מס' צפיות - 610
דירוג ממוצע -
הנמכת ציפיות
עם תקציב של 20-25 מיליון שקל בלבד הפועל ת"א צריכה להנמיך ציפיות - רק אם היא תבוא כאנדרדוג בלי הלחצים הרגילים שיש על הקבוצה הזאת היא תוכל לתת עונה טובה. מה עוד? הפריחה המחודשת של דקו, וכמה מילים על היורו.
מאת: עמנואל שלמון 12/06/08 (22:41)

1) הפועל ת"א:

 

עם הצטרפותו של אלכס שניידר לכדורגל השוק רק יעלה, ואם בית"ר ומכבי ת"א ייאבקו על שחקן וירצו אותו הן לא יהססו להוציא עליו הרבה כסף כדי לקבל אותו ולעשות שרירים. כמו שזה נראה, עם התקציב שהפועל ת"א תעמיד (שכיום, יותר מתמיד, הוא לא מספיק) היא לא רק תתקשה להשלים את מכסת הזרים ולהביא טובים כאלה - היא תקבל רק שאריות מהישראלים, ואנחנו יודעים שאין הרבה כאלה. לכן, היא צריכה להנמיך ציפיות - כי מדובר באחת הקבוצות הלחוצות בארץ.

 

ברור שהאוהדים מתנגדים, אבל אסור לקבוצה להתנהל לפי האוהדים שלה - כרגע אין לה סיכוי, כי גם אין לה את מומנט ההפתעה שהיה לסכנין וקריית שמונה. אם היא תוריד מהלחץ היא תוכל לעבור את העונה בשקט יחסי ואולי להוציא ממנה משהו. היא חייבת לבנות על השחקנים הצעירים כי גם ככה היא תתקשה להביא ישראלים בכירים, להסתפק גם בישראלים בינוניים ולבנות קבוצה לטווח הארוך - שגם אם בעונה הראשונה לא תיאבק בצמרת, אם תהיה לה המשכיות - אחרי שנה-שנתיים היא כבר תחזור בטוח לצמרת, כי בסופו ש דבר הפועל ת"א קבוצה גדולה עם דרישות ומחויבות ולא הרבה זמן היא תישאר רחוקה מהצמרת.

 

הפועל ת"א צריכה להכריז על עונה שקטה, בנייה מחודשת אחרי עונה קשה ביותר עם מהפכים שונים ובעיות - הרי הלחץ שיש מסביב למועדון הוא אחד הסיבות לכישלון בתחילת העונה, ועם לחץ סביר וציפיות נמוכות לפחות לא תהיה שם רעידת אדמה שוב. בכל מקרה, הפועל צריכה לנסות להביא מנהיג, כי היה חסר לה מאוד כזה העונה (להגנה אין להם מה לדאוג, גוטמן ידאג שתהיה להפועל הגנה.

 

השאלה היא ההתקפה, שם גוטמן לא שם דגש, להפך) - מישהו עם מחיר סביר, בסגנון של ישראלביץ' שיכול להיות רכש טוב להפועל. בסופו של דבר, מתישהו בית"ר תיחלש ולא ברור מה יקרה עם מכבי - עם קבוצה לטווח הארוך הפועל תרוויח, כמו שחיפה מתכוונת לעשות - אין להם ברירה אחרת עם תקציב כזה בזמן שבו הכסף שולט יותר ויותר.

 

 

2) יורו 2008:

 

פורטוגל-צ'כיה: בעוד במשחק הראשון השיגה פורטוגל את הניצחון ביכולת בינונית מבלי להשקיע הרבה מאמץ -  מול צ'כיה הסיפור מבחינתה היה קשה יותר. צ'כיה לא וויתרה גם אחרי שספגה שער, ועוד אמצע המחצית הראשונה שלטה בכדור והראתה עדיפות. החלק השני של המחצית השנייה היה חלש יותר והמשחק היה יותר מדי לרוחב - לא מספיק שחקנים הלכו לעומק, למצבים. ואז הגיעה המחצית השנייה, שנפתחה בצורה רצחנית.

 

סקולארי מאמן גדול שכבר הוכיח את עצמו בנבחרות, והוא ידע לדבר על השחקנים שלו - פורטוגל עלתה עם המון מוטיווציה למחצית השנייה, כנ"ל צ'כיה. המשחק חזר להיות טוב, ובניגוד למחצית הראשונה, אז גם בדקות הטובות המשחק היה מבוסס על הנעת כדור ולא על מהירות, ראינו משחק מהיר וקצבי - בדיוק כמו שפורטוגל רצתה והייתה צריכה.

 

פורטוגל נבחרת יצירתית מאוד ומהירה מאוד, וזה בהחלט היה לטובתה. סימאו התחיל לשחק טוב, היה מאוד מעורב וסיכן את השער, נונו גומש פתח חזק, דקן המשיך להיות אדיר, וגם מאורטיניו היה טוב מאוד - כמעט כל הכדורים במרכז השדה עברו דרכו והמשיכו הלאה כמו שצריך, והוא היה ממוציאי ההתקפות קדימה. פורטוגל הגיעה למצבים, וכשאתה מגיע למצב ועוד מצב ועוד אחד - מתישהו זה נגמר בגול. ה-2-1 היה מוצדק, למרות משחק טוב של צ'כיה.

