על הניצחון המדהים של ליברפול, המשחק המשמים בר"ג, הכישרון הענק של התקפת ברצלונה ולמה הקהל הישראלי מעדיף יותר ויותר את הכדורגל האירופאי מאשר זה שלנו.
1) משחק ענק היה במנצ'סטר. אחרי מחצית גרועה עשתה ליברפול סוויץ' ענק והפכה פיגור 2-0 לניצחון ענק של 3-2.
בעוד משחקי העונה שלנו נראים כמו המשחק אתמול בין מכבי ת"א לר"ג, תראו איזה משחקים גדולים ראינו באירופה תוך פחות מ-24 שעות: בספרד בארסה פירקה 6-1 את אתלטיקו, באנגליה ליברפול ניצחה 3-2 במשחק מרהיב את הסיטי ובצרפת ליון חטפה שלישייה מראן.
ליברפול פתחה טוב עם הנעת כדור מדויקת וטובה, אבל מהר מאוד הפסיקה לשחק. מהלך ענק של רייט פיליפס ושער גדול של איירלנד. לליברפול לקח זמן להתאושש והסיטי המשיכו לשלוט במשחק גם בדקות שאחרי השער. לאט לאט ליברפול שלטה בכדור והשתלטה על המשחק - אבל מבחינת הסיטי זה היה סידור נוח: ליברפול תוקפת והיא משחקת על מתפרצות.
וזה הצליח. למרות שליטה ברורה של ליברפול הסיטי שיחקה נכון וסחטה כדור חופשי מסוכן. בעיטה ענקית של גירארד הורידה את הקבוצות למחצית עם 2-0 ענק לסיטי. התקפת ליברפול דווקא הגיעה לכמה מצבים, במיוחד מהאגף השמאלי של ריירה המצויין - אבל הגנתית ליברפול נראתה רע מאוד.
בניטס ראה שהתקפית הקבוצה שלו דווקא בסדר ואין ממש את מי להוציא, אבל ליברפול הייתה צריכה זעזוע. זה לא בא בדמות חילוף - אלא פשוט מלהעיר את השחקנים שכבר משחקים. ליברפול נכנסה מצויין למשחק ומרגע הראשון התחילה לסכן את השער. בניגוד למחצית הראשונה, ראינו כבר הצטרפות להתקפה ויותר אנרגיות. כדור מצויין של מי אם לא ריירה לטורס החלש - ושער קריטי שהחזיר את ליברפול למשחק.
מבחינת הסיטי, שער מצמק זה לא נורא - אבל אפשר היה לצפות ממנה לחזור לשחק התקפי ולחפש את השער שייתן לה יתרון בטוח. זה לא קרה. ליברפול תקפה עוד כמה דקות, אבל נחלשה. המומנטום של הגול נגמר ואחרי 70 דקות ליברפול עוד הייתה בפיגור. בניטס התעורר, בדיעבד בזמן - אבל נראה שהיה צריך לעשות את החילופים מוקדם יותר. הוא שלח למגרש את רובי קין ואת המגן דוסנה במקום מסצ'ראנו ואורליו, שני חילופים שהוכיחו את עצמם בענק. תוך שתי דקות סחט דוסנה קרן, אותו ביצע באומנות ג'ראד בדרך לראש של טורס והשאר היסטוריה. ליברפול הגיעה לעוד שניים-שלושה מצבים בטוחים והייתה חייבת לכבוש אותו - אבל רק בדקה ה-93 זה הגיע עם דחיקה קטנה של קויט. 3-2, כמה אופי, כמה קור רוח.
