1530פסטיבל צוללן וCOMMON EMOTIONS של יסמין גודר
צילומים;אלי ליאון
פסטיבל צוללן הנו פסטיבל המציג עבודות מאת כוריאוגרפים שונים הן מובילים בתחום והן צעירים מהארץ ומחו'ל.הוא מתרחש באולמות שונים בתל אביב משך שלושה סופי שבוע בחודש ספטמבר כאשר בכל סוף שבוע מוצגים כמה עבודות באולמות שונים בתל אביב.
הפסטיבל מציג עבודות שיש להם משהו מיוחד לא שיגרתי משהו יחודי וחריג.
השנה החליט הפסטיבל לשים דגש על להקת ענבל.
היא הוקמה ב1949 על ידי הגב' שרה לוי תנאי והציגה בעיקר מחולות מזרחיים.
המטרה היא להחזיר את המחול וחלק מהתרבות המזרחית שמשך הזמן נשכחו או התמזגו עם התרבות המערבית השלטת היום בארץ.
במסגרת הפסטיבל להקת המחול ענבל ערכה כמה מפגשים בהם נידונה השאלה מהי להקת מחול עכשוית ששורשריה במזרח ובפולקלור זה.
במפגשים אלו נידונו שאלות חשובות כגון האמנות והתרבות המזרחית,עבור מי מציגים אמנות זו ועוד.
המנהל האמנותי של הפסטיבל היה עדו פדר ומשה שכטר אבשלום שהיה גם היוזם וניהל את הפסטיבל.פדר היה אחראי לתוכן והמופעים שהועלו.
לצערי בגלל העדרותי מהארץ לא הצלחתי לראות את רוב העבודות שהוצגו.
להקתה של יסמין גודר השתתפה בפסטיבל כי רצתה לבחון את החלוקה המסורתית בין צופה לבמה וההופעה עליה ולשתף את הקהל תוך כדי ההופעה כמציגים, כדי למחוק את המרחק בין קהל לבמה ועל ידי כך אולי להעשיר את המופע וכן חווית הקהל.הכוריאוגרפית של המופע היתה יסמין גודר שהכניסה תנועות רבות לא שיגרתיות וכן יצרה תמונות מאוד חריגות יפות ומרשימות. היועץ האמנותי היה איציק גלילי.הרקדנים היוצרים היו שולי אנוש,ארי טפרברג,אופיר יודלביץ,דוד פרנק,איילה פרנקל ואורי שפיר.עיצב את הבמה ומסכות גילי אבישר.
בהתחלה הופיעו הרקדנים בתלבושת של יום יום-אדם קלדרון- על רקע תפאורה מקופלת.
בהמשך הרימו את התפאורה כאשר כל הרקדנים קופאים במקום ורק אחד מרים אותה.התפאורה היתה נהדרת, צבעונית עשויה מפיסות בד צבעוניות.
אחד הרקדנים הזמין את הקהל לעלות לבמה והם נכנסו מאחורי המסך בהססנות מה. רק מתנדב אחד עלה לבמה ואחריו הקהל קיבל אומץ ועלה כאשר רובם בנים צעירים.
מאחורי הבמה רקדן כנראה הסביר ונתן הוראות.מה שהוא דיבר הועבר אמנם ברמקול לקהל אך הכל נאמר בלחישה וקשה היה להבין את המדובר.
מתחילה מוסיקה . הקהל סקרן לדעת מה עושים אלו שעלו ומוסתרים מאחורי המסך.
פתאום כולם יוצאים כאשר כל אחד אוחז בידו של השני ויוצרים שרשרת המסתובבת על הבמה ויורדת ממנה.
הרקדנים רוקדים וחוזרים על התנועות כמה פעמים.
שוב מוזמן הקהל לעלות לבמה
הכל חוזר על עצמו אך הפעם מאחורי המסך אלו שעלו שרים במקהלה.
יוצאים אל הבמה ומתחילים לרקוד רקדנים וקהל ביחד.
מעמדים מענינים.הרבה חזרות .הרבה פעילות.מתחבקים,מנסים להתנשק.בסך הכל מחול וכוריאוגרפיה מענינים. הכל חריג לא סטנדרטי ולא משעמם.
הדבר נראה כהשתוללות מאורגנת של הרקדנים בשיתוף המתנדבים שעלו לבמה.
המוסיקה בהתחלה נעימה ושקטה ולקראת הסוף הפכה לקלאסית מודרנית.
מפעם לפעם נעמד רקדן ליד המסך וזה היה סימן שמתנדבים אחרים מוזמנים לעלות לבמה.
מגבירים את קצב המוסיקה כדי להגביר,כך נאמר, את דופק המתנדבים והרקדנים.
כולם קופצים.כולם רצים,כולם צועקים.
אין ספק מופע חריג.יפה.מענין.מבדר
אך קשה לכתוב על הכוריאוגרפיה ,על הביצוע של הרקדנים,על מופע של מחול.
מופע בידורי של אנשים עם רוח צעירה שבא להם קצת להשתעשע,להופיע על במה ולהשתולל בה ביחד עם רקדנים מקצועיים מעולים.
המופע מחק את המרחק בין במה לקהל, אך ספק גדול בליבי אם זה העשיר את המופע.
לגבי חווית הקהל וביחוד המתנדבים שעלו לבמה,הם חווו ללא ספק ריגושים רבים וחוויה שרבים מהם לא ישכחו זמן רב.
אם זה קידם והעצים את היצירה,ככתוב שזו אחת המטרות של המופע,אני בספק.
לראות או לא לראות;נהנתי מאוד.חריג.מבדר ביותר .היה בו הכל פרט למחול אמנותי רצוף.