 

יותר בהרחבה: צ'כיה שיחקה מהרגע הראשון על הגבהות לתוך הרחבה. צ'כיה ידעה שיהיה לה קשה לשלוט במשחק ולנהל את הקצב, ולכן שיחק על הגבהות מהאגפים. לכן היא הייתה צריכה לפתוח עם קולר - אבל בחסרונו ברוב הדקות בארוש הנמוך התקשה. בארוש עשה הרבה תנועה ובא לקבל כדורים והשתמש בטכניקה האישית כדי להוציא עבירות ולנער את ההגנה, כי פיזית לא היה לו סיכוי מול קראבליו המצוין שגם פיזי וגבוה ממנו. במחצית הראשונה הוא לא קיבל שום עזרה בחלק הקדמי ועדיין עשה מה שאפשר - במחצית השנייה כבר הייתה לו כזאת.

 

ובכל זאת, למרות משחק טוב שלו - אם הוא היה רגוע יותר מול השער ויותר גבוה בשביל ההגבהות הצ'כיות - הוא היה כובש אתמול, אבל שני הדברים האלה לא היו לו - לכן לצ'כיה היה חסר מאוד רגל מסיימת. הבעיה היא שקולר הגבוה, שיודע לנגוח, נכנס מאוחר, וכשנכנס נראה עצבני מאוד והתעסק רק בשטויות עם ההגנה היריבה (אולי בגלל הכניסה המאוחרת?). צ'כיה פתחה טוב, המשיכה רע ובמחצית השנייה חזרה ליכולת טובה, אבל כאמור היה חסר את הרגל האחרונה.

 

לגבי פורטוגל, כמו שכבר אמרתי אתמול היא פגשה יריבה קשה יותר ששיחקה טוב בסה"כ, ובניגוד לטורקיה, ששיחקה אגרסיבי אבל לא היה לה סיכוי, מול צ'כיה היא התאמצה באמת. איש המשחק, שוב, הוא דקו. איזה משחק, 90 דקות בהם הוא בכל מקום על המגרש ועושה הכל. ביום שרונאלדו ודקו מעורבים בשלושה שערים קשה לעצור את פורטוגל. בסוף ראינו את קווארזמה המהיר והטכני (כמו כולם שם) שהראה ניצוצות של שחקן מצוין וגם כבש שער. בכל מקרה, בסה"כ כדורגל טוב שבהחלט הצדיק 4 שערים.

 

עוד נקודה מעניינת: במשחק הראשון ראינו את פורטוגל יורדת לבונקר מוקדם אחרי השער הראשון. הפעם פורטוגל לא חזרה על הטעות הזאת וחיפשה את השער גם אחרי ה-2-1 (גם כשצ'כיה תקפה זה היה כי היא הייתה צריכה שער ולא כי פורטוגל הפסיקה לשחק). האנרגיות של שתי הקבוצות בפתיחת המחצית גרמו למשחק כדורגל טוב מאוד במחצית השנייה.

 

פורטוגל: הניצחון של קרואטיה על גרמניה רע לא רק לגרמניה - אלא גם לפורטוגל, שתאלץ לפגוש את גרמניה המנוסה והחזקה שיש בה רעב גדול לקחת תואר אחרי שפיספסה את זה בטורנירים האחרונים, ולא את קרואטיה. ובכל זאת, אם פורטוגל תדע לעלות עת הרמה ולהכין את עצה ליריבה קשה יותר היא תעבור את גרמניה, כי היא נראית טוב וההתלהבות הנהדרת שיש בה יכולה להביא אותה עד הסוף. לשמחתה, היא קיבלה בית קל שמאפשר לה לשמור כוחות לשלבים החשובים, השאלה היא אם היא תדע לעשות את ההבדל.

 

לפורטוגל יש נבחרת עם אגפים מצוינים, כדורגל שמח והתקפי, השחקן הטוב בטורניר שביום טוב שלו יכול להביא לפורטוגל את התואר, וסגל עמוק - על הספסל שחקנים מוכשרים ורעבים שיודעים לעשות את ההבדל - נאני, קווארסמה. בד"כ כשצריכים שער ועושים חילוף מחפשים מישהו שיכניס לך מהירות, אנרגיות ויצירתיות בזמן שכולם עייפים - ולפורטוגל יש הרבה כאלה. הבעיה שלה היא שהאנשים החשובים שלה יותר מדי מתעסקים בעניינים שמסביב - לגבי רונאלדו עניין ריאל מדריד מרחף באוויר, וסקולארי חתם בצ'לסי במקום להתרכז בטורניר עם הנבחרת שלו. הם יהיו חייבים לשים את זה בצד - כי המאמן הוא האיש החשוב בקבוצה (השחקנים ביחד חשובים יותר, אבל לא כל אחד מהם), וכי רונאלדו הוא הכוכב ובסופו של דבר עליו פורטוגל תקום ותיפול.

