מס' צפיות - 752
דירוג ממוצע -
עומר גול-ן בלע סב(ו)ן
דווקא גולן וסבן הצילו את ישראל, ששוב הראתה המון אופי, אבל ישראל סגרה שבוע לא טוב. ישראל, שוב, נלחמת על המובן מאליו רק בגלל חוסר ריכוז של שנייה. ישראל מבליטה את הבעיות של הכדורגל שלנו. מצד שני, כל עוד שוויץ גרועה - אין מה לדאוג. מה עוד? על ההחתמה של אשדוד, על המבחן של בית"ר, על צמצום פערים ולמה הנבחרת הצעירה כן מצליחה.
מאת: עמנואל שלמון 11/09/08 (22:30)

1) ישראל מסכמת שני משחקים ראשונים בקמפיין:

 

מול שוויץ: משחק חלש ואיטי, בעיה במנהל משחק ובמשחק ההגנה של המגינים

 

ישראל לא הגיעה למשחק מול שוויץ. כמה שקשטן יתעלם מכך - ישראל לא תיפקדה והייתה חייבת לנצח. תיקו, וגם זה בקושי, לקח לישראל את השליטה בבית. אף אחד לא חשב שאותה נבחרת שישראל לא ניצחה בר"ג תפסיד לנבחרת עלובה כמו לוקסמבורג בביתה.

 

המשחק היה איטי. היה חסר מישהו שינהל את המשחק במרכז השדה. תמיר כהן שחקן אגרסיבי - לגבי המשחק הזה אגרסיבי מדי. הוא התעסק בשטויות, והגזים מאוד בתקיפות שלו. התקפית, הייתה לו מסירה אחת גדולה לעומק לסהר - וזהו.

 

אבל הבעיה המרכזית הייתה לגבי המגינים. קוז'וקין, שמשום מה קשטן מתעקש עליו, שוב הוכיח שהעסק גדול עליו. הוא עשה חורים מביכים. מילא הוא היה מצטרף להתקפה, ואז אפשר להגיד שהוא לא ירד בזמן - אבל במשך 75 דקות הוא לא עבר את החצי. הוא שיחק בצורה מסורבלת ואיטית ולא עמד בלחץ. והבעיות לא נגמרו אצלו: יואב זיו אומנם הציל את ישראל פעם-פעמיים - אבל כרגיל פישל בהגנה, והיה חלש ביותר במחצית הראשונה. דווקא בחלק החזק שלו, ההתקפה, הוא לא היה קיים. ישראל שוב פישלה בהגנה - ומול נבחרת שבאה כדי להוציא תיקו בר"ג וכמעט לא חיפשה את השער לספוג שני גולים זה אומר כנראה שישראל בבעיה. מה הציל את ישראל? רק יכולת מצוינת של הבלמים - בן חיים, שמעבר להצטרפות המפתיעה להתקפה היה מוכן תמיד בהגנה ונמנע מטעויות, וסטרול שהרחיק כדורים מסוכנים לא פעם. השווייצרים הבינו את העסק ותקפו דרך האגפים הבעייתים של ישראל.

 

ניתן לשים לב להבדל במשחק האגפים הישראלי. בעוד התקפית זה החלק החזק של הנבחרת (בוזגלו, טועמה, בניון, ברדה, יצחקי וברוכיאן), הגנתית זה כבר שנים נקודת התורפה. אין לישראל כמעט מגן אמיתי טוב. רוב המגינים הם קשרים תוקפים. תמיד מתלוננים שהם לא יודעים להגביה - אבל הבעיה המרכזית שלהם היא בהגנה. מדובר בשחקנים שלא חושבים כמו מגינים ועושים חורים איומים. במשחקים באירופה מול קבוצות ונבחרות מאומנות ואינטילגנטיות הירידה הגרועה להגנה נחשפת.   

 

במחצית הראשונה ישראל שיחקה רע מאוד - אבל ראינו מכמה שחקנים עבדו יפה. הבעיטות של טועמה לא היו רחוקים משער, וטועמה הגביה כדורים מסוכנים לרחבה, וקולאוטי עשה המון תנועה, עזר מאחור, היה אגרסיבי מאוד מול הגנת שוויץ ולא שכח לחזור למרכז הרחבה. הבעיה היא שישראל הייתה מאוד לא מדויקת וכל ניסיון שלה לא הגיע למסגרת. בעצם, עד הדקה ה-70 לא היה לישראל מצב כיבוש מסוכן אחד. ככה אי אפשר לנצח. אומנם המצבים נוצלו בסופו של דבר (שני גולים), אבל כמה היו צריכים להשקיע בשביל תוצאה לא טובה.