ליברפול היא רק הקבוצה הרביעית בחוזקה באנגליה, אבל היא נראית טוב. למרות שהיית שווה נקודה במחצית הראשונה, בגלל שהגיעה לכמה מצבים מסוכנים ושלטה בכדור היא לא שיחקה טוב. המשחק שלה התבסס על שלושה-ארבעה שחקנים, בלי שום תמיכה ממרכז השדה הבעייתי. במחצית השנייה המצב השתנה, הקבוצה תקפה ולהוציא 10 דקות באמצע המחצית נראתה נחושה ורגועה, למרות המצב הקשה. היא שיחקה פנטסטי דרך האגפים - בעיקר דרך צד שמאל, בזכות ריירה, איש המשחק. הוא לא מהיר ולא מוכשר בצורה יוצאת דופן - אבל הוא טכני, יש לו טיפול מעולה בכדור והטיות גוף קטלניות. הוא הטעה את שחקני ההגנה ועשה מה שהוא רוצה. שיתוף הפעולה המצויין בינו לבין קויט הניב כמה מצבים, ורק בעית סיומת בולטת של קויט מנעה ממנו לכבוש לפני תוספת הזמן. הוא בישל לטורס, הוביל את ליברפול, והחזיק את כל האגף המשלאי. אורליו היה סביר ולא תמך הרבה, כמו גם אלבלואה, ולכן הלחץ להחזיק את האגף היה רק עליו. הוא כמעט לא נכנס לאמצע - אבל לא היסס לאיים על השער. הכדורים שהוא בועט מהאגפים היו בזוית מאוד קשה - ועדיין לא היו רחוקות מלהיכנס. חוסר הביטחון של שוער מנצ'סטר סיטי, הארט, גם גרם לשמיטת כדור שלו לבעיטה של ריירה בתחילת המשחק. ריירה שיחק קבוצתי, אבל בעצמו לא היה רחוק מלכבוש מהאגף.
ליברפול הראתה אופי מדהים. טורס כבש צמד, השתפר דרסטית במחצית השנייה וחצי בישל את גול הניצחון - הבעיטה שלו פגעה בשחקן הגנה והגיעה לרגלו של קויט. לצד הווינריות המוכרת של ג'רארד לליברפול יש קבוצה חכמה, טובה שלא נלחצת מפיגור.
החילופים של בניטס פגעו אתמול בול. למרות שלדעתי כשאתה מסתבך ב-2-0 אתה חייב שינוי מיידי - והוא עשה את החילוף הראשון רק הדקה ה-70 - הוא פגע בול. דוסנה הוסיף כוח ואנרגיות ושח כמה הגבהות מסוכנות לרחבה, רובי קין הצליח להיכנס לרבה והשאיר לטורס מצב של שער בטוח ולא היה רחוק לכבוש בעצמו - ובניון, ברבע שעה על המגרש, היה מעולה. הוא הוסיף התלהבות, יצירתיות וייצר כמה הברקות ברמה גבוהה ופריצות מרשימות. ובכל זאת, בכושר הזה של ריירה, קויט, קין וטורס - בניון יכול לשכוח ממקום בהרכב.
הסיטי איכזבו מאוד. אחרי מחצית של כדורגל יעיל ונכון, שהציג לנו שניים מהשחקנים המוכשרים בליגה - רוביניו ורייט פיליפס, היא נחלשה ובמחצית השנייה השליטה של ליברפול הייתה מוחלטת. להוציא מצב אחד מדהים הסיטי לא התקרבו לשער - ולא הגיבו נכון למתרחש. אחרי ה-2-1 היא הייתה חייבת להגביר את הקבצה בהתקפה ולחפש את השער - ברגע שהיא המשיכה להתגונן היא נתנה את המשחק בידיים של המרססייד ונטרלו כל סיכוי לכיבוש של הקבוצה הביתית. זבלטה, שהשליטה של ליברפול אילצה אותו לשחק הגנה כל המשחק, ביצע עבירה חסרת אחריות וברוטאלית. חוסר האחריות ועצבנות היתר השאירו את הסיטי ב-10 שחקנים, ואולי אלמלא האדום הסיטי לא היו מפסידים.
קבוצת כדורגל עשירה ומקצוענית כמו צל'סי, עם שחקנים כמו ג'ו, רוביניו ורייט פיליפס בהתקפה לא יכולה לאבד יתרון כזה. קבוצה שרוצה מוקדמות ליגת האלופות השנה ואליפות שנה הבאה חייבת לדעת לנצח קבוצה כמו ליברפול בבית שלה. הסיטי צריכים להבין שכדי ששחקנים גדולים יבואו אליה היא צריכה להראות קבלות. 9 נקודות בשבעה משחקים זה לא מספיק לקבוצה כמוהה. לצד שישייה של פורטסמות' היא הפסידה לוויגן. זאת יציבות?
