בליברפול שיוצאים מהשבוע העמוס הזה מאוכזבים: בסופו נראה שאין חדש תחת השמש עבור ליברפול - באירופה היא יודעת להתעלות ברגעי האמת (ובכלל, ברגעי האמת היא מהקבוצות הטובות באירופה), אולם לא יודעת להיות יציבה בליגה. אז אולי ליברפול תגיע לשלבים המכריעים ואולי אפילו תזכה, אבל מה זה יעזור אם ליברפול עוד עונה קורסת תחת ההגמוניה של יריבותיה לצמרת, כשהשנה, זה שנה שלישית ברציפות, מדובר בהגמוניה של מנצ'סטר יונייטד. בכל מקרה, אין ספק שלקראת הגומלין באנפילד ליברפול פייבוריטית. בבית שלה, עם יתרון, היא צריכה לעלות, מה גם שסביר להניח שריח הנוק אאוט שוב יבצבץ באפי שחקניה והיא תדע להתעלות. סביר להניח שהיא תבוא כדי לעשות הגנה סבלנית שמוציאה את ריאל מהמשחק, ולהתבסס על הגבהות מהצדדים או מתפרצות יצירתיות כדי לעקוץ ולגמור את הסיפור. גם אם היא תסתבך, השחקנים של ריאל יודעים להתעלות ברגעי האמת, ותסריט של לחץ של ליברפול לקראת הסיום, הגבהות מהצדדים וניסיונות של ג'רארד מרחוק בד"כ לשער דרמטי נראה הגיוני מאוד.

 המשחק:

משחק מהיר רוב הזמן, במיוחד במחצית הראשונה; לא הרבה הזדמנויות למסגרת, משחק טקטי וזהיר, שבו הסדר והארגון הם מרכיבים קריטיים. ליברפול הצליחה לעשות את ההבדל במהלך אחד. היה משחק עם הרבה אנרגיות והרבה חטיפות ואיבודי כדור, כשלכל קבוצה היה את המחצית שלה: לריאל היה את החצי הראשון, לעומת זאת ליברפול שלטה במחצית השנייה. ליברפול חיפשה לאורך כמעט כל המשחק את ה-0-0, והתרכזה בהגנה - ולכן קשה להגיד שהייתה שווה שער במשחק ההתקפה, מה גם שבמחצית הראשונה היה יתרון ברור לריאל.

המשחק הזה הראה את חשיבות המחצית; רבע השעה בין שתי המחציות משנה מומנטומים, והיא בעצם הדקות היחידות במהלך המשחק בהן המאמן יכול לדבר עם שחקניו. המחצית שינתה לחלוטין את כיוון המשחק, ריאל איבדה את השליטה שלה במשחק ורבע השעה פשוט הוציאה את האוויר מהמפרשים של ריאל ופגעה במוטיווציה וביכולת החיובית של ריאל במחצית הראשונה, בעוד שהיא היוותה הזדמנות עבור ליברפול לשנות את קצב המשחק. וזה הצליח לה.