 

כולם כבר יודעים לדקלם את זה - אבל אי אפשר להתעלם מזה. עומר גולן לא מספיק טוב לנבחרת, בטח שלבהרכב, ובטח לתפקיד הקשר. אין מה להיות מופתעים שהוא לא תרם כלום כל המשחק ונעלם. קשטן פתח בהרכב גרוע, שכלל את עומר גולן בתפקיד הזוי, קולאוטי לבד בחוד, קוז'וקין ובירם כיאל. כיאל לא תיפקד וקוז'וקין הלך בסוף המשחק להחליף תחתונים, כי אלה שהוא שיחק איתם במשחק נרטבו מרוב השקשוק שלו. ניהול המשחק של קשטן היה פתטי, ניהול משחק שכלל הכנסת קשר אחורי (אוחיון) - בדיוק שישראל הייתה חייבת שני גולים. גאון, לא?

 

מנהיג אמיתי, ומאמן חייב לדעת להיות כריזמטי ולהנהיג, היה לוקח אחריות, אומר לתקשורת 'רדו מאיתנו, תנו לנו שקט וננצח את מולדובה'. אבל אדם עם כריזמה כמו של קנגרו באוסטרליה כמו קשטן תירץ תירוצים ודיבר על זה ש'העלמנו את שוויץ'. עם אמירות כאלה ברור שלשחקנים אין אמון במאמן שלהם שסתם ממציא. הרי גם קשטן יודע שישראל סחטה תיקו בנכדו של בן בנו של הבקושי.

 

אז מי כי הרשים? בן סהר עשה ב-45 דקות מה שנבחרת שלמה לא עשתה כל המשחק, וגם החטאה אחת מרגיזה שהייתה לא תמחק את הווינריות העצומה והעובדה שהוא לא הפסיק לחפש את השער. 

 

ישראל - מולדובה: שיפור לעיתים, אבל לא מספיק

  

 קשטן עלה עם הרכב נכון יותר: 4-4-2, הכולל הרכב טוב יחסית למצב שנוצר בו בנוסף לברוכיאן ואלברמן החסרים כבר מהמשחק שלפני גם קולאוטי, ברדה ואחרי 3 דקות של משחק סהר לא היו כשירים. הפציעה של סהר הכריחה את קשטן לעשות חילוף שהצליח בענק. הוצאת סהר בבוזגלו לא פגעה בישראל מבחינה התקפית - שלישייה התקפית שכוללת את טועמה, בניון ובוזגלו היא התקפית מאוד.

 

במערך וההרכב שהיה על המגרש החל מפציעת סהר היה עלול להיות צפוף בקישור. ישראל הגיבה נכון ומהרגע הראשון שיחקה על הנעת כדור, כמו שהיא הייתה צריכה לעשות בכל מקרה - שהתבססה על מעבר קבוע לאגף הימני הפנטסטי של ישראל. ישראל לחצה חזק מאוד מתוך ידיעה שהפסד במולדובה יגמור את הסיכויים ושיחקו חזק. למרות ירידה ביכולת לעיתים, ריכוז שיא בדקות האחרונות הביא ל-2 גולים תוך 7 דקות. 2-1 שהכניס לישראל הרבה אוויר לנשימה. הגנתית לישראל כמעט לא הייתה עבודה - אבל זה לא מנע מאוואט לעשות טעויות מגוחכות. בסה"כ ישראל ירדה עם תוצאה סבירה, אבל יכלה להיות מרוצה מקור הרוח שלה ומריבוי המצבים שלה בחלק הקדמי.

 

אבל אז הגיעה המחצית השנייה. מולדובה, שידעה אולי שזאת ההזדמנות שלה להוציא נקודה, היא הרי אירחה ועוד מול נבחרת במצב לא משהו, פתחה חזק - אבל עדיין לא סיכנה את השער. ישראל הלכה אחורה ושיחקה על מתפרצות מהירות בלבד. שום דבר מסודר. בסוף ישראל ניצחה בצורה דחוקה למדי.