מה שכן, רוביניו משתלב מצויין. הוא חיפה על החולשה של ג'ו, הוא השתלט על כל הכדורים הארוכים שהגיעו אליו וסיכן את השער לא פעם במחצית הראשונה. אם בריאל הוא שיחק כקשר וכשחקן יצירתי - בסיטי הוא חלוץ של ממש, שחקן המטרה שאליו מגיעים הכדורים. סיטי שיחקה על המון כדורים ארוכים מתוך ידיעה שרוביניו יודע להסתדר איתם - ובמחצית הראשונה זה הצליח. המהירות והמסירות המעולות של רייט פיליפס הפכו את ההתקפות של הסיטי למסוכנות וקטלניות עוד יותר. זה הניב שני שערים. אין ספק, לסיטי יש את אחת ההתקפות המוכשרות בליגה.
וליברפול? המחצית השנייה הייתה מושלמת ואטרקטיבית במיוחד, אבל המחצית הראשונה איכזבה. לא יכול להיות שההגנה חלשה ככה, שהיריבה שלה פותחת פער לא ביכולת גדולה שומרכז השדה חלש כ"כ. אלונסו ומסצ'ראנו הם שחקני הגנה טובים - אבל התקפה לא מרשימים. ליברפול צריכה להעביר את ג'רארד למרכז, שם הוא גם מסוכן יותר, בגלל הבעיטות שלו, וכי שם הוא נוח לו יותר להניע את הכדור ולהוביל את המשחק, לשחק עם ריירה וקויט/קין באגפים וטורס כחלוץ יחיד. לליברפול יש בעיה גם עם המגינים - התקפית לא ראינו מספיק לא מאלבלואה ולא מאורליו. עדיין חסר לקבוצה עוד קיצוני, קיצוני טבעי בצד ימין עם יכולת טכנית טובה. לליברפול לא חסר קשר במרכז, היא פשוט צריכה לשחק שם עם ג'רארד, וגם בעמדות המגינים אסור לשכוח שריסה לא שיחק. יש לליברפול קבוצה טובה - אבל השינויים המיותרים שעשתה בחלק הראשון של הקיץ פגעו בהגנה. אותה הגנה שהייתה נהדרת ומסודרת בשנים קודמות נראית הרבה פחות טוב.
2) המשחק בר"ג איכזב בענק. אם אלה הקבוצה ששואפות אצלנו לאליפות אז זה מוכיח שליגת העל עדיין חלשה. אומנם השנה הרבה יותר מעניין למעלה - אבל אין לנו קבוצה שאפשר לסמן אותה כאלופה אמיתית. בית"ר שבעה, מכבי לא בשלה מספיק, לנתניה חסר קשר זר במרכז השדה ובלם אמיתי (עם כל הכבוד לפרנסמן, הוא בא כדי לשחק קשר) ואין את הסגל לאליפות, וחיפה מרשימה - אבל אין לה את המרכיבים של אלופה והמאמן שלה הכי פחות טוב מבין הטוענות לכתר.
נתניה החזיקה בכדור במחצית הראשונה - אבל לא עשתה איתו כלום. המשחק שלה היה חסר ברק. לא היה לה קשרים תוקפים והיא התבוססה יותר מדי על בן דיין בצד שמאל. המערך של מתיאוס לא היה נכון ולא יעבוד. שלושה בלמים זה יותר מדי, והמערך שהעמיד היה בעצם בלי קשרי אגף של ממש. בן דיין הצטרף מצויין להתקפה, איים על השער והחזיק את המשחק של קבוצתו - אבל לא קיבל מספיק תמיכה. המשחק היה איטי ונתניה החזיקה יותר מדי זמן בכדור. אם זה היה כדורסל השעון היה נגמר להם התקפה אחרי התקפה.
מכבי ת"א שיחקה על המהירות ועל מתפרצות, אבל הייתה תלויה מדי בבוזגלו. כל המתפרצות כמעט באו ממנו ונראה שהקבוצה לא מחוברת. בסה"כ, שתי הקבוצות שיחקו בנונשלנט וברוגע מעצבן. מכבי לא הפריעה לנתניה להחזיק את הכדור ונתנה לה לשלוט בקצב - ונתניה הניעה את הכדור בלי שום תכלית.
במחצית השנייה ראינו שיפור בנתניה. שכטר השתמש יותר ביכולת האישית, בטכניקה ובמהירות, ובעט יותר לשער. נתניה שיחקה מהר יותר ויצאה מהר יותר קדימה. מכבי הניעה יותר את הכדור אבל לקח לה רבע שעה מפתיחת המחצית להתחיל להראות משהו.
