בטרם ישקע כל  עמק  הירדן בגלי החמסינים,שמתי פעמי לבית שאן בעזרת רכבת העמק שנחנכה ב-2016

   בכל שעה  עגולה היא מגיעה לתחנת השמונה בחיפה קצת מודרנית יותר מאחיותיה  בעלות קומה אחת,נוסעת  בחלק

המסלול המקורי  של שנות העשרים.

   לא רבים הנוסעים בה,יש שירדו  קודם לתחנה הסופית,יש לשער זאת  מאחר והייתי בין הבודדים שהגיעו לסוף דרכה, בית-שאן.

אלא שמה שעיני  ראו במהלך הנסיעה   חשובים לא פחות מעתיקות העיר  שמתהדרת בשמות שונים  שניתנו לה   ע"י הצבאות שכבשו  אותה לאורך ההיסטוריה.

    ואם ברצונך להרגיש  איך ניראתה הארץ   מאז הקמתה,בלי  חומות המגדלים הסותמות  כל חלקת אדמה, עלה לרכבת העמק העושה  דרכה  במסלול טופוגרפי  שטוח בין עפולה ,כפר יהושע-יוקנעם , כפר ברוך  ,בשולי עמק יזרעאל, נוגעת  בהר תבור,

וממשיכה למזרח שם  הרי שומרון ובקעת הירדן.  מסביב מלוא העין שדות מנוקדים בחבילות חציר מרובעות, פה ושם צמחיה

פרחונית טרום התיבשות.

    הגן הלאומי הנמצא  בשולי העיר משתרע  על  1600 דונם כשבקצהו תל בית שאן שעדיין לא גילה את כל  מכמניו.שכבות

שכבות החל מהתקופה הכלקוליתית כשבכל     תקופה מתישביה  נתנו  שמות שונים  לתל:אשאן,בית שן,ביישן  בואכה  ל"ניסה  סקיתופוליס". העיר  גדלה ויפתה במיוחד  בתקופה הרומית שמספר תושביה הגיע  עד לכדי  30-40 אלף.

   למרות רעידת האדמה    שהתרחשה בשנת 749 שהחריבה כליל את העיר  אתה רואה  את   העתיקות הנפלאות שאינן נופלות

מעתיקות גרש בירדן או  בעתיקותיה של  אתונה. מה שטוב  בכל האתר שהוא ממוקד וכל  מבקר יכול בקלות להגיע לכל

מקום.

   מצד ימין לכניסה משתרע התיאטרון שנבנה  לכ-7 אלפים צופים..רובו השתמר כפי שהיה  בגוש התחתון על  מושביו

הנוחים, עמודי הגרניט העוטפים את קדמת הבמה מעוטרים בכותרות  קורינתיות, אפריזים ופסלים. אמפיתאטרון זה    נבנה  כך  

שהשמש תהיה בגבם של    התושבים  שנכחו שם בשעות היום כשהמטרה היתה  לבדר  את  ההמונים במחזות ציד ומופעי  בידור

שונים (קרבות  גלדיאטורים  העקובים מדם  כבר לא התקיימו בתקופה  זו ) .רק במאה ה-2 לספירה  הוקם ליד האמפיתאטרון היפודרום  רומי ששימש למרוצי סוסים ומרכבות.

    בית המרחץ נבנה בתקופה  הרומית ושופץ בתקופה הביזאנטית. הוא מיכל  8 אולמות  שמתחת לרצפתם היתה מערכת מים מתוחכמת, בריכות ומזרקות וקירות שצופו בטיח צבעוני, וכן יש להתרשם איך פעלו  בתי הכסא העשויים אבן.

   רחובות כמו פלאדיוס המתארך ל-150 מטר וכן רחוב הגיא וסילוואנוס  בנויים מלוחות בזלת, כשתחתם  תעלות ניקוז, הם  מלווים  בעמודי שיש  ורחבות  מקושטות  בפסיפסים צבעוניים, נימפיאון שהיתה  מזרקת מים ציבורית שגלשו לבריכה . 

   ויד הארכיאולוגים עדיין  מונפת ומגלה שכיות חמדה של העיר שרק עשירית ממנה  נחשפו.

    אכן יש מה לראות בעיר בית-שאן המנמנמת  בצל  היסטוריה כל כך עשירה.