 

עכשיו בהרחבה: ישראל הוכיחה המון אופי וקור רוח בפיגור מוקדם שיכל לגמור אותה - אבל ברגע שהמצב התהפך היא פשוט הפסיקה לשחק. היא ירדה למחצית בהרגשה שהיא עשתה את שלה ועכשיו צריך רק לשמור על שלה. מאמן ברמה גבוהה היה אומר לשחקנים לנצל את המומנטום, מכניס לשחקנים עוד ביטחון - ובעיקר מכניס להם מוטיווציה לעלות כמה שיותר חזק למחצית השנייה, לכבוש את השלישי - ורק אז לרדת להגנה. במקום זה, קשטן נח על זרי הדפנה ולא מנע מהשחקנים לוותר על להמשיך לתקוף. קשטן רק שכח שמולו עמדה נבחרת חלשה, שגם בדקות הטובות שלה לא איימה על השער כמעט. נבחרת עם הגנה עלובה, שאיפשרה לשחקן לא מרשים כמו עומר גולן לעשות לה בי"ס בשער הראשון ולמגן הישראלי, המגן, לפרוץ לרחבה בלי כדור ולכבוש בקלות. אם ישראל הגיעה תוך 7 דקות פעמיים למצב בו השחקן הישראלי לבד לחלוטין מול השוער - כנראה שההגנה של מולדובה לא בשמיים. זאת למרות שבמחצית הראשונה, בתחילת המשחק, היא סגרה מצויין באגף הימני של ישראל וכמעט לא איפשרה לבוזגלו וקוז'וקין ליצור משחק ביניהם. ועדיין, כל עוד בוזגלו התעלל במולדובים - גם בזה לא כדאי להם להתגאות.

 

ישראל שיחקה לידיים מולדוביות. היא איפשרה לה לשחק כמה שהיא רוצה. קשטן הסתפק ביציאה נהדרת קדימה.

וזה מביא אותנו למעבר בין ההגנה להתקפה. מהבחינה הזאת, ובכדורגל של היום המתפרצות הם כלי דומיננטי ביותר, יש מה להיות מרוצים. שחקנים כמו טועמה ובעיקר בוזגלו ובניון יודעים לעבור את החצי, וזאת בזכות השליטה בכדור, הכדרור והמהירות שלהם. רק שמול נבחרת כמו מולדובה אין טעם לשחק על זה גם כשאתה מוביל. ישראל הייתה חייבת לנצח בצורה משכנעת יותר. וגם האמירה: "העיקר הניצחון" לא נכונה. כי עם היכולת הזאת והויתור המוקדם הזה ישראל לא תהיה במונדיאל, לא משנה כמה מתנות תקבל משוויץ, שאגב עדיין נבחרת חזקה, ולזה נחזור בהמשך.

 

לגבי מרכז השדה, שוב התאכזבנו. אם פעם שעברה אלה היו כהן וכיאל - הפעם כהן ואוחיון. כהן אומנם לא היה ברוטלי שוב, אלב הפעם הוא פשוט היה פאסיבי לחלוטין. ואוחיון? הוא שיחק בכלל? שחקן כמוהו היה חייב לקפוץ על ההזדמנות, לחפש את השער ולשחק פיזי כמו שהוא יודע עם המון אנרגיות והתלהבות. במשחק הבא אלברמן כבר יחזור לתמונה ואוחיון יחזור לספסל. במקום להוכיח לקשטן שמקומו בהרכב הוא ברח מהאחריות. בכל מקרה, שוב מרכז השדה איכזב מאוד. מרכז השדה זה החלק החשוב במגרש, שחייב לעצור את התקפות היריב בהגנה ולהוציא את ההתקפות קדימה. בפועל לישראל יש מצוקה מדאיגה בקשר אחורי מודרני יותר, שיודע לתקוף. תמיר כהן שחקן הגנתי, כנ"ל אוחיון, כיאל קטן על העסק, ולאלברמן אין את הרעש והמנהיגות כדי להעביר את החצי. הפתרון פשוט - עידן טל. עידן טל יביא מנהיגות, הנעת כדור, ניסיון, יכולת גם בהגנה וגם בהתקפה ועמידה בלחץ. הבעיה היא שכל מי שעובר את גיל 30, ולעיתים אפילו יותר מוקדם פסול אצל קשטן בלי קשר ליכולתו האמיתית. אז שלא נהיה מופתעים אם שוב ברגעי האמת נפשל.