ואז הגיעו 10 דקות מצויינות. מכבי הראתה לנתניה שיעור בהנעת כדור - מהיר יותר ועם מטרה. לזכותה ייאמר שהיא לא הניעה את הכדור סתם כמו נתניה במחצית הראשונה. הכניסה של חדד עזרה מאוד והוא הוסיף למשחק הרבה רצון והתלהבות, אבל מכבי שוב נחלשה באיזור הדקה ה-70. נתניה הייתה עדיפה בהמשך והגיעה למצבים מסוכנים מאוד מרחוק. לא מפתיע שככה הגיע גם הגול.
למה המשחק היה כ"כ חלש ונטול מצבים? אולי כי מכבי ת"א התעקשה לעשות עבירה אחרי עבירה ולתקוע את המשחק. מילא היא הייתה עושה עבירות רחוק מהשער והמשחק היה ממשיך מיד - אבל היא עשתה עבירות כ-25 מטר מהשער, מה שאילץ את נתניה לחשוב ועד שהמשחק המשיך התבזבזה עוד דקה. יותר מדי התקפות של נתניה נגמרו בעוד כדור חופשי לרחבה הצפויה. עד שבן דיין הבין שזה לא עובד ונתן קטנה לפרנסמן, שבבעיטה אדירה הכריע את המשחק.
ואולי הנקודה שהכריעה את המשחק היא הגנה. מצד אחד הגנה גרועה, לא מתואמת ולחוצה (מכבי), מצד שני הגנה יציבה ומתואמת (נתניה). ההגנה של מכבי לא נראית טוב. טומאסיץ' שחקן רע. הוא לחוץ, חסר ביטחון, עושה טעויות ולא מאמן בעצמו - עובדה שהוא כל עושה עבירות ולא מנסה לעצור את ההתקפות. הוא איטי ולא חכם, ולא חושב על מי שסביבו - המסירות שהוא נתן אחורה ליבריץ' כמעט עלו בגול מיותר. הוא לא מדויק ולא טוב. בדקה ה-86 הוא לא הצליח לעצור את שכטר, הפיל אותו מאחור, תפס בחולצתו ומנע גול ודאי - זה חייב אדום. תבריזי נתן אדום וויתר עליו, העונש של טומאסיץ' היה הגול שהגיע בעקבות העבירה הדוחה. בן שמעון נפל בענק לגביו.
יבריץ' שוער מצויין, אבל חוסר התיאום עם טומאסיץ' פגע בו. באחת הקרנות הרבות עלה כדור לרחבה ויבריץ' יצא ואוטמטית נלחץ וחזר לקו השער. חוסר ביטחון כבר אמרנו?
עוד בעיה הגנה הייתה כמות שחקני ההגנה. יפה שבן שמעון הולך התקפה, והוא שיחק התקפי, אבל למה הוא חושב שקשר אחורי בודד יחזיק את הקבוצה, ועוד מול קבוצה כמו נתניה? הוא חייב לשחק גם עם אסוס. גם התקפית עודף הכישרון פוגע בקבוצה, ואולי קשר אחורי במקום שחקן יצירתי יעשה את העבודה.
המגן היחיד שהרשים היה יחיאל. הוא בלם ולא מגן, הוא לא מהיר, אבל עשה עבודה מצויינת באגף. המשחק שלו מלווה בהמון חוכמת משחק ומשחק מסודר, והוא הגיע למצב מדהים בתחילת המשחק ובישל עוד הזדמנות מצויינת. הוא עשה עבודה מצויינת, למרות שהגובה, הסגנון והכוח הפיזי מתאימים לתפקיד הבלם ולא המגן, שצריך יותר טכניקה, כושר גופני, הגבהה ומהירות טובים ממה שיש ליחיאל.
מנגד, מרין ממשיך להיות יציב. הוא פיזי, קר רוח, וההרחקות שלו והעירנות שלו הצילו את נתניה. גם פרנסמן היה מצוין, למרות שזה לא תפקידו (הוא משחק בלם הרבה בגלל הגובה, המתאים יותר לבלם)- והשער הגדול שכבש נתן שלושה נקודות ענקיות לנתניה. ההגנה נראית טוב וגם שטראובר חוזר לעצמו אחרי פתיחת עונה רעה. רק חיימוביץ' לא מספיק לקבוצה שרוצה אליפות. לנתניה עדיין חסר בלם - ושלושה בלמים לא ישנו את זה. ובכל זאת, נראה שיש תהליך טוב וחיוני בנתניה - בהתחלה ההגנה הייתה לא מחוברת, אבל לאט-לאט זה השתפר. קבוצת כדורגל טובה זה קבוצת שמשתפרת עם התקדמות העונה ויוצרת תיאום. נתניה יצרה את זה - ואתמול לא ספגה מאחת ההתקפות הטובות בארץ.
