השנה יונהג בגביעי אירופה ביטול חוק שערי החוץ אשר קובע כי כל שער שמובקע במשחק חוץ לא ייחשב במניין שני המשחקים(מה שיחייב קבוצה לנצח פעמיים את המפגש הכפול כדי לעלות שלב) וכן הדבר מגדיל את הסכוי שיהיה הארכה במשחקים.

הנתונים הסטטיסטיים מראים שבשלבי ההכרעה בטורניר יורו 2020 שמונה משחקים הלכו להארכה שבה הובקעו שבעה שערים.

אך אם מורידים את שלושת השערים שהובקעו במשחק בין איטליה לאוסטריה בשלב שמינית הגמר, ואת שני השערים שהבקיעה ספרד מול קרואטיה בשלב שמינית הגמר רואים שבשלב ההארכה הובקעו רק שני שערים (זהו הנתון נמוך מאוד לטורניר מאוד התקפי).

נשאלת השאלה מה הסיבות לכך?

                 הסיבות לירידת המתח בהארכה

1: לשחקנים נגמר הכוח בשלב זה והם מנסים בעיקר לשמור על הרגליים.

2: קבוצות מפחדות לספוג שער שירע את מצבם בהמשך לכן הן משחקות יותר הגנתי.

3: גם החילוף השישי שמקבלת כל קבוצה לא מעלה את רמת המשחק, היות וקשה לשחק מאה ומשהו דקות.

                  הפתרון לבעיה

מרבית הפרשנים בישראל ובעולם סבורים שצריך במקרים מסוימים לאמץ את הפתרון הדרום-אמריקאני לפיו במצב בו משחק מסתיים בתיקו הקבוצות מתייצבות באופן מידי לבעיטות הכרעה מ-11 מטרים (פתרון זה לא תקף במשחק הגמר).

יש כאלו שיגידו שזה קצת אכזרי היות ופנדלים זה עניין של מזל ופחות של יכולת מקצועית ,אך צריך להקל על השחקנים שעברו עונה מתישה בשל העובדה ששני הטורנירים הגדולים יורו 2020 וקופה אמריקה 2020 נדחו בשנה בשל מגפת הקורונה.

לאחרונה דנו בפיפ"א באפשרות קיצור משחק הכדורגל לשעה במקום לשעה וחצי ,צריך לדון גם בחלופות לשלב ההארכה.