 

לגבי האגפים, המצב בשני האגפים שונה דרסטית - בעוד אגף ימין היא מעולה - בוזגלו פרץ לאמצע, איים על השער, מסר כדורי עומק מדויקים וקטלניים (שני בישולים גדולים) והוציא את ישראל קדימה לבד במחצית השנייה, קלמי סבן כבש והתקפית קוז'וקין הצטרף הרבה יותר מבמשחק הראשון. אגף שמאל? איום. טועמה נעלם באגף, לא הגביה, לא בעט ולא תרם למשחק הקבוצתי גם בדקות הטובות של הנבחרת וזיו אולי היה פחות גרוע בהגנה (טוב, נו, זאת מולדובה...) אבל לא הצטרף בכלל להתקפה, שוב.

 

לגבי הבלמים, קינן היה חסר תפקיד. היה לו איום אחד יפה על השער. בן חיים שוב היה נקי מטעויות, שוב סיכן בהתקפה והיה פעיל יחסית לבלם שאין לו כמעט עבודה.

 

לגבי השוער, לאוואט לא הייתה שום עבודה - אז הוא התעקש לחפש כזאת. כשעוד כדור סתמי התגלגל לכיוונו הוא נתן לו לעבור אותו בגלל חוסר ריכוז וכשבתחילת המחצית השנייה כדור חופשי פשוט הגיע לכיוונו הוא השמיט אותו ברשלנות וחוסר ביטחון. בהמשך הוא נראה מדויק יותר - אבל אם זאת לא הייתה מולדובה ישראל הייתה מפסידה בגללו. דווקא מול שוויץ הוא היה נראה חד - אבל אתמול הוא לא היה מדויק לחלוטין ביותר מדי דקות, מה שגרם לו גם לאבד את הביטחון בתחילת המחצית השנייה.

 

ישראל הייתה מאוד פגיעה. בלי סטרול הלא כשיר היה לישראל במרכז ההגנה בלם איטי (קינן), ועם מגינים כמו זיו וקוז'וקין גם אם קשטן היה מחליף את שניהם ישראל כבר הייתה בפיגור משמעותי יותר.

 

ובניון? איפה הוא? במשחק הראשון היה חלש ולא יציב - אבל פיצה בשער חשוב ביותר ובהברקות במחצית הראשונה (התיאום בינו לקולאוטי מצויין. הוא עבד יפה כבר בטורניר הקודם - ויכול לעזור מאוד בהמשך). אתמול הוא כבר לחלוטין נעלם. פה הברקה, פה יציאה קדימה - וזהו.

 

ישראל במבט כולל: המצב לא טוב. מצד שני, שוויץ כרגע גרועה אף יותר

 

ישראל לא מרשימה. היא  אומנם מראה אופי מצויין - לחזור מפיגור גם מול שוויץ, ועוד של שני גולים, לתיקו, וגם מפיגור של גול מול מולדובה לניצחון זה יפה. הבעיה היא שלא ברור למה ישראל בכלל נקלעה למצב הזה. למה נבחרת שבכלל חיפשה תיקו עלתה ל-2-0 מכלום, ולמה נבחרת חלשה כבשה תוך פחות מדקה?

 

נבחרת ישראל מבליטה את הבעיות של הכדורגל הישראלי. מצבים נייחים בהגנה, בכלל משחק ההגנה, מגינים שלא מגינים, בעיות במשחק הגובה - ויכולת מוזרה לסבך את עצמה סתם. ככה קורה תמיד לישראליות באירופה: לבית"ר מול קופנהאגן ומול ויסלה, לישראל אצל גרנט מול צרפת, מול שוויץ ומול אירלנד, לנתניה מול ורנה בארץ והרשימה ארוכה. סתם, חוסר ריכוז של שנייה, הגבהה לרחבה, הטעות הקבועה בהגנה - ואז הישראלית משקיעה ומוציאה לעצמה את כל האוויר עד שהיא כובשת ומצליחה להגיע למובן מאליו. אלמלא הטעות של קאלה בטדי בית"ר לא הייתה עובדת 50 דקות להגיע לתוצאה סבירה אלא מנצחת בצורה משכנעת, ואלמא בשער הטיפשי, שוב טעות בהגנה, של אלכס מול נתניה נתניה לא הייתה סופגת שער חוץ. ישראל סיבכה את עצמה בזה שנאלצה להתאמץ ולכבוש גול בדקה ה-92 רק כדי להגיע לתוצאה לא טובה, אבל לא כישלון, ולכבוש שני גולים כדי לנצח בצורה דחוקה את מולדובה. ואיך הגיעו הגולים מול שוויץ? מצבים נייחים. ומול מולדובה איך הגיע הגול? מכדורי הגובה. ככה גם היה מול פינלנד. ישראל מבליטה באותיות של קידוש לבנה את הבעיות הללו.