רב"ש מאכזב. הוא שוב הוציא מוקדם את קאמנן והשאיר את יבוריאן, שאתמול לא תרם כלום. קאמנן מתאים יותר למשחק המהיר של מכבי בהתקפה והוא שחקן טוב יותר, שגם מסוגל לפרוץ באופן אישי ומחובר יותר לקבוצה. ה-4-4-2 לא מתאים למכבי. היא צריכה לשחק 4-3-3 כזה: יבריץ', יחיאל (בינתיים), טומאסיץ', מישאלוב, שטרית, ג'ונסון, אסוס, שבחון, בוזגלו, ישראלביץ', קאמנן. יבוריאן וחדד חילופים ראשונים. הכנסת דן רומן לאגף תמוהה - המשחק של יחיאל כמגן היה מצויין. אני גם לא מבין למה כל הזמן צריכים את הפלאפונים האלה, זה מבלבל את השחקנים. בן שמעון היה צריך להחילט על ההרכב, לתת את ההוראות לפני המשחק - ובמהלך לזרוק בערות רק פה ושם ורק להחליט, מקסימום, על החילופים. המאמן החלופי צריך להיות המאמן בזמן המשחק - כי השחקנים לא יכולים להקשיב לאדם שהוא בכלל לא מחליט כלום וגם ההערות לא באות לו באופן טבעי. זה מבלבל ומוציא את המאמן החוליפ מריכוז. חוץ מזה, רוב העבודה של המאמן היא בהפסקה ולפני המשחק - ובמהלכו לזרוק הערות ספציפיות, ובשביל זה לא צריך את רב"ש.
בכל מקרה, מכבי לא נראית טוב. היא משחקת מהר אבל לא מסוכנת מספיק, אנחנו רואים מעט מאוד מהכישרון שלה. יש לה את האגפים הטובים בארץ התקפית - אבל חלשים מאוד הגנתית. יש לה התקפה עמוקה ויצירתית ביותר ומאוד מוכשרת - אבל הגנה חלשה. היא לא מאוזנת וככה זה לא יעבוד.
מנגד, גם נתניה ביכולת הזאת לא תהיה האלופה - אבל ב-13 מ-15 אי אפשר לזלזל. נתניה עומדת במבחן התוצאה.
אגב, כדאי לשים לב: הסגל של מתיאוס לא טוב בהרבה משל עטר בעונה שעברה. הבסיס דומה. לעטר היה את סטרול, למשל, ולמתיאוס אין. ובכל זאת, עטר הצליח מצויין עם נתניה - אבל לא הביא אותה למצב הזה. גם בבית"ר הוא מתקשה לשלוט בשחקנים ולא מתפקד. נראה שהוא מצויין בלהגיע לצמרת ולהוציא מהשחקנים שלו הרבה - אבל לא יודע להפוך קבוצה לפייבוריטית וקבוצה גדולה באמת.
מי שנראים טוב זה שכטר ובן דיין. שכטר השתפר במחצית השנייה, היה מסוכן מחוץ לרחבה והפריצות החדות והמהירות שלו מסוכנות מאוד.
בן דיין טוב מאוד מפתיחת העונה. שני גולים, בישול. יש לו יכולת התקפית מעולה ובעיטה מצויינת מרחוק. נוסף לכך, גם הגול המכריע בשבוע שעבר וגם הבישול אתמול הגיעו בדקות הסיום המכריעות. הוא מחזיק את צד שמאל ומסתדר בלי שום עזרה. בניגוד לרוב המגינים - הוא גם יודע להגביה. אין ספק, המגן התוקף הטוב בארץ. עם סבן בצד השני יש לנתניה את סגל המגינים מהטובים ביותר בארץ, טובים בהרבה מהמגינים החלשים של מכבי ומהבעיות של חיפה בעמדת המגן הימני ושל בית"ר בעמדת המגן השמאלי.
אליפות לנתניה? אולי, מוקדם לדעת. מכבי ת"א עדיין בעלת סיכויים טובים יותר - השאלה היא כמה אחוזים מהפוטנציאל שלה היא תנצל ואם ההגנה תשתפר. ביכולת הזאת היא יכולה לשכוח מזה.