 

לגבי דקו: הרבה שחקנים בטורניר מגיעים אחרי עונה גרועה. אחרים אחרי עונה מצוינת. כמו שרונאלדו, ריברי וקסיאס חייבים לעשות את ההבדל אחרי עונה מצוינת - גם הנרי, שהוא אולי איש המפתח של צרפת בגלל הניסיון והיכולות שיש לו, צריך לעשות את ההבדל אחרי עונה קשה בבארסה. ככה גם דקו.

 

דקו מגיע אחרי עונה קשה עם פציעה, עונה בה הוא איבד את המקום בקבוצה, הוא כבר לא היה קבוע בהרכב ולא הלך לו. ההחלטה שלו לעזוב את בארסה כנראה גרמה לו להבין שהוא צריך לפתוח דף חדש ולשכוח הכל - ואם הוא ייתן עונה טובה, זאת ההקדמה. אחרי שני משחקים הוא אחד הטובים בטורניר. אם היו דקות בהם פורטוגל שיחקה יותר מדי לרוחב - דקו תמיד ידע לפרוץ לעומק, לשחק קדימה, לחפש את המצבים. הוא לא דריבליסט, הוא לא איזה שחקן שעובר שחקנים בין הרגליים, אבל יש לו טכניקה ושליטה בכדור, והוא משתמש בהם כדי לסחוט עבירות, לפרוץ קדימה ולסכן את השער.

 

ב-180 הדקות שעד עכשיו הוא פשוט נהדר, עושה גם הגנה וגם התקפה, הוא האחראי לשער השלישי אתמול, הוא בישל את השני וכבש את הראשון. דקו נראה מצוין - ופורטוגל מרוויחה. הוא משחק במשבצת קריטית בכדורגל והוא שחקן חשוב מאוד של הנבחרת הפורטוגזית - אני חושב שפורטוגל תלויה בעיקר ברונאלדו כי אף אחד לא יכול להיכנס לנעליים שלו - אבל הוא לא לבד, והדוגמא הכי טוב הוא דקו, שמראה המון אופי ויכולת לעשות את ההבדל. לא כל שחקן מסוגל לעשות את זה אחרי עונה קשה - אז שאפו לדקו.

 

היורו באופן כללי: היורו בהחלט השתפר. אחרי שבחמשת המשחקים הראשונים נכבשו רק 6 שערים - ב-11 שמאז הממוצע קפץ לכמעט 2.5 שערים למשחק. אפילו משחק עם יכולת בינונית כמו קרואטיה גרמניה מסתיים בכמות טובה של שערים. בשני הטורנירים החשובים הקודמים זכו נבחרות הגנתיות - כרגע הנבחרות הטובות והמרשימות הן ההתקפיות - הולנד, ספרד, פורטוגל. איך זה ייגמר? את זה עוד נראה.

 

בכל מקרה, כמה נקודות חשובות, שיכולות להכריע את היורו:

 

מתפרצות - כלי חשוב מאוד. אם יש לך שחקנים מהירים, מתואמים ויעילים, שיודעים בכמה מסירות לגמור מתפרצת, זה כלי שיכול לגמור משחקים. ראינו את פורטוגל כובשת את רוב שעריה עד עכשיו ככה, את שוויץ וטורקיה כובשות במתפרצות, וגם הולנד כבשה שניים במתפרצות קטלניות. בגלל שזה מול הגנה לא מוכנה, ובד"כ השחקנים שיוצאים למתפרצת הם מהירים זה דבר שיכול להכריע מאוד. אנחנו רואים ביורו כמה הוא חשוב. ראינו גם את מנצ'סטר מביאה אליפות עם יציאה מצוינת למתפרצות ויכולת להכריע בהברקה. נבחרת עם מהירות למעלה, כמו פורטוגל או הולנד, משתמשות בזה הרבה כדי לגמור את המשחק.

 

ניסיון ברגעים החשובים - כידוע, ניסיון הוא עוד כלי חשוב מאוד ברגעים המכריעים, ולכן אם איטליה תעבור את בית המוות זה יעמוד לזכותה, בגל הסגל הוותיק.

 

משחק זהיר ואגרסיבי ברגעים החשובים - עוד דבר שיש לאיטליה. ברגעים המכריעים המשחק זהיר כי הקבוצות פוחדות לטעות בידיעה שכל טעות יכולה להכריע אליפות שלמה. הנבחרות באות בצורה זהירה, ומקשיבות למאמן, בעיקר בהתחלה. לכן, המשחק מבוסס על הרבה עבירות וקשיחות, על מנת להפריע לשחקנים מהירים ויצירתיים - בעיקר לא לטעות, אז לא לוקחים סיכונים גדולים. נבחרת שתתאים את עצמה לזה בשלבים המכריעים תוכל לזכות, כי בגמר השכל, הניסיון והאחריות לוקחים ולא הדריבל, ולכן צריכים הרבה טקטיקה - ובעיקר להימנע מטעויות.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
עמנואל...
מיואש 13.06.08 (01:19)