 

ומה שכ"כ מרגיז זה שישראל קיבלה הזדמנות לבחון את מצבה במשחק מול פינלנד ואחרי ההפסד הייתה לה הזדמנות לתקן את הליקויים. ומה קרה? אותן טעויות בדיוק חזרו: לדוגמא, שוב גול מכדור חופשי. הגול השני של שוויץ היה קופי של הגול השני של פינלנד - הגבהת כדור חופשי, אף אחד לא סוגר את החלוץ וגול. ולא משנה שיש סביבו 4 שחקנים ישראלים. וגם את המשחק התקוע ראינו לעיתים, גם אתמול פה ושם. וגם את החורים של המגינים. וקשטן? במקום להעיף את קוז'וקין אחרי המשחק מול פינלנד הוא נשאר איתו. אני מצטער - העסק גדול על הבחור. קוז'וקין אפילו לא מספיק טוב לליגה שלנו. בכלל, הוא לא אמור לשחק מגן ימני. אומנם זה תפקידו המקורי, אבל כבלם, התפקיד איתו הוא שיחק בנוער של בית"ר, הוא טוב בהרבה. יש לו מבנה גוף חזק וגבוה ושקט מאוד על המגרש - בדיוק התכונות לבלם. גם הטעויות הנוראיות הן אך ורק בגלל התפקיד. קוז'וקין לא יודע להצטרף טוב להתקפה, הוא לא מספיק מהיר, הוא לא יודע לרוץ מהגנה להתקפה הכי מהיר. הוא מסורבל מדי בשביל זה, גמלוני. בלם יושב עליו בול. אבל האמת? כרגע אין לו מקום בסגל בשום תפקיד, מצטער.

 

בכל מקרה, בטעויות שחזרו קשטן אשם. קשטן לא למד מהטעויות במשחק מול פינלנד ומול שוויץ. תפקיד המאמן ללמוד מטעויות - ורק במשחק מול מולדובה, וגם אז רק במחצית הראשונה, ראינו למידה מהטעויות ויותר הנעת כדור דרך האגפים, יותר מהירות במשחק, יותר יצירתיות, יותר הגבהות מסוכנות מהצדדים ולא מרחוק לשער, פחות נפילה במלכודת נבדל. קשטן גם צדק ששיחק עם שני חלוצים. הוא החליף לאחד - אבל לא הייתה לו ברירה, הייתה לו מצוקת חלוצים.

 

לזכותו של קשטן אסור לשכוח שמהמחליפים שלו אתמול הגיעו לא פחות מ-2 בישולים ושער. אז אומנם החילוף של בוזגלו בסהר היה כפוי, ואומנם אני עדיין חושב שלהכניס מגן כשאתה חייב גול וגם ככה אתה רק במחצית הראשונה ואם אתה עושה חילוף נשאר לך רק חילוף אחד להמשך, זה טיפשי ולחזיר את קוז'וקין לספסל היו צריכים לעשות לפני המשחק - ובכל זאת, זה השתלם. תוך כמה דקות פריצה מצויינת בלי כדור מול ההגנה הרדומה הביאה לגול של סבן, ובוזגלו בישל לו שני גולים, ממסירות מצויינות לעומק. אבל בתכל'ס גם קשטן יודע שאלה לא חילופים שבונים עליהם משחק, וגם הוא צריך להודות שבשני המשחקים הוא טעה, וגם הוא צריך להודות שלהכניס קשר אחורי כשאתה צריך גול זה טיפשי, וגם הוא צריך להודות שלפתוח עם גולן בהרכב זה לא נכון.

 

לגבי גולן, להוציא את השער הוא לא תרם כלום למשחק. הוא עשה עבודה פיזית מושלמת בשער. בוזגלו מסר מצויין, אבל כדורים כאלה בד"כ נגמרים בידיים של השוער. גולן עשה בי"ס לבלם העלוב, העיף אותו ודחק דרדל'ה לא מרשים. עם כל הכבוד, זה לא מספיק. והוא לא יכול להגיד שלא היה מי שייתן לו כדורים - היה לו את בוזגלו בשיאו מאחוריו, את בניון ואת טועמה.