בקיצור, הפער מבית"ר אומנם גדל - אבל גם יריבתה הגדולה לא נראית טוב. ליגת העל אולי לא מרשימה - אבל לפחות השנה יש אין ודאות חיובית בצמרת. אבל האם יש לנו קבוצה שבהחלט שווה את הצלחת - לא בינתיים.
3) לריאל יש התקפה טוב ויעילה יותר משל ברצלונה - אבל לברצלונה התקפה מוכשרת יותר, וכשהיא מתפוצצת אי אפשר לעצור אותה. תשאלו את אתלטיקו. מהרגע הראשון זה עבד. הכל נכנס ומהמשחק זרם. עם עזרה נוספת מהשופטים (מישהו ראה פנדל על מסי?) אטו קבע שתיים-אפס מהנקודה הלבנה ומשם היריבה התפרקה.
מה שיפה במשחק של בארסה היה שהיא שיחקה על פאוז. אף קבוצה בעולם לא יכולה לשחק על פליי 90 דקות, ובד"כ בחלק מהדקות הקבוצות משחקות על סטופ - כלומר, לא ביכולת מרשימה ולא בתקיפה גדולה. אבל בארסה נשארה תמיד על פאוז. כי כשמשחקים על סטופ - צריך להתחיל מההתחלה. כשמשחקים כל הזמן על פאוז - כל רגע שרוצים, כל מסירה טובה - ויש גול. בארסה ידעה גם ב-45 הדקות שבין השער החמישי לשישי לתקוף ולהחזיק את הכדור ולהניע אותו בצורה רצינית ולא בשביל הסטיסטיקה. כל עם שהיא רצתה, היא העלתה במעט את הגז וכבשה עוד אחד. וגפ כשלא כבשה הגיעה למצבים גדולים שאם לא התוצאה המדהימה היא הייתה כובשה, אבל כשאתה מגיע למצב גדול ב-5-1 אין את המחוייבות שיש כשהמשחק לא גמור. לכן מסי ואטו "הסתפקו" בגול אחד ושניים בהתאמה. ברצלונה, בדומה למשחקים נוספים העונה, תוקפת בצורה נהדרת. יש לה מטרה והיא מגיעה אליה. גם כשזה מגיע בקושי וגם כשהיא לא תוקפת בכל הכוח - המשחק כל הזמן בשליטתה. ככה שגם בדקותהפחות טובות שלה אתה לא יכול לעזוב את המשחק לרגע - כי כל רגע היא יכולה לכבוש. גם כשהיא לא מסכנת את השער היא תוקפת ומשחקת כ"כ טוב שתוך 2-3 שניות היא יכולה לייצר מהלך.
המחצית השנייה הייתה יותר של המחיליפים, שעדיין לא הוכיחו את עצמם במשחק. מסי ואטו כבר עשו את שלהם וככה גם גודיונסן, אבל להנרי ובוז'אן שעלו מהספסל היה מה להוכיח - וזאת הסיבה שהגיע הגול השישי. הנרי מהרגע הראשון היה רעב לשער. הוא השתמש ביכולת האישית כדי לפרוץ פעם אחרי פעם קדימה, בעיקר על האגף. באחת ההתקפות משחק מסירות מושלם בנגיעה, כמו שכתוב בספר הוא קיבל את הכדור ובעט בעיטה גדולה וקבע 6-1. לא מפתיע - אתלטיקו ויתרה על המשחק כבר והנרי היה חייב לכבוש. גם בוז'אן חיפש את הגול והגיע לשני מצבים מאוד מסוכנים מרחוק - אבל הוא דווקא לא כבש.
ראויים לציון, למרות שלא כבשו הם שחקני אגף שמאל. השילוב איבדל את אינייסטה הוא מצויין. אבידל תומך באינייסטה ועוזר לו מאחור ואינייסטה משחק מהר, נכנס לאמצע והמשחק זורם כשהוא נוגע בכדור. הוא בכושר מצויין ולדעתי צריך להיות באנקר בהרכב. כבר כמה משחקים שכל פעם שהוא נוגע בכדור קורה משהו טוב.