 

לגבי קולאוטי, הוא לא הצליח לאיים על השער בכלל, אבל לא באשמתו. הוא היה חלש במחצית השנייה במשחק הראשון, אבל במחצית הראשונה לא הפסיק לבוא אחורה, לצדדים ולכל מקום. מה לעשות שקשטן השאיר אותו לבד מול הגנה חזקה? בכל מקרה, צריך לקוות שקשטן ילמד מהטעויות ויעבור באופן קבוע ל-4-4-2 שיכלול את קולאוטי ולידו אחד מהחלוצים האחרים - כשרגע האופציה הכי טובה היא סהר. מה שבטוח, קשה להתעלם מחוסר הכימיה בין החלוץ המרכזי לקישור ההתקפי. להוציא את השילוב בין קולאוטי לבניון הוא לא קיבל מספיק כדורים וכל פעם שעזר מאחור לא היה מי שיחפה עליו ברחבה כי הוא היה לבד. בין גולן למי שלידו לא ראינו הרבה, וגולן נבלע. זה גם לא רק המסירות - קולאוטי קיבל כדורים אבל לא הצליח להגיע לשום הזדמנות. וראינו כמו הוא התאמץ ותרם, אז הוא בטח לא אשם.

 

ישראל מובילה כרגע ב-3 נק' על שוויץ, אבל לא הייתי קופץ משמחה. אין ספק, כל עוד שוויץ חלשה ישראל לא צריכה לדאוג. הבעיה היא ששוויץ תתעשת - פריי יחזור לאט-לאט לכושר ועוד חודש כבר יהיה טוב יותר, גם סנדרוס היה חסר וזאת נבחרת שהייתה רק לפני חודשיים ביורו. עם היצפלד על הקווים היא נבחרת יותר טובה מישראל ועל תתנו למשחק בארץ להשלות אתכם - שוויץ לא חיפשה ניצחון ועדיין הייתה קרובה מתמיד להשיג איתו. אז היא קצת מאוכזבת - אבל היא לא באה כדי לנצח והיכולת שלה בר"ג היא לא היכולת האמיתית שלה. להפסד מול לוקסמבורג בבית קשה למצוא תירוצים - ועדיין, לא הייתי סומך על זה. ישראל כרגע לא שווה מונדיאל. הסגל הצעיר יפשל ברגעי האמת. אם אני קשטן אני שולח הביתה כמה מהצעירים ומחזיר את גרשון, בנאדו, טל, זנדברג (לפחות לספסל) ובן דיין (שנמצא בסגל, אבל לא בהרכב). גם את יצחקי הייתי מחזיר. מנגד, קוז'וקין, גולן, כיאל, קינן וסבן לא השחקנים הכי טובים בארץ, ויכולים להיות לכל היותר גיבוי מהספסל. ישראל תהיה חייבת לשפר את ההגנה (איך יכול להיות שנבחרת חלשה כמו מולדובה, שכמעט לא בעטה לשער, בכל זאת כבשה אתמול?), למצוא פתרון לבעיות המגינים, לייצב את ההגנה ולבחור סופית שוער לנבחרת. מה מופתעים שאוואט מפשל עם הלחץ העצום והספקולציות סביב השוער הראשון? דווקא לגבי הבלמים המצב טוב יותר, בן חיים חוזר לעצמו - אבל הייתי שם לידו מישהו מנוסה ואחראי יותר מסטרול, כמו בנאדו, שלמרות גילו הוא כרגע הבלם הישראלי הטוב בארץ וגם שחקן חכם ביותר, עם אחד על אחד הגנתי מצויין ושחקן שיודע להנהיג את ההגנה.

 

                                                     מעמדו של קשטן:

כשמדובר בנבחרת עדיף תמיד לתת למאמן לגמור משימה - מה שהוא התחיל, הוא יגמור. קשטן צריך להישאר בכל מקרה עד סוף הקמפיין - ואז ההחלטה תתקבל בהתאם לתוצאות. הפעם אין אמירות כמו "לפחות הצעירים יתפתחו" או "נצעיר את הנבחרת ונגיע לטורניר הגדול הבא". קשטן מאכזב מאוד בניהול המשחק שלו מפתיחת הקמפיין, אבל 4 הנק', לצד הכישלון של שוויץ מול לוקסמבורג נותן לו אוויר לנשמה. במבט הכולל ישראל לא נראית טוב - ולקשטן יש חודש לתכנן איך לתקן את הליקויים.

מבחינתי, אני תמכתי בו כל הקמפייןן הקודם, על אף האופי הנקמני והבחירות המקצועיות התמוהות. הקמפיין הזה הוא כבר הגזים. עומר גולן הטוב ולא יותר שחקן הרכב ועוד כקשר, חילופים מוזרים, וכאמור הצערה מוגזמת - שפוסלת את האפשרות לצרף לסגל שחקנים מנוסים שיידעו לעמוד בלחץ. והתירוצים והקשקושים בראיון אחרי המשחק מול שווייץ בטח לא יעזור לו. קשטן מאמן ענק, מנוסה, שועל תארים בכדורגל המקומי - אבל עכשיו תירוצים. זה הכל או כלום. רק מה שחשוב זה סבלנות - גם יכולת לא טובה של קשטן לא אמורה בכל מצב לגרום לפיטוריו. לוזון צריך לשתוק, אם כי לא נראה לי שהוא מסוגל, ולפתוח את הפה רק בסוף, כשהקמפיין ייגמר. בינתיים הוא רק מלחיץ את הנבחרת - ואסור לו לחשוב על פיטורים, לא משנה מה.

 בשורה התחתונה, מה שיקבע הפעם זה אך ורק מבחן התוצאה. נקודה.

2) אשדוד החתימה את דגו. יפה יפה. דגו יהפוך אותה למהירה יותר ומסוכנת יותר בקישור ההתקפי. דוד רביבו לבד לא מספיק, ודגו יהפוך אותה למסוכנת יותר. עם מקרייב ושריקי בחוד, כשיש את הולצמן שיכול לפעמים לעלות מהספסל ולהביא מהיכולת הכיבוש והניסיון שלו יש לה התקפה לא רעה בכלל. עם הגעת דגו יש גם יותר מי שיכניס כדורים לחלוצים. ומעל כולם עומד אחד המאמנים הישראלים הטובים בארץ - יוסי מזרחי, שהוכיח את עצמו תחת הלחץ בבית"ר והציל את אשדוד בסוף העונה שעברה. הבעיה היא שמרכז השדה, כרגיל באשדוד, חסר בשחקן זר קשוח. ההגנה בעייתית גם היא וחסרה בשוער נורמלי. אם יוסי שקל זה הפתרון אשדוד עומדת לחטוף השנה בראש בהגנה (כמו בשנה שעברה), אבל לשמחתה של אשדוד אצל מזרחי תמיד יש הגנות טובות (ע"ע בבית"ר). בעייתיות נוספת היא ששוער קשה להביא במהלך העונה כי הוא חייב להיות מחובר להגנה מהרגע הראשון - ולכן אשדוד תתמודד עם הבעיה הזאת כל העונה. אשדוד תיאבק בתחתית (ועזיבת אוחיון מבלי מציאת מחליף בטח לא תעזור) אבל תישאר בליגה בזכות דגו, מזרחי ומקרייב.

 

3) המבחן של בית"ר - שחקני בית"ר במבחן. הם לפני משחק מלחיץ שהפסד בו עלול להרחיק את בית"ר מהאליפות בצורה קריטית ונמצאים בלחץ ענק. למרות שגאידמק הפקיד את הערבויות היום - ייתכן שזאת רגיעה זמנית (ארקדי, אצלו אי אפשר לדעת). השחקנים חסרי ביטחון מהיכולת הלא טובה במשחקים הקודמים ופוחדים למעמדם. נוצר מצב שרשרת, בו מהלך אחרי מהלך משפיע על הכל. לדוגמא, הספק לגבי המאמן פגע בקבוצה והרעש של גאידמק לאחרונה היה משמעותי ביותר ביכולת החלשה מול סכנין. מכבי מקבלת את בית"ר במצב מצויין עבורה, ובית"ר עוד עם מאמן חדש שרק היום אימן בפעם הראשונה את הסגל בצורה מסודרת. וכל זה בלי חלוץ מטרה כרגע. שחקני בית"ר נמצאים בלחץ גדול ונמצאים במבחן האמיתי שלהם. אם הם רוצים להצדיק את המשכורות הגבוהות ולהישאר בקבוצה - רק ניצחון מול מכבי יעשה את העבודה. בבית"ר יודעים שאם אין ניצחון ביום ראשון שוב יהיו בעיות ולחצים. זה לא פשוט - אבל זה התפקיד שלהם. האליפות, ע"פ המהלכים האחרונים, הרבה פחות בטוחה. לשחק טוב כשאין יריבות זאת לא חוכמה - החוכמה היא שקשה. המבחן של השחקנים יהיה לנצח עם הגב אל הקיר. בכל זאת, אין אף קבוצה בליגה עם שמינית מהכותרות של בית"ר בתקשורת.