ומה נגיד על מסי? רק בקיץ הוא ביקר את הקבוצה על שלא רצו אותו מספיק ולכן הוא היה באולימפיאדה ולא בבארסה - והעונה הוא כבר עם 5 גולים ו-3 בישולים רק בליגה. ואני אומר לכם, הוא עוד לא בשיאו. מי שצריך להיות מודאג זה הנרי. למרות הגולים, הוא כמעט לא פותח בהרכב ולא יפתח. שחקן כמוהו חייב להיות החלוץ הבכיר של קבוצתו ולשחק קבוע בהרכב. הוא צריך למצוא מקום שיתבססו עליו וייתנו לו את המפתחות. בכושר הנוכחי של אטו זה לא יקרה בבארסה. הוא בן 31, ונשארו לו עוד כשנתיים ברמות הגבוהות - והוא חייב לנצל אותם לפני שהוק לגמרי מזדקן.
בארסה נראית נהדר. המסירות מהירות וכל השחקנים משחררים את הכדור מהר. אפילו שחקני ההתקפה עושים הגנה בחצי של היריבה, ושום התקפה לא משתבשת. שום דבר לא נתקע והקבוצה במאזן שערים מצויין. גם ההגנה השתפרה.
מנגד, לאתלטיקו יש בעיה חמורה בהגנה. היא איבדה עשרות כדורים רק בחצי שלה ופשוט לא הגיעה למשחק. הבעיה היא לא ההפסד - זה לא היה היום שלה - אלא הדרך. שישייה? לקבוצה כמוהה? עם שחקנים כמו גארסיה, רודריגז ובעיקר אגווארו? זאת הקבוצה שנתנה רביעיות בתחילת העונה? איפה הכבוד? ואם רואים שזה לא הולך לא יכולים לגמור את זה בצורה קצת פחות מבישה?
המבחן הוא של כולם - ובעיקר של המאמן. האם הם ידעו להרים את הראש? בכל זאת, רק באמצע השבוע הוא ניצחו בצורה משכנעת. לאלתטיקו יש קבוצה חזקה - אבל היא תהיה חייבת לעשות שינויים מקצועיים ובעיקר מנטלית לדעת לעשות את השינוי. אם היא לא תצא לדרך חדשה היא תידרדר כי הפסד כזה יכול מאוד להשפיע על שחקנים.
אתלטיקו מנצחת קבוצות פחות טובות ממנה - אבל מפסידה לקבוצות קשות ובמשחקים המאתגרים, כמו סביליה ובארסה. גם בליגת האלופות היא עוד לפני המשחק עם ליברפול. ככה אתלטיקו לא תגיע לשום מקום - היא קורעת קבוצות חלשות אבל אמורה להיות מספיק טובה כדי להתמודד עם סביליה ובארסה. וזה לא קורה. אם היא לא תדע לעמוד האתגרים הרציניים היא תמשיך להפסיד.
היא לפני שני משחקים קריטיים - ריאל בליגה וליברפול באירופה. התוצאותשלה שם יהיהו קריטיות להמשך ומבחנים שיענו על השאלה: האם היא מסוגלת לנצח קבוצות גדולות באמת? בינתיים נראה שלא.
4) תראו איזה יש עניין יש באירופה. כדורגל איכותי והרבה עניין. ואצלנו לא רק אין איכות - אין עניין. במחזור שעבר נכבשו 17 שערים - והנה, הגיע המחזור החמישי והחזיר אותנו למחזורי תחילת העונה - 8 שערים ב-6 משחקים, כולל 4 תוצאות 1-0 ורק משחק אחד עם יותר משער אחד. זאת לא בקשה מוגזמת. איכות כמו באירופה לא תהיה - אבל לפחות שיהיה עניין. לפי סטיסטיקה מוכחת, בלוקסמבורג יש אולי ליגה גרועה - אבל גולים. אני מבין מאמנים שמעדיפים לשחק הגנתי, לפעמים זה נכון ויש כאלה שזה יותר מתאים להם - ולא בטוח שאם הייתי מאמן הייתי משחק התקפי, אבל מבחינת אוהדי הכדורגל לא מגיעים מספרים נורמלים יותר? 8 גולים במחזור זה אומר 1.33 גולים למשחק. עלוב. מה הפלא שאוהדים לא באים למגרשים - המתקנים עלובים, ועם העניין שיש במשחקים מאירופה הם מעדיפים להישאר בבית ולזפזפ. הכדורגל שלנו לא נותן להם סיבה לוותר על המשחקים באירופה.