 

4) למה הצעירה מצליחה? הסיבה פשוטה. שחקנים צעירים שמגיעים לנבחרת הבוגרת נמצאים בלחץ ענק. מדינה שלמה רואה את המשחק והם מפשלים. הנבחרת הצעירה מקבלת שקט. הרעב של השחקנים הצעירים והיכולת הטכנית המצויינת של ישראל בהתקפה הם אלה שהביאו את ההגעה לאליפות אירופה ב-2007 והם אלה שהביאו להישג היפה של הצלבה. בגילאים האלה הטכניקה לוקחת את הפיזיות - ולישראל תמיד יש טכניקה טובה ופיזיות בעייתית. בבוגרת היכולת האישית כבר פחות מספיקה.

 

בחזרה לסיבה שהוזכרה קודם - שחקנים צעירים מצליחים בהפרש עצום כשהם משוחררים ורגועים מכשהם לחוצים. כשאין מהם דרישות הם עושים עבודה נהדרת. ואז הם מגיעים לבוגרת, לא רגילים לאתגר ומתרגלים למנטליות הישראלית ולבעיות הקבועות. הם מתקשים כשיש עליהם לחץ רציני על הגב וזה פוגע בתוצאות הנבחרת. התקשורת מתעסקת הרבה פחות בצעירה ולכן היא מצליחה יותר. ייתכן שגם במדינות אחרות זה ככה - אבל שם כנראה יודעים יותר להתמודד עם הלחץ. מה שבטוח, אנחנו מתייחסים לנבחרת הצעירה לנבחרת האטרקטיבית והמהנה שאנחנו רוצים לראות - כי זה אוסף של שחקנים צעירים ומוכשרים, ושחקנים צעירים ומוכשרים לא חסר לנו. אנחנו לא צפים מהם להרבה - אלא בעיקר להתלהב מהשחקנים הצעירים וככה הם מרגישים יותר בנוח בלי יש של דרישות. אצל הבוגרת כבר דורשים תוצאות - במיוחד בגלל שכמעט 40 שנה לא היינו בטורניר משמעותי. הנבחרת הצעירה פחות משנה לנו - והיא מנצלת את זה לטובה.

 

5) שימו לב לצמצום הפערים בכדורגל העולמי. פינלנד אולי שיחקה בצורה מתואמת והגיעה מוכנה מאוד לישראל ופשוט הצליחה לפגוע בה בנקודות התורפה שלה - אבל היא אמורה  להיות נבחרת יעילה ולא הרבה מעבר. ועדיין, היא סחטה 3-3 מגרמניה. אנדורה הפסידה רק 2-0 לאנגליה. לוקסמבורג הדהימה את שוויץ. ליטא הביסה בחוץ את רומניה, שאמורה להיות חזקה יותר. צרפת מפסידה לאוסטריה ופורטוגל הגדולה מפסידה לדנמרק. כל התוצאות מעידות - הפערים בכדורגל מצטמצמים. כמעט ואין תבוסות גדולות. כשליטא מביסה את רומניה זה לא מעיד על הגדלת פערים אלא להפך - מאחר וחשבנו שדווקא רומניה עדיפה, ועכשיו נראה שהן ברמה דומה (ליטא לא עדיפה ממנה ב-3-0, זה ברור). רק גרמניה הביסה את ליכטינשטיין. אם מקדוניה לפני סקוטלנד, שמכעט עברה את צרפת ואיטליה במוקדמות היורו האחרונים, ואם ליטא מקדימה את צרפת, סרביה ורומניה, ופולין את צ'כיה כבר ב-3 נק', ואלבניה את פורטוגל, ולטביה ולוקסמבורג את שוויץ אז נראה שאנחנו כבר לא במצב שיש גדולות ועלות ודאיות. הכל משולב בהפתעות וטבלאות צמודות. זה לא בהכרח מעיד על שיפור - אנדורה לא מתקדמת ובכל זאת אנגליה בקושי ניצחה אותה, אוסטריה די נחלשה ועדיין ניצחה בקלות את צרפת ואם איטליה, אלופת העולם להזכירכם, מגרדת בתוספת הזמן ניצחון על קפריסין אולי יש בעיה עם הגדולות. דבר אחד בטוח: הכדורגל הולך לכיוון של משחק פתוח יותר, צמוד יותר ומעניין יותר. האם טוב יותר? אולי, אבל בטח לא מהנתונים האלה, כי נבחרות כמו קפריסין, אוסטריה ולוקסמבורג צריכות איטליה, צרפת ושוויץ (בהתאמה) לנצח בכל מקרה, גם אם היריבות בכושר